הבנק העולמי: ההיי-טק הפלסטיני – בצמיחה

תעשיית ההיי-טק ברשות הפלסטינית צומחת, ומספר החברות בענף בגדה המערבית וברצועת עזה גדל מאז 2009 בכ-34% – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') הבנק העולמי. הדו"ח מספק כמה פרטים מסקרנים על תעשיית ההיי-טק השכנה לנו וממליץ על דרכים לפתח אותה.

לפי הדו"ח, שנקרא "המערכת האקולוגית של תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית בגדה המערבית ובעזה", תעשיית ההיי-טק הפלסטינית עדיין נמצאת בתחילתה, אבל צומחת במהירות. הנתונים מתבססים על סקר שנערך בקרב כ-400 יזמי היי-טק בגדה וברצועה, ומעלה שבעשור האחרון קמו בהם עשרות חברות סטארט-אפ. מספר האקסלרטורים והחממות הטכנולוגיות בשטחים מגיע ל-20.

על פי הדו"ח, שיעור היזמיות בהיי-טק הפלסטיני עומד על 23% – נתון שנראה נמוך אבל הוא מעודד, במיוחד בחברות שמרניות. מדובר בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר בתעשיות היי-טק מפותחות כמו זו שבניו-יורק, שם הוא עומד על 12%, וזו שבסינגפור, שבה מגיע הנתון לעשירית מכלל היזמים והיזמיות. הנתון גבוה בהשוואה גם לעולם הערבי, עם 10% בקהיר ו-19% בלבנון. המחקר לא כולל נתונים לגבי תעשיית ההיי-טק הישראלית, כך שאי אפשר לעשות השוואה על בסיסו בינינו לבין שכנינו.

ממצא חיובי נוסף הוא שתהליך הקמת חברת סטארט-אפ בגדה וברצועה לוקח מהר יותר מאשר במקומות אחרים: הקמת משרד היי-טק (שכירת שטח וגיוס עובדים) אורכת בשטחים 15 ימי עבודה, כך גם גיוס אשראי ראשוני וגיוס השקעות ראשוניות אורך 33 ימי עבודה.

כמו במקומות רבים אחרים, רוב הסטארט-אפיסטים הפלסטיניים (85%) הם בעלי השכלה גבוהה, הגיל הממוצע שלהם הוא 28 והניסיון הניהולי שלהם מוגבל: לפי הבנק העולמי, רק 21% מיזמי הסטארט-אפ הפלסטינים היו בעלי עמדה ניהולית בכירה לפני הקמת החברות.

כיצד ניתן לשפר?

"חשוב להבין כיצד פועלות סביבת העבודה והכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית", אמרה מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית וברצועת עזה. "בדו"ח נמצא אחד המדגמים העשירים ביותר של נתונים על הנושא שנאספו עד כה, והוא מהווה בסיס למדיניות פעולה שתענה על הפערים העומדים בפני תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית הפלסטינית. מהממצאים עולה כי יש צורך בגיוס של גורמים מאיצים לשדרוג הכישורים ורשתות הקשרים החברתיים של היזמים והחברות".

ואמנם, הדו"ח מציע דרכים לקידום תעשיית הסטארט-אפים וההיי-טק הפלסטינית: הרחבת החינוך הפורמלי באוניברסיטאות ובאמצעות תכניות מזורזות להכשרה מקצועית; צמצום הבידוד שבו נמצאים היזמים, בין היתר על ידי מתן אפשרות לחיזוק הקשרים בין היזמים בגדה המערבית לאלה שברצועת עזה, וכן בינם לבין אלה שבירדן ובחברות ערביות אחרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה; תמיכה במנהלים וגיוס מנטורים בעלי ניסיון יזמי ועסקי-מעשי כמפתח לשיפור איכות התשתית התומכת בחברות הסטארט-אפ. הדו"ח קובע כי קיים מימון ראשוני מספיק לשלבים המוקדמים של המיזמים, אבל חסר מימון שיאפשר לחברות לצמוח ולהתרחב.

הבנק העולמי השיק באחרונה פרויקט לפיתוח יזמות במגזר הפרטי מציע תמיכה טכנית למשקיעים פרטיים כדי לגשר על המחסור שלהם בהון עצמי, ולייצר קשרים עסקיים וקהילתיים בינם לבין קהילות במדינות שכנות. כמו כן, הוא תומך בתכנית ליצירת מקומות עבודה, שמיועדת לפתח ולחזק את ההשקעה בשלבים המוקדמים באמצעות מענקים המסייעים לחיזוק הסביבה העסקית. עבד אל-ווהאב ח'טיב, מומחה למגזר הפיננסי ומנהל שותף של פרויקט מימון למקומות עבודה, אמר כי "בהכירם את מגבלות הסביבה הפוליטית והמוסדית, מאמצי מדיניות צריכים להוביל להרחבת מיזמים חדשניים ברמה האזורית, וליצירת הזדמנויות להעשרת הידע והניסיון של היזמים לצורך התחברות לרשתות ולשווקים גלובליים".

תעשיות ההיי-טק בישראל וברשות הפלסטינית מנהלות קשרים מסוימים ויש אף חברות ישראליות שלהן מרכזי פיתוח ומשרדים בשטחים. אחת הבולטות שבהן היא מלאנוקס, שמפעילה מרכזי פיתוח בעזה, בשכם ובעיר הפלסטינית החדשה רוואבי, שם היא משתפת פעולה עם חברת ASAL. שתי החברות אף קיימו בקיץ שעבר אירוע שעסק בתעשיית ההיי-טק הפלסטינית ובדרכים לשיפור שיתופי הפעולה בינה לבין "אחותה הגדולה" בישראל.