הכשלים המוסריים של ראשי תעשיית הטכנולוגיה

בשיאה של מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, כשהמועמד דאז דונלד טראמפ היה בשיאו של מסע הסתה ושנאה, הופיעו בזה אחר זה מנכ"לי חברות הטכנולוגיה הגדולות ותקפו אותו בחריפות. הם הזהירו כי ההסתה והשנאה מסוכנים ומחזירים את ארצות הברית לימים האפורים שלה. מאוחר יותר, לאחר הבחירות, זימן טראמפ כמה מראשי התעשייה, ביניהם מנכ"לית יבמ (IBM), ג'יני רומטי, לפגישת פיוס. באחרונה נשמעו קולותיהם של ראשי חברות ההיי-טק נגד מדיניות טראמפ בנושא ההגירה בפרט והפרדת הילדים במיוחד.

אלא שיש גם, אם כי מעטים, מהצד השני – למשל פיטר ת'יל, מייסד PayPal, שהוא תומך ותיק של המפלגה הרפובליקנית ותמך בטראמפ בבחירות. ככלל, יש ויכוח האם, ואם כן – איך, צריכים ראשי חברות הענק מעמק הסיליקון להתייחס לסוגיות שונות שהחברה האמריקנית מתמודדת איתן.

שרון פלורנטין, פובליציסטית בכירה במגזין CIO, פרסמה מאמר דעה שבו היא מתייחסת לסוגיה זו. פלורנטין מדברת על מה שהיא מכנה כשלים של ראשי תעשיית הטכנולוגיה לשקול את האחריות המוסרית והאתית שלהם, כדי לוודא שהטכנולוגיה שהם מפתחים מסייעות לצמצום פערים וליצירת חברה צודקת יותר. "על מהנדסי תוכנה לאמץ קוד אתי כאשר הם מתמודדים עם מערכות שנועדו, למשל, לטפל במהגרים או במעקב אחר מוסלמים", היא כותבת.

מדברים – ותו לא

זוהי גישה מעניינת, שעוסקת בהיבט הרחב יותר של גבולות האחריות החברתית של מנהיגי הטכנולוגיה. אמנם, שמענו על מספר בכירים, כמו טים קוק ומארק צוקרברג, שמתחו ביקורת על מדיניות טרמאפ בנושא ההגירה, אבל לדברי פלורנטין, בזה הסתיימה המעורבות שלהם והם לא עשו כל פעולה ממשית שהיא.

גרוע מזה: רק לפני שנה אישר סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft), שהחברה מספקת שירותים לרשות ההגירה האמריקנית, שבין היתר, כפי שהסתבר לא מכבר, עוסקת בהפרדת ילדים. לדברי פלורנטין, בימים האחרונים החלו בכירים במיקרוסופט לגמגם וטענו כי החברה אינה עוסקת בפרויקט הספציפי של הפרדת הילדים, אלא מעניקה שירותי מחשוב לתוכנות מייל ישנות של הרשות. זוהי, כמובן, היתממות, שכן האם המייל הזה לא משמש גם לגירוש זרים ולהפרדת ילדים? מן הסתם, התשובה חיובית.

פלורנטין מסייגת את דבריה בכך שטכנולוגיה שימשה מאז ומתמיד גם את הטובים וגם את הנבלים, וידועה ההיסטוריה של יבמ (IBM), שהמכונות שלה סייעו למפלצת הנאצית לממש את הזוועות שלה, לפחות על פי הטענות.

הנושא מורכב מאוד ולא רק אמוציונלי, כי למאות חברות יש חוזים עם ממשלות, לרבות כאלה שזכויות אדם אינן נר לרגליהן, ויכול להיות שהפתרונות של החברות האלה משמשים למטרות לא ממש מוסריות. אלא שברור שהן לא יכולות לשנות את המציאות.

תחילתה של מהפכה?

התהליך שעובר על חברות הטק בהתייחסן לזכויות אדם מזכיר תחילתה של מהפכה. כמו תמיד, הוא מתחיל מלמטה. אלה בגוגל (Google) שיצאו להפגנות ספונטניות נגד מדיניות ההגירה היו עובדים בחברה. כך גם עובדים בפייסבוק (Facebook), אינטל (Intel) וסיסקו (Cisco), שחתמו על עצומה נגד המאמצים לפתח מזל"טים מדויקים יותר, שיזהו מהגרים ויפגעו בהם. המנהלים של החברות, שמבינים שהעובדים הם הנכס הכי חשוב שלהם, יצטרכו להתייחס ולהגיב, ואולי אף להצטרף למחאה. זה חשוב להם גם מבחינה תדמיתית.

בשורה התחתונה, יש כאן סוגיה מאוד טעונה ומורכבת, שדורשת דיונים מעמיקים. גם בישראל, יש לראשי תעשיית ההיי-טק עוד הרבה מה לעשות כדי לצאת מאזורי הנוחות שלהם ולהיות יותר מעורבים חברתית ופוליטית. האקסיומה שההיי-טק הוא מחוץ לפוליטיקה כבר לא עובדת יותר, ותאגיד שרוצה שהמוצרים שלו ישרתו את כל חלקי החברה לא יכול להישאר אדיש רק בגלל שיקולים כלכליים-עסקיים, גם אם הלקוח הוא ממשלה או צבא. חומר למחשבה.