סגן ר"מ אוקראינה לאנשים ומחשבים: "ישראל תעזור לנו בהגנת סייבר מרוסיה"

"יש לישראל ולאוקראינה הרבה מן המשותף. שתי המדינות חוו מלחמות. נשמח להסתייע בידע הנרחב שיש לישראל בסייבר כדי להגן מפני המתקפות האגרסיביות של רוסיה נגדנו ואני בטוח שיש לכם מה להציע לנו בתחום", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סטפאן קוביו, סגן ראשון לראש ממשלת אוקראינה.

קוביו, שר המסחר והכלכלה האוקראיני, עמד בראש משלחת כלכלית שהגיעה בימים אלו ארצה לבחון את העמקת קשרי המסחר ושיתופי הפעולה בין שתי המדינות. את המשלחת מארחים בארץ לשכת המסחר ישראל-אוקראינה בשיתוף התאחדות התעשיינים. הבוקר (ד') נערך עבורם אירוע בבית ההתאחדות בתל אביב.

לדברי קוביו, "ישראל היא יעד מסחרי אסטרטגי עבורנו. הנתונים מוכיחים זאת: יחסי המסחר בין שתי המדינות ממשיכים לצמוח ובשיעור הולך וגדל. בשנה החולפת היקף המסחר הדו-צדדי בין המדינות עמד על יותר מ-800 מיליון דולר, נתון המשקף גידול של יותר מ-20% לעומת 2016. הנתון צפוי לצמוח אף השנה".

סגן ראש הממשלה האוקראיני אמר כי "השנה צפוי להיחתם הסכם סחר חופשי בין שתי המגינות. הסכם זה יקדם עוד יותר את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות ויביא אותם שלב אחד קדימה. כך, בעקבות ההסכם, יגדל הנתון ב-5-15% ויחצה את רף המיליארד דולר".

"בשל האגרסיביות והאלימות הרוסית אוקראינה הפסידה 7% משטחה וכלכלתה צנחה ב-21%. כעת אנו נמצאים שוב על מסלול של צמיחה. אחד ממנועי הצמיחה היא דיגיטליזציה. אנו בדרך לכלכלה דיגיטלית. התל"ג של אוקראינה צמח ב-2017 ב-3%, יעמוד השנה על 3.6% ויעד הצמיחה שלנו עומד על 5-7% עד סוף העשור", הוסיף.

לדברי שר המסחר והכלכלה האוקראיני, "אין כל ארץ אחרת על פני הגלובוס – למעט ישראל – שמבינה את הקשיים אותם אנו חווים. ישראל מבינה כי למרות מלחמה וקשיים הארץ יכולה להשיג פריחה. אולם עלינו לעבוד קשה יותר על מנת לתמוך בעסקים. ערכנו כמה רפורמות כדי להקל על עסקים, להבטיח הנבטה של חדשנות וליצור בסיס לצמיחה כלכלית, מבוססת היי-טק. ישראל היא ערש של חדשנות – ויש 'להעתיק' ממנה".

תכנית לפיתוח כלכלה דיגיטלית

קוביו הוסיף כי "ממשלתנו אישרה שני היבטים שיניעו את הכלכלה אחד מהם הוא IT. בנינו תוכנית לפיתוח כלכלה דיגיטלית, שתיושם עד 2020. פיתוח מבוסס טכנולוגיה ודיגיטציה הן אבני יסוד בתוכנית. נפעל לפריסה רחבה של אינטרנט לוויני, ולכיסוי של 70% משטח המגינה בדור הבא של רשתות התקשורת".

"חלק ניכר מהמיקוד בפעילות שלנו יהיה בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. זאת, לצד חקלאות חכמה, בריאות דיגיטלית, בניה, אנרגיה, ועוד מגזרי תעשייה מסורתיים שאליהם נוסיף נדבך של טכנולוגיה. אנו מקווים לקבל סיוע מצד ישראל ביוזמות אלו. ה-IT חשוב לשיתוף הפעולה בין מדינות", סיכם.

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים. צילום: בוריס קולמגמטוב

מחסור חמור בכוח אדם איכותי

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "אנו בוחנים מהו השלב הבא במחשוב, על מנת שעסקים יוכלו להיות יותר תחרותיים, ורואים שהחדשנות תבוא מעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי".

מרום הוסיף כי "לצערי לתעשיית ההיי-טק הישראלית אין כיום מנוס אלא לפנות לחברות מיקור-חוץ זרות כדי למצוא עובדים. אוקראינה נותנת שירות נהדר לתעשיית ההיי-טק הישראלית ואנחנו שמחים על הידוק שיתוף הפעולה".

"לנו, כמנהלים בהיי-טק, חבל שהממשלה נכשלת בהכשרת כוח אדם ישראלי שיכול להשתלב בתעשייה הצומחת בעולם. תעשיית ההיי-טק הישראלית היא בין המתקדמות ביותר בעולם, אך היא סובלת ממחסור חמור בכוח אדם איכותי, החיוני לשם המשך התפתחותה. בלא אנשים מוכשרים שיוכלו להמשיך ולהצעיד את ישראל קדימה, לא נוכל לשמר את מעמדנו בעולם", אמר.

מרום אמר עוד כי "יש לנו מודל עבודה ייחודי מול מדינות. ניסינו אותו בהונגריה, והוא היה מועיל לשתי המדינות. הדרך האמיתית להצליח היא באמצעות השקעות משותפות, עם מערכת עוטפת. ממשלות לא טובות בחדשנות, מה שנדרש מהן הוא לסייע כלכלית לצמיחתה של החדשנות בחברות, עליהן לתת את הבסיס לצמיחתם של רעיונות ולמימוש שלהם".

"בעסקי הטכנולוגיה לא ניתן להתקדם בלא מימון – טכנולוגיה זו כלכלה יקרה. אבל במאה ה-21, כל כלכלה צריכה להיות מבוססת טכנולוגיה. אם רוצים לשנות – יש להניע את הכלכלה לעבר היותה מבוססת טק", סיכם.

הנאדי נדולנקו, שגריר אוקראינה בישראל, אמר כי "לפני כמה חודשים ציינו חצי יובל לפעילות המשותפת בין שתי המדינות. בפרק זמן קצר זה השגנו ביצועים יפים. ניתן להניע זאת עוד יותר".

השגריר סיים בציינו כי כבר היום, בין 10 ל-15 אלף מהנדסי תוכנה באוקראינה, עובדים במסגרת פרויקטים ישראלים וכי השנה צפוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבקר באוקראינה.