האם הבורסה תצליח למשוך את חברות ההיי-טק לתל אביב?

הבורסה עושה בימים אלה מאמצים רבים על מנת להגדיל את מספר חברות ההיי-טק הנסחרות בתל אביב. מדובר במגזר הרביעי בגודלו בבורסה, שביצעה באחרונה מספר צעדים כדי להגדיל אותו עוד יותר: אפשרות לקבלת חוות דעת של ISS במקום אנטרופי, שיפור האטרקטיביות של הרישום הכפול, פרויקט אנליזה וחתימה על הסכם עם הבורסה של סינגפור. האם המאמצים האלה יישאו פרי? זו הייתה אחת השאלות המרכזיות ברב שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים, בהשתתפות מומחים לשוק ההון.

ברב שיח השתתפו (על פי סדר אלפביתי): תמרה דירקטור, מנכ"לית פסגות ניירות ערך; רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות הלמן-אלדובי; אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בפניקס-אקסלנס; טל קהלני, מנהל השקעות בסיגמה קרנות נאמנות; חגי רביד, מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן; ושאול שהרבני, דירקטור ומנהל הון בכיר בפיוניר. הבורסה הוזמנה להשתתף בדיון אולם בחרה שלא לשלוח נציג/ה.

בניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב. צילום: פלי הנמר

המשתתפים הסכימו כי הבורסה הישראלית עושה מאמצים רבים על מנת למשוך אליה את חברות ההיי-טק המקומיות, אלא שמדובר במשימה קשה. "אנחנו סטארט-אפ ניישן אבל לא פייננשל ניישן", לדברי כהנוביץ'.

דירקטור אמרה כי "הבורסה בהחלט מוכנה לעשות שינויים, ועושה, אבל זאת משימה לא קלה. אני לא צופה הצלחה גדולה למאמצים שלה להגדיל את הפעילות של חברות ההיי-טק בה. מרבית חברות ההיי-טק הגדולות, כמו צ'ק פוינט, לא נסחרות בישראל ואין להן אפילו רישום דואלי (בתל אביב ובבורסה נוספת בעולם – גב"ז). זה מובן, משום שהפעילות העיקרית שלהן נעשית בחו"ל. הן מגייסות כסף בחו"ל ומשווקות את המוצרים שלהן שם. לכן, ברור שיותר נוח להן להיסחר בניו-יורק או בלונדון, שלא לדבר על רמת הנזילות הגבוהה בשווקים אלה".

תמרה דירקטור, מנכ"לית פסגות ניירות ערך. צילום: יניב פאר

דרור ציין את המשקיעים המוסדיים ואמר כי "אחת הסיבות שהם מעבירים פעילות לחו"ל היא הגודל. הם מחפשים השקעות גדולות ויותר קל למצוא אותן מעבר לים. זה הסיבה שחברות ההיי-טק מתקשות להנפיק בבורסת תל אביב".

לדברי קהלני, "כשבוחנים את שוק המניות של ישראל ב-12 החודשים האחרונים, יש לחלק את התקופה לשניים: באופן כללי, בששת החודשים הראשונים השוק היה יותר פתוח להשקעות יותר נועזות ואילו בששת החודשים האחרונים, השוק מגלה יותר שמרנות, מעדיף השקעות סולידיות".

אולי הפתרון הוא הקמת בורסה משנית, כמו זו שיש בלונדון?
דרור: "לא. מדובר בעלויות גדולות ואני לא חושב שחברות ההיי-טק המקומיות יהיו מוכנות לשלם אותן כשיש להן אלטרנטיבות בדמות אקזיטים, למשל. אני גם לא חושב שהן בשלות מספיק. מה גם שאני לא רואה את המשקיעים הישראליים נוהרים להשקיע בחברות היי-טק".

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות הלמן-אלדובי. צילום: יניב פאר

האם שיתוף הפעולה של הבורסה עם המקבילה שלה בסינגפור יכול לסייע בפתרון הבעיה ולהגדיל את האטרקטיביות של בורסת תל אביב?
רביד: "אני לא סבור כך. אני לא בקי בפרטי העסקה, אבל נראה לי שהכוונה היא למשוך משקיעים מסינגפור. לחברות ההיי-טק הישראליות הגדולות יש את נסדא"ק ואני לא רואה משקיעים בסינגפור נוהרים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות קטנות".

ומה עם סין?
"גם כאן התשובה שלילית, כי הרגולציה בסין לא תאפשר לבורסות מקומיות לשתף פעולה עם הבורסה בתל אביב".

