הגידול בהוצאה הלאומית למו"פ ב-2017 הצטמצם
ההוצאה הלאומית למו''פ אזרחי עלתה בשנה החולפת ב-5% לעומת עלייה של 8.3% ב-2016 ושל 6.6% ב-2015 ● ב-2017 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל הגבוהה מבין מדינות ה-OECD ● כך על פי דו"ח חדש בנושא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) אזרחי (כלומר, בלא מו"פ ביטחוני) עמדה בשנת 2017 על 57.8 מיליארד שקלים וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.5%. בשנת 2017 עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ב-5%. זאת, לאחר עלייה של 8.3% בשנת 2016 ושל 6.6% בשנת 2015; כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול (ב').
ההוצאה למו"פ אזרחי שבוצעה במגזר העסקי הגיעה בשנת 2017 ל-49.8 מיליארד שקלים, נתון המשקף 86% מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי. יתר ההוצאה למו"פ בוצע במגזר ההשכלה הגבוהה – 11.4%, במגזר הממשלתי – 1.6% ובמגזר המלכ"רים הפרטיים – 1%.
על פי למ"ס, העלייה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי ובפעילות מרכזי המו"פ הבין-לאומיים נמשכת, אולם בצורה פחותה. כך, ההתפתחות משקפת עלייה של 5.6% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי בשנת 2017, בהמשך לעלייה של 9.5% בשנת 2016 ושל 7.8% ב-2015. במגזר העסקי נכללים בעיקר ענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (תוכנה), ענף מחקר מדעי ופיתוח (מו"פ) וענפי התעשייה.
בענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים נלווים אחרים (תוכנה) נרשמה בשנת 2017 עלייה של 7.0%. הנתון משקף צמצום בגידול: ב-2016 העלייה עמדה על 14.7%. בענף מחקר מדעי ופיתוח (מו"פ), הכולל חברות הזנק, מרכזי מו"פ בין- לאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, הייתה עלייה של 5.9% – גם פה מדובר בצמצום הגידול לעומת עלייה של 9.4% ב-2016.
ההוצאה למו"פ במרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל בשנת 2016 עמדה על 24.1 מיליארד שקלים, נתון המשקף עלייה של 8.7% לעומת 2015. בענפי התעשייה נרשמה בשנת 2017 עלייה של 2.3%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 1.6% בשנת 2016.
במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ בשנת 2017 ב-2.6% לעומת עלייה של 3.4% בשנים 2016 ו-2015. במוסדות להשכלה גבוהה נרשמה עלייה של 1.0%, נתון דומה לזה של שנת 2016. במגזר המלכ"רים הפרטיים עלתה ההוצאה למו"פ בשנת 2017 ב-1.9%, לעומת עלייה של 5.5% בשנת 2016.
מקורות המימון העיקריים של המו"פ – חו"ל והמגזר העסקי
בשנת 2016 המגזר העסקי מימן 29.5% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, גבוה יותר מהנתון של שנת 2015 העומד על 24.4%. חלקו של המימון מחו"ל בשנת 2016 ירד והוא עומד על 55.6% לעומת 59.7% בשנת 2015 ורובו יועד למגזר העסקי.
המגזר הממשלתי מימן בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי, 13.0% מההוצאה לעומת 14.6% בשנת 2015. המוסדות להשכלה גבוהה מימנו 1.1% מסך ההוצאה לעומת 0.4% בשנת 2015 והמלכ"רים הפרטיים מימנו 0.8% מסך ההוצאה למו"פ לעומת 0.9% בשנת 2015.
84,203 מועסקים עבדו בשנת 2016 במחקר ופיתוח במגזר העסקי, נתון המשקף עלייה של 9.3% לעומת 2015. התפלגות המועסקים לפי רמת השכלה מראה כי בשנת 2016 ל-5% מהם היה תואר שלישי, ל-76% היה תואר שני וראשון, ל-12% הייתה תעודת הנדסאי וטכנאי ול-7% מהם הייתה השכלה אחרת. מימון משרדי הממשלה, כולל ות"ת, הופנה בעיקרו לחברות העסקיות ולמוסדות להשכלה גבוהה
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2017 ב-7.7 מיליארד שקלים. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת).
בשנת 2017 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.5% מהתמ"ג והייתה הגבוהה מבין המדינות החברות ב-OECD. ההוצאה לנפש הסתכמה בשנת 2017 ב-1,752 דולר והיא בין הגבוהות במדינות ה-OECD.
בסקירה הנוכחית מסיבה לא ברורה לא הוצגה חלקה של הממשלה במימון המו"פ האזרחי בתעשייה לעומת חלקו של המגזר העסקי בהשוואה ל-OECD. נתון זה מאוד מעניין, כדי לנתח את המצב בראייה כוללת. זאת משום שחלקה של הממשלה קטן ביחס למדינות ה-OECD והתרומה העיקרית לתוצאה ,היא של המגזר העסקי. הלמ"ס אינו צריך לתת גבוי למדיניות הממשלה ולהראות רק היבטים חיוביים אלא להציג נתונים השוואתיים עם הOECD בנתונים שאינם מחמיאים למדיניות הממשלה.