מהם המקצועות המבוקשים והמתוגמלים בהיי-טק?

שנת 2018 כבר עברה את מחציתה, וזה הזמן להביט אחורה ולראות מהם המקצועות המבוקשים ביותר בחודשים האחרונים בענף ההיי-טק. ניתוח שעשה פורטל CIO העלה באילו מהמקצועות נדרש הכי הרבה כוח אדם, והם גם המתוגמלים ביותר.

במקום הראשון נמצא מקצוע ה-BI, עם דגש על אנליטיקה. השכר המקסימלי שמשולם לבעלי תפקידים בתחום זה עומד על 175,750 דולר לשנה. הכישורים הנדרשים: ידע בסיסי בטכנולוגיות הקשורות לבסיסי נתונים, הכרת האנליטיקה ועוד. במקום השני, ולא במקרה כנראה, ממוקמים מדעני הנתונים, שהשכר השנתי שלהם לא נופל בהרבה מאלה של אנשי ה-BI ועומד על 168 אלף דולר. ההפרדה בין שני המקצועות, שהיא די חדשה, מוסברת בכך שבעוד שה-BI מסייע להבין ולתקשר עם המחלקות העסקיות, אנשי מדע הנתונים עוזרים להבין את מה שקווי העסקים רוצים לדעת: הצפת ערך גדולה יותר מהמידע וזיהוי הזדמנויות עסקיות.

בניגוד למה שנוטים לחשוב, גם מפתחי בסיסי הנתונים מצויים בין חמשת המקצועות המבוקשים. אחת הסיבות לכך היא המעורבות הגדולה יותר של אנשי האנליטיקה, שנתקלים באתגרים במהלך עבודת הניתוח שלהם וזקוקים למומחי בסיסי נתונים. מי שיימצא מתאים לתפקידים אלה יוכל ללכת הביתה עם שכר שנתי של 165 אלף דולר.

השנה נמשך הביקוש לעובדים במקצועות היי-טק מסורתיים, כמו תומכים ואנשי הלפ דסק. זה מוסבר בכך שבעידן שבו הלקוח הוא מלך וכל מאמצי השיווק והפיתוח מופנים כדי שיהיה שבע רצון, התמיכה הטכנית – הן בתוך הארגון והן ברמת השירות ללקוח – חשובה ביותר. מאחר שרמות ההתמחות במקצועות אלה שונות, התגמול הוא בהתאם: בין 54 ל-81 אלף דולר לשנה.

למרות הדיבורים על תהליכי דיגיטציה וטרנספורמציה דיגיטלית, עדיין, בחלק גדול מהארגונים יש צורך במנהלי רשת, שיודעים לתחזק את כל הנכסים והמערכות של הארגון ולטפל במצבי חירום. הם גם בדרך כלל אלה שמוכיחים למעסיקים כמה כסף הם צריכים להשקיע בתשתיות התקשורת – הרבה מעבר למה שסיפרו להם כאשר הם רכשו אותן. המקצוענים שמנהלים את הרשתות בארגונים הגדולים יכולים לבנות על שכר של 104 אלף דולר לשנה.

לסיום, לא נס ליחם של עוד שני מקצועות ותיקים: מנהל האבטחה, שמטפל לא רק בסייבר הסקסי אלא גם באבטחת המידע המסורתית יותר, ומנהל הסיסטם, שאחראי על כל המערכות בארגון. שני בעלי תפקידים אלה צפויים להשתכר השנה בין 102 ל-168 אלף דולר.

מה בישראל?

בארץ, התגמול היפה לבעלי המקצועות המבוקשים נובע בעיקר מהמחסור החמור בכוח אדם בתחומי הליבה של ההיי-טק. עובדה זו השפיעה כנראה על כך שלפי נתונים של See.V, ברבעון השני של 2018 עלה השכר הממוצע בענף ב-3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמד על 28 אלף שקלים – כמעט 1,000 שקלים יותר.

בראש טבלת המשתכרים בהיי-טק הישראלי עומדים מפתחי הג'אווה, שהלכו הביתה עם 30 אלף שקלים לחודש. מפתחים בתחומים אחרים השתכרו בין 20 ל-30 אלף שקלים בחודש, לפי נתונים של אתר חיפוש העבודה ג'וב אינפו. גם במקצועות אחרים בתחומי ההיי-טק וה-IT המצב בישראל לא פחות טוב ממה שקורה בשוק העולמי. כך, למשל, מומחה אבטחה בעל ותק של מעל חמש שנים מקבל בין 28 ל-35 אלף שקלים לחודש, מומחה BI בעל ותק דומה הולך הביתה עם בין 22 ל-25 אלף שקלים, איש DBA מרוויח בין 25 ל-30 אלף ומנהל רשת משתכר כ-18 אלף שקלים לחודש.

השורה התחתונה: הנתונים מובילים למסקנה שמקצועות האנליטיקה, ה-BI, אבטחת המידע ומקצועות הפיתוח למיניהם יהיו המקצועות הנדרשים גם במחצית השנייה של השנה, וככל הנראה גם בשנה הבאה. אולם, בעיית המחסור בכוח אדם ההולכת ומחריפה והעובדה ששכר מהנדס בישראל לא שונה בהרבה מזה של עמיתו ממעבר לים לא משחקות לטובת הענף, מאחר שהן תופסות מקום יותר ויותר מרכזי בשיקולים של חברות ויזמים להמשיך ולהשקיע בישראל. ההון האנושי הישראלי אמנם מהווה הסיבה העיקרית להשקעות של חברות רב לאומיות בארץ, אבל גם לזה יש תאריך תפוגה. צריך לקוות שהמאמצים להתגבר על המחסור בכוח אדם יישאו פרי יהיו לפני שהחברות האלה יתפתו לעזוב את ישראל.