ככלל, הסינים יכולים להיות שותפים שלנו בתחום ההיי-טק?
"בטווח הקצר כן, אבל בטווח הארוך אני פחות בטוח. כמונו, גם הסינים הם אומת סטארט-אפ, ובתחומים רבים הם עוברים אותנו. הסינים הם משקיעים פוטנציאליים בישראל, אבל מ-2016 ההשקעות האלה קטנו מאוד, משום שבשנה זו נכנסה בסין רגולציה שלא מאפשרת להשקיע מחוץ למדינה באופן חופשי".

חגי רביד, מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן. צילום: יניב פאר

"הבורסה היא לא הראי של הכלכלה הישראלית"

הבורסה היא חלק חשוב ואינהרנטי בכלכלה הישראלית, אולם יש מי שסבורים שהיא לא ראי שלה. "אנחנו סטארט-אפ ניישן והבורסה אמורה לשקף זאת, אלא שזה לא קורה. אין לבורסה של תל אביב תשובה לחברות ההיי-טק. כפי שהיא לא משקפת את קצב הצמיחה בישראל, זה המצב גם ביחס שלה לענף ההיי-טק, שהוא הקטר הכלכלי של ישראל", אמר שהרבני.

הסיבה לכך, לדבריו, היא חוסר הרצון של שוק ההון הישראלי, ובפרט של המשקיעים המוסדיים, להשקיע בענף. "לפני כמה שנים, הממשלה הגתה תכנית שתיצור מנגנון לפיצוי משקיעים מוסדיים בהיי-טק שיפסידו כסף – וגם זה לא שכנע אותם", אמר.

שאול שהרבני, דירקטור ומנהל הון בכיר בפיוניר. צילום: יניב פאר

ייתכן שהפתרון הוא בהגדלת מחזורי המסחר. מה יכול מנכ"ל הבורסה לעשות כדי שזה יקרה?
דירקטור: "הטיפול במחזורי המסחר הוא לא רק תפקידו של מנכ"ל הבורסה. נדרשת נקיטת צעדים גם על ידי הממשלה, ובמרכזה משרד האוצר. כדי להביא משקיעים לבורסה ולהגדיל את המחזורים יש לבצע התאמות ויישור קו בהטבות המיסוי. לדוגמה, אדם שמשכיר את הדירה שלו משלם מס על דמי השכירות החל מ-6,000 שקלים לחודש, לעומת משקיע בבורסה, שמשלם מס מהשקל הראשון. הבורסה מנסה לקדם 'חשבונות השקעה', שהמשמעות שלהם היא תשלום מס רק בעת משיכה ולא בעת ביצוע מכירה של ניירות ערך. זאת, על מנת לנטרל את שיקולי המס בקבלת החלטה על כניסה או יציאה מהמסחר, וכך להגביר אותו. צעד נוסף הוא לקדם את הנפקת החברות הממשלתיות בבורסה, מה שיביא לכך שהיא תשקף נכון יותר את הכלכלה הישראלית והעניין בה יגבר, במיוחד בקרב משקיעים זרים".

נושא נוסף שנדון סביב השולחן הוא שיעור הריבית הנמוכה בישראל והאם הוא ישפיע על ענף ההיי-טק. כהנוביץ' אמר כי "שיעורי הריבית בעולם נמוכים והמגמה הזו תימשך, עקב מגמות דמוגרפיות כמו הזדקנות האוכלוסיה. עד גיל 40 אנשים יותר לוקחים אשראי ואחרי גיל 40 הם חוסכים יותר". שהרבני ציין כי "אני לא חושב שההשפעה של זה על ענף ההיי-טק תהיה גבוהה יותר מאשר על ענפים אחרים".

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בפניקס-אקסלנס. צילום: יניב פאר

לסיום, נשאלו המשתתפים כיצד הם רואים את המצב בבורסה ובשוק ההון בכלל בשנה הקרובה. דרור ניבא שהדולר יעלה. דירקטור ציינה שהיא "לא רואה עלייה קרובה במחזורים בבורסה. עם זאת, אני חייבת לציין שתהליך מחיקת החברות מהמסחר בתל אביב נבלם". רביד אמר כי "למרות שיעורי הריבית הנמוכים, יימשכו הנפקות אגרות החוב". שהרבני ציין שהוא לא רואה שינויים מהותיים – "מה שהיה הוא כנראה מה שיהיה". וקהלני סיכם באמרו כי ""כדי להגדיל את המחזורים, על הבורסה למצוא את הדרכים למשוך את המשקיעים".