אחרי השחמט וג'פארדי: הרובוט שכמעט ניצח בן אדם בדיבייט

אחרי שהדיפ בלו של יבמ ניצח את גארי קספרוב כשהיה אלוף העולם בשחמט ו-ווטסון שלה גבר על אלופי האלופים בשעשועון הטריוויה ג'פרדי, מתכוונים בענק הכחול לנצח אנשים בדיבייטים: החברה השיקה היום (ג') בישראל את Project Debater – רובוט שיכול להתווכח עם בני אדם כשווה מול שווים.

ביבמ טוענים שהרובוט החדש הוא עוד ציון דרך ב-"הפיכת מדע בדיוני למציאות". כחלק מזה, החברה הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ג') שני עימותים בין הרובוט לבין דיבייטורים (וכחנים) אנושיים – האחד עסק בפרטיות ובשאלת המשך המעקב של מדינות אחרי האזרחים שלהן, דוגמת זה של ה-NSA שחשף אדוארד סנואודן, והשני בהנדסה גנטית – האם זה טוב או רע? העימותים נערכו באנגלית, משום שה-Project Debater עוד לא למד עברית.

איך הרובוט הדיבייטור פועל?

ד"ר רנית אהרונוב וד"ר נעם סלונים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה הסבירו את דרך פעולתו של הרובוט הווכחן: "הוא מאתר פיסות של טקסט שרלוונטיות לנושא, מתוך מאגר של 300 מיליון מסמכים ו-10 מיליארד משפטים. הטקסט צריך להיות בעד או נגד נושא הדיבייט, לפי הצד שבו מצדד הרובוט, ולא כזה שמציג עובדות כלליות ותו לא. מתוך פיסות הטקסט הוא מבין מהם הנושאים המרכזיים בדיון ויכול לארגן את המידע. בדיבייט עצמו, הרובוט מקשיב ליריב ומכין תשובות על סמך הנתונים והידע הפנימי שיש בתוכו".

מימין: ה-Project Debater,, ד"ר רנית אהרונוב, ד"ר איה סופר וד"ר נעם סלונים. צילום: אור קפלן

השניים ציינו ש-"פיתוח המערכת היה לא קל, בין היתר לאור העובדה שלכתוב את דברי הפתיחה שלה בדיבייט זה כמו לכתוב טור דעה בעיתון – דבר שהוא קל לאדם אבל קשה למחשב". קושי נוסף הוא בניית יכולת ההאזנה של המערכת לבר השיח שלה: הדבר אמנם כבר קיים בעוזרות אישיות כמו סירי ואלקסה, אלא ששם הן צריכות להאזין בדרך כלל למשפט אחד, שבו נכללת הוראה פונקציונלית ותו לא. כאן, המערכת צריכה להבין שלל טיעונים ולדעת לענות עליהם.

מה באשר לעתיד הבינה המלאכותית? ד"ר אהרונוב וד"ר סלונים אמרו ש-"העולם שלנו מבולגן ולא כל כך מובנה, ומערכות AI צריכות ללמוד לנווט בו. האתגר של פיתוח הרובוט הזה הוא אבן דרך בכך".

ולעימותים בהרחבה

בעימות הראשון עלה להתמודד מול הרובוט יער בך, דיבייטר מקצועי ולשעבר יו"ר מועדון הדיבייטים של המרכז הבינתחומי. במהלך העימות, הרובוט "האזין" לטיעונים של יער, ידע להשיב על כל אחד מהם ואף השתמש בהומור. באופן קצת פרדוקסלי, מייצג הטכנולוגיה בדיון היה נגד המשך המעקב ההמוני אחרי אנשים, וטען כי מדובר בהפרת הפרטיות ובהפרת חוקים שונים שנוגעים לכך, בהם מגילת זכויות האדם של האו"ם והחוקה האמריקנית. כמו כן, לטענת ה-Project Debater, המעקב פוגע בחופש הביטוי ולא מוסיף לביטחון.

לעומתו, יער טען כי אנשים מוכנים בימינו לוותר על הפרטיות שלהם, עד גבול מסוים, בכך שהם מספקים נתונים רבים לפייסבוק ולשירותים טכנולוגיים נוספים, כמו אפליקציות משחקים. לדבריו, "הביטחון האישי של האנשים חשוב להם והם רואים בזה הפרה קטנה של הפרטיות". עוד הוא ציין כי המעקב מסייע לביטחון ומונע פשעים, למשל באמצעות מצלמות הווידיאו, שכבר קיימות.

הרובוט ידע להשיב עניינית לטיעוניו של יער. כך, לטענתו שאין סתירה בין מעקב אחרי אזרחים לבין הדמוקרטיה הוא ענה ש-"זה יכול להרוס דמוקרטיות ומתאים למדינות טוטליטריות – כמו עינויים", והוסיף את הטיעון שהדבר "מערער את האיזון בין הכוח של המדינה לזה שלנו". במענה לטענה הביטחונית הוא אמר ש-"המעקב עושה אותנו פגיעים יותר לטרור".

העימות הסתיים בתיקו, כאשר מחצית מהעיתונאים שנכחו בקהל צידדו בעמדתו של הדיבייטור האנושי והמחצית השנייה – בעמדות שהציג הרובוט.

בעימות השני נדונה השאלה: האם את/ה בעד או נגד ניצול יכולות ההנדסה הגנטית? הרובוט טען כי מזון מהונדס עשוי לסייע בפתרון מצוקת מזון במדינות רבות בעולם, לפתח תרופות ומזון איכותיים וטובים יותר, ואף לקדם את הגנטיקה האנושית ולשפר אותה, למשל למניעת מחלות.

מנגד, חיה גולדליסט-אייכלר, חברה בקהילת הדיבייט הישראלי, שייצגה את ישראל בתחרויות בינלאומיות, טענה כי שימוש בהנדסה גנטית עשוי להיות מסוכן בעתיד, נוכח היכולת ליצור עולם לא שוויוני, בו ניתן יהיה לקבוע את גורלו של אדם עוד בטרם נולד. בנוסף, לדבריה, הדבר עלול להוביל לשינוי האוכל והרפואה באופן שיזיק לבני האדם. היא סיכמה כי הנדסה גנטית עשויה להביא בני אדם לשחק בחיים כאילו היו אלוהים.

גם דיבייט זה הסתיים בשוויון.

השתתפה בהכנת הידיעה: רלי כהן.