מי ינצח ב-"מרוץ המכוניות" של עולם האחסון?
ב-Dell-EMC טוענים שהגיע הזמן לקבור את ארכיטקטורת ה-SAS ולעבור למוצר החדש שלהם, PowerMax, והדגימו זאת בסיור במפעל של חברה שמייצרת מכוניות פורמולה 1
הגיע הזמן לקבור את ארכיטקטורת ה-SAS המיושנת ולעבור לעתיד – זה היה המסר שאותו ניסתה Dell-EMC להעביר במסגרת אירוע שערכה לעיתונאים ואנליסטים ב-Woking שבדרום מערב לונדון. על פי החברה, הפתרון, כמובן, נמצא אצלה, עם מערך האחסון מבוסס הפלאש שלה PowerMax, שאת יכולותיו היא ביקשה להציג לעיתונאים, שהגיעו למקום ממדינות שונות.
האירוע נערך במרכז החדשנות של מק'לארן (McLaren), המפורסמת בזכות מכוניות הפורמולה שלה וקו המכוניות שלא רבים מאתנו יוכלו אי פעם להרשות לעצמם. החברה נמנית עם הלקוחות הראשונים של ה-PowerMax.
בחירת המיקום אינה אקראית בעליל – המטה של מק'לארן נראה כלקוח מסצנת מדע בדיוני: הכניסה אליו היא ממבנה זכוכית קטן, שנטוע בתוך חורשה וכאילו אינו מפריע לנוף. איש לא יכול לדעת מבחוץ שמעלית הזכוכית במבנה הקטן תוביל את הנכנסים מטה למשרדים ששתולים מתחת לאדמה, ועל אף שמטבע הדברים אין בהם חלונות, התחושה בהם היא של מרחב ואור.
אולם ההרצאות, המואר באור כחלחל, בנוי כמו אמפיתיאטרון קטן: במרכזו הבמה ומסביבה, בשורות מדורגות – מושבי המשתתפים. לכל משתתף יש שני מסכים גדולים מולו וביניהם "שתול" מכשיר iPad, שמאפשר לו להזדהות, לקבל מידע על המרצים ועל המוצרים, ואף לשאול אותם שאלות בזמן ההרצאות. הקיר האחורי של האולם העגול הוא כולו מסך, שהמצגות מופיעות עליו סביב סביב, כך שניתן לצפות בהן מכל נקודה, וכמובן גם במסכים הפרטיים של המשתתפים. האקוסטיקה באולם מדהימה – המרצים נשמעים כאילו הם מדברים ממש מולך, בקול טבעי. בקיצור, ההשתתפות בהרצאות באולם הזה הייתה חוויה.
ולטכנולוגיות בהרחבה
מערך ה-PowerMax משלב כמה טכנולוגיות לשיפור הביצועים ולהפחתת זמן האחזור לרמות שבעיני אנשי ה-IT יידמו כדמיוניות, בעיקר בזכות מפרט ה-NVMe (ר"ת Non-Volatile Memory Express), שתוכנן מיסודו כדי למנוע את המגבלות של המפרטים הקודמים, לאור שפע הנתונים העצום שמערכות תשתית עסקיות אמורות לטפל בהם.
ה-NVMe תוכנן כדי לאפשר גישה ייחודית לשרתי SSD, המחוברים באמצעות אפיק PCI Express. הוא עושה זאת באמצעות יישום תכונות מקביליות, כמו ביחידות העיבוד העכשוויות. כלומר, ערוצי עיבוד מרובים לטיפול בקלט ובפלט של נתונים, כדי לשפר את רמת הביצועים של המערכות באופן כולל. כתוצאה מיישום פרוטוקול זה, מאפשרת Dell-EMC ביצוע של יותר מ-10 מיליון אירועי קלט/פלט לשנייה, עם רוחב פס של 150 ג'יגה-ביט והפחתת זמן אחזור ביותר מ-50%.
קארן מק'אלהטון, מנמ"רית מק'לארן, הסבירה שמשמעות הדבר היא יכולת לעבד מהר יותר את כל הנתונים המתקבלים בחברה, בייחוד בחטיבת הפורמולה 1 שלה. צוות ה-IT בחטיבה אוסף נתונים מחיישנים רבים הממוקמים בתוך מכוניות המרוץ, והם צריכים להיות זמינים בזמן אמת כדי לאפשר קבלת החלטות קריטיות בתוך שניות בודדות.
ה-PowerMax אף כולל יישום של בינה מלאכותית ברמות שונות. ב-Dell-EMC אומרים שהיא מצריכה פחות התערבות אדם במשימות ניהול החומרה והתוכנה. למערכת יש תכונות של ניהול עצמי, מה שמאפשר לאדמיניסטרטורים להקדיש את זמנם למשימות חשובות יותר. בהיבט הנתונים, האלגוריתמים ב-PowerMax יכולים ללמוד במהירות את החשיבות של כל ביט שמתקבל, כך שהם מסוגלים לארגן מידע רלוונטי יותר או פחות, בהתאם לשימוש שנעשה בנתונים.
עוד כולל המערך טכנולוגיות כמו דה דופליקציה וכיווץ מתקדם, ושילובן מאפשר הפחתה של כמות הנתונים שמאוחסנים פיזית בשרתים, כך שעל אף שכמות הנתונים שיש לטפל בהם הולכת וצומחת בהתמדה, שטח האחסון שלהם אינו גדל באותו היחס, מציינים בחברה. טכנולוגיית הדה דופליקציה מאפשרת לאחסן קובץ או פריט מידע במקום אחד בלבד והגישה אליו מתאפשרת בעזרת מעין פוינטר, המכוון אליו כשצריך להשתמש בו לצורך מסוים. כתוצאה מכך, המערכת מסוגלת לאחסן יותר מ-4 פטה-בייט של מידע – מספר שעד לאחרונה איש לא האמין שיהיה אפשרי גם במערכות עם הביצועים הטובים ביותר.
"המערכת החדשה מסייעת לנו לשפר את העסקים. היא מסייעת לנו לקבל החלטות ואף למדוד טוב יותר את קבלת ההחלטות", אמרה מק'אלהטון.
מבט לעתיד
בארסנל של Dell-EMC יש חידושים נוספים שיצאו בחודשים הקרובים. החברה מתכננת להשיק בקרוב את SCM (ר"ת Storage Class Memory) – מעין מבנה נתונים, שמכיל גם הליכים שמטפלים בהם. בבסיסו, ה-SCM יהיה זיכרון, הממוקם בין שרתי הפלאש לזיכרון ה-DRAM, אלא שהוא יהיה זול ממנו – ומהיר בהרבה מה-SSD. לפי הערכות ראשוניות של החברה, דבר זה עשוי לשפר את רמת הביצועים הכללית של המערכת ב-90% – וזו בשורה טובה, לאור הגידול האקספוננציאלי בכמויות המידע שהארגונים צריכים לטפל בו.
לאחר סדרת ההרצאות הוזמנה קבוצת העיתונאים לבקר במפעלי הייצור של מכוניות הפורמולה של מק'לארן. מפעלי הייצור שוכנים בבניין ענק, הבנוי על שפת אגם, כשכל קירותיו – גם הפנימיים וגם החיצוניים – הם קירות זכוכית שקופים. העיצוב הזה יוצר חוויה מוזרה משהו, כשעל הזכוכיות משתקפים בזוויות שונות השמיים, יחד עם האגם, הגבעות והחורשות שמסביב, ובתוך כל אלה הצללים של הדמויות המסתובבות בתוך הבניין – מה שיוצר הרגשה שרואים את הכל בבת אחת.
בכניסה למפעל מוצגות מכוניות שייצרה החברה במהלך השנים, בייחוד כאלה שזכו במקום הראשון במרוצים החשובים, ומבעד לקירות הזכוכית שבין אולם הכניסה לאולמות הייצור נראים עובדי הייצור, שיושבים מול מחשבים, מחרטות ומכונות שונות. הם לא נראים בבירור, כי גם על הקיר הפנימי משתקפים השמיים, הנוף והמכוניות.
הייתי בעתיד – וחזרתי.
הכותבת הייתה אורחת החברה.
תגובות
(0)