20 שנה לחברה ששינתה את עולם הטכנולוגיה

גוגל חוגגת היום (ה') לעצמה שני עשורים. למה אני כותב לעצמה? כי תאריך היווסדה המדויק לא כל כך ברור, והחברה ציינה זאת בארבעה מועדים שונים לאורך השנים – כולם בספטמבר. לכן ודאי נכתב בערך הוויקיפדי העברי אודות החברה שהיא נוסדה "בספטמבר 1998". בערך האנגלי הסתפקו רק בציון השנה.

קצת היסטוריה: ראשיתה של גוגל כמעט שלוש שנים קודם לכן, בינואר 1996, כפרויקט מחקר של שני מייסדיה – סרגיי ברין ולארי פייג'. שני היהודים האמריקנים בנו מערכת לניתוח היחסים והקשרים באינטרנט, טובה יותר ממנועי החיפוש ששלטו אז בכיפה, שהתבססו על מספר השאילתות על כל מונח. כלומר: אם חיפשתם "יצחק רבין" (בכל זאת, מדובר בחודשים ספורים לאחר הירצחו) או "Bill Clinton" (הנשיא האמריקני דאז), קיבלתם את דפי האינטרנט הפופולריים ביותר ולאו דווקא הרלוונטיים ביותר.

מנוע החיפוש של גרין ופייג' התפשט עד מהרה ברחבי האינטרנט והם עקפו בסיבוב את כל ענקיות החיפוש דאז, ובראשן אלטה ויסטה (מי זוכר?) ויאהו. עם מוצר יעיל יותר וניהול נכון, הענקית ממאונטיין וויו השכילה לצמוח ולהשיג את ההובלה בשוק – זה אמנם לקח קצת זמן, אבל הגיע לכדי שליטה אבסולוטית. מתחרים שקמו לה לאורך השנים לא הצליחו לעקוף אותה, וחלקם מזנבים אחריה כיום. מיקרוסופט והמנוע שלה, בינג, הם דוגמה טובה. מנועי חיפוש מקומיים כמו באיידו הסיני ויאנדקס הרוסי אמנם מובילים על פני גוגל במדינות המוצא שלהם, אבל קטנים ממנה בשוק הבינלאומי.

בניגוד לחברות אחרות, שלא קראו נכון את המפה, בגוגל לא שקטו על השמרים והתפתחו לאורך השנים לתחומים נוספים. כך נוסדו שירותים רבים ופופולריים של החברה, בתחומים כגון מוזיקה – Google Music, מפות – Google Maps, חנות אפליקציות – Google Play, דפדפנים – כרום, ועוד רבים. שלא לדבר על יוטיוב, שגוגל קנתה והצמיחה. בחלק מהשירותים הללו היא שולטת ובחלקם האחר היא מהווה מתחרה ראויה וחזקה לענקיות אחרות.

לארי פייג', ממייסדי גוגל. צילום: מתוך ויקיפדיה

בולט במיוחד בהקשר זה תחום הטלפונים הסלולריים, או יותר נכון מערכות ההפעלה הסלולריות. ה-Nexus של גוגל הוא אמנם לא להיט ענק – סמסונג, אפל והחברות הסיניות מציגות מכירות גדולות הרבה יותר, אבל מערכת האנדרואיד כבשה את השוק בענק. בניגוד לאפל, שהאסטרטגיה שלה הייתה לפתח מערכת הפעלה סגורה (ובהמשך סגורה קצת פחות) ולהטמיע אותה רק במכשירים של עצמה, גוגל השכילה לכרות בריתות עם חברות אחרות וכך להשיג שליטה ללא עוררין בשוק מערכות ההפעלה לסמארטפונים. נכון להיום, עומד הנתח של אנדרואיד על יותר מ-85%.

הצדדים הפחות חיוביים: קנסות, מונופול והפרטיות

אלא שאליה וקוץ בה: השליטה הזאת הביאה את הרגולטורים להיכנס לתמונה. כך, האיחוד האירופי הטיל על גוגל קנסות במספר הזדמנויות, בטענה שהיא מונופול ופוגעת בתחרות. ביוני אשתקד השיתה עליה הרשות האירופית להגבלים עסקיים קנס של 2.4 מיליארד יורו בגלל העדפת מוצריה בשירות השוואת המחירים שלה וביולי האחרון חייבה אותה נציבות האיחוד לשלם 4.3 מיליארד יורו עקב המונופול של אנדרואיד בשוק מערכות ההפעלה הסלולריות. עם זאת, הקוץ לא כל כך דוקר: נכון, הסכומים האלה כואבים – אבל לא באמת, כי מדובר בפינאטס בשביל גוגל. רק ברבעון המדווח האחרון היא רשמה הכנסות של יותר מ-32 מיליארד דולר.

אי אפשר לכתוב טור שמסכם 20 שנות גוגל בלי להתייחס לנושא הפרטיות ולהשלכות השליליות הרבות של הפעילויות שלה, והמונופוליות שלה. גוגל היא אמנם לא יחידה בהקשר זה, ועומדת בימים אלה לחקירה בקונגרס בוושינגטון יחד עם ענקיות נוספות, כגון פייסבוק וטוויטר, אבל היא בהחלט אחת המובילות – והפעם לא בהקשר חיובי. לא אחת הועלו תהיות, שלא לומר יותר מכך, עד כמה גוגל אוספת מידע עלינו, המשתמשים, ומה היא עושה אתו. שהרי היא יודעת כל חיפוש שכמעט כל אחד מאתנו מבצע באינטרנט, שולטת על הסמארטפונים שלנו ויודעת לאן רבים מאתנו הולכים. כמו במקרים אחרים, השירותים שלה מספקים את הצרכים שלנו והם בעלי יתרונות רבים, אבל הם גם חושפים אותנו ומאפשרים לחברה להכיר אותנו כמו את כף היד שלה, כפי שאומר הביטוי. בעצם, גוגל היא אחת החברות המרכזיות שבגללה נוצרה המוסכמה שפרטיות היא דבר שלא קיים בעידן הדיגיטלי.

הנושא, כאמור, נמצא בימים אלה אצל המחוקקים האמריקניים (וגם האירופיים), אבל לא סביר שהם יצליחו במלחמתם וישיבו לנו ולו קצת מהפרטיות שלנו. השיניים שיש לרגולטורים ברחבי העולם קהות מדי בכדי לגבור על גוגל, פייסבוק, אפל והאחרות, וספק אם הם בכלל רוצים להצליח במלחמה (להראות שהם מצליחים – זה בוודאי). כולם משחקים במשחק אחד גדול שבו הם והחברות אומרים אמנם שהם עושים למען הפרטיות שלנו, אבל בפועל הענקיות ממשיכות לפגוע בה בכל שנייה. בכלל, אנחנו, המשתמשים, רק פיונים במשחק הזה. כלי לייצור הכנסות ורווחים ותו לא.

הצעד החכם: הקמת אלפבית

אחד הפלופים הגדולים של גוגל הוא Google Glass. גוגל שמה הרבה כסף ומשאבים נוספים על המשקפיים החכמים שלה, אבל אלה לא הפכו פופולריים ומכניסים כפי שציפו בחברה. גם ניסיון בשנה שעברה לחדש אותם לא צלח במיוחד.

לעומת זאת, אחד הדברים החכמים שעשתה גוגל בשנים האחרונות הוא לאגד את כל הפעילויות שלה תחת חברה אם – אלפבית. התאגיד שהקימו ברין ופייג' ב-2015 כולל את גוגל ואת כל חברות הבנות שלה, שעוסקות במגוון תחומים שפחות שומעים עליהם, כגון מדעי החיים, מחקר והון-סיכון.

סונדאר פיצ'אי, המנכ"ל הנוכחי של גוגל. צילום: מאוריציו פסקה, מתוך ויקיפדיה צילום: מאוריציו פסקה, מתוך ויקיפדיה

המטרה המרכזית בהקמת אלפבית הייתה לאפשר לגוגל להתמקד בפיתוחים הטכנולוגיים הפופולריים ולחברות הבנות שלה להתנתק ממנה. כך הן יכולות לצמוח בעולמות שונים יותר ביעילות ויותר בשקט, ו-ודאי נשמע על מוצרים שהן מייצרות וייצרו בעתיד הלא רחוק.

גוגל בענן

לסיום, התחום הארגוני, ובפרט הענן. נכון, נתח השוק של Google Cloud קטן לעומת Azure של מיקרוסופט ובפרט לעומת AWS של אמזון, אבל היא מהווה כאב ראש לא קטן עבורן. מה גם שבהכירנו את גרין, פייג' ועובדיהם, עובדת