מדע, פוליטיקה ומה שביניהם

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, השתתף אתמול (ב') בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, כדי להציג את פעילות משרדו בחצי השנה האחרונה ואת התכניות להמשך השנה.

ועדת המדע היא בין הוועדות הבודדות בכנסת שמשאירה את הפוליטיקה, את המחלוקות בין המפלגות, מחוץ לדלת. רוב הנושאים שמועלים שם מקבלים התייחסות עניינית – הן מהצד הימני והן מהצד השמאלי של המפה. בוועדה חברים הח"כים דוד ביטן ויואב קיש מהליכוד, דב חנין מהרשימה המשותפת, יעל כהן פארן מהמחנה הציוני, ד"ר יפעת שאשא ביטון מכולנו ואורלי לוי אבוקסיס. מי שדואג לחבר ביניהם הוא היו"ר הנמרץ, ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה. עוד בניגוד לוועדות אחרות, רוב הח"כים החברים בוועדה השתתפו בישיבות השונות שהיו לאורך המושב, והמחלוקות הפוליטיות, כאמור, לא הורגשו.

אתמול קרה דבר חריג, כאשר השר אקוניס פתח בהצהרה אישית. הוא התייחס למסע התקשורתי שלטענתו מתנהל נגדו על ידי גורמים בשמאל, בעקבות החלטתו שלא לאשר את מינויה של פרופ' יעל אמיתי, אחת מחוקרות המוח המובילות בישראל, לוועדה מדעית ישראלית-גרמנית. הנימוק שלו לצעד זה הוא שפרופ' אמיתי חתמה ב-2005 על עצומה שקוראת לחיילים שלא לשרת בשטחים.

אקוניס אמר כי החלטתו אינה נובעת מסיבות פוליטיות, היא לא אישית והוא אף מעריך מאוד את פרופ' אמיתי. אבל לדבריו, קריאה לא לשרת בשטחים כמוה כסירוב פקודה, שהוא עבירה פלילית. השר לא הסתיר שנפגע – לא מהביקורת אלא מהשיח האלים, הבוטה, שהיה ברשת כלפיו ואפילו כלפי בני משפחתו.

הח"כים מיכל בירן מהמחנה הציוני ומיקי לוי מיש עתיד, שהיו גם הם בדיון, וכן ח"כ חנין, שניהל אותו בחלק מהזמן במקום ח"כ מקלב, טענו כי הפרשנות של השר אינה נכונה, אלא זוהי עמדה פוליטית, ופסילת מינויה של החוקרת, ששמה הולך לפניה, עלול לפגוע שלא לצורך בתדמיתה של ישראל. עם זאת, הח"כים הסכימו עם אקוניס שסגנון התגובות ברשת ראוי לגינוי, והוא חלק מבעיה כללית של תרבות השיח אונליין – נושא שהוועדה הרבתה לעסוק בו במושב זה ועוד תחזור אליו.

בחזרה לעניין שלשמו התכנס הדיון

העיסוק בדברים אלה של השר אקוניס ארך למעלה משעה, ורק אז התפנתה הוועדה לדון בנושא שלשמו התכנסה: פעילות משרד המדע והטכנולוגיה. נושא להב"ה עלה לדיון, וגם הוא לא היה נטול אמוציות. הח"כים לוי, בירן וחנין האמינו לאקוניס, שחזר ואמר כי הוא נחוש בדעתו לממש את פסק הדין של בית הדין לעבודה, המורה למדינה לקלוט 20 מעובדי להב"ה, וכי "האיש הרע" בסיפור הזה הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, שמנסה לעכב את ביצוע פסק הדין על ידי מניעת אישור התקציבים הנדרשים. עם זאת, שר המדע דחה את טענות ח"כ בירן שלפיהן העובדים נתונים ללחצים כדי לגרום להם לפרוש. הח"כים הציעו לו בתגובה להיכנס לעובי הקורה ולהקשיב לעובדים, שנקלעו לאחת הסיטואציות הבלתי אפשריות – כזה שרק השירות הממשלתי הבירוקרטי ורווי האגו בין משרדים וסמכויות יכול לספק.

בסקירה על משרדו, הדגיש אקוניס את הגידול המתמשך בהיקף הפרויקטים שהמשרד מפעיל בכל מה שקשור לאוריינות דיגיטלית. השר אמר כי "מאז שנכנסתי למשרד שיניתי את המיצוב שלו, שבעבר נתפס כמשרד שמנותק מהציבור ומזוהה רק עם מחקרים, וקבעתי שהמטרה שלנו היא להנגיש את הטכנולוגיה לציבור". מנתוני המצגת שהציג עולה כי בחצי השנה האחרונה השתתפו מעל חצי מיליון איש באירועי מדע וטכנולוגיה שיזם המשרד, כאשר אחד השיאים של הפעילות הוא הקייטנות המדעיות. משרד המדע מקיים זו השנה השלישית ברציפות עשרות קייטנות לילדים ברחבי הארץ, בעלות סמלית להורים. התקציב שהוא מקצה לכך עומד על שמונה מיליון שקלים.

כמו כן, אקוניס דיבר על "סל המדע" – תקציבים לא מעטים שהמשרד מזרים באמצעות הרשויות המקומיות כדי לקרב את דור הצעיר לעולם המחשבים, המדע החלל. השנה הוקצו לנושא 45 מיליון שקלים, לעומת 35 מיליון בשנה שעברה. פרויקטים נוספים הם מדעניות העתיד, פרויקטי חונכות ומלגות.

לדברי השר, הוא גאה שהצליח לשנות מדיניות ולהביא לכך שהמדינה היא שמממנת את המשלחות של בני הנוער מישראל לתחרויות מדעיות בחו"ל, בעלות של חמישה מיליון שקלים. הדבר אפשר ל-662 ילדים ובני נוער להשתתף בהן ולהביא כבוד לישראל.

השורה התחתונה: פעילות משרד המדע והטכנולוגיה זוכה לכיסוי תקשורתי מינורי. זה נובע מבאג בסיסי שלפיו משרד המדע (שהוקם רק כ-30 שנים לאחר הקמת המדינה, על ידי מנחם בגין) נחשב למשרד קטן, עם תקציבים מבישים, בעוד שבמקומות אחרים בעולם, שרי המדע מרכזים בידיהם סמכויות רבות ותקציבים גבוהים. עד שלא תקום ממשלה שתבין את החשיבות של הנושא, המשרד ימשיך את פעילותו, אבל בעצימות הרבה יותר נמוכה ממה שמצופה ממדינת החדשנות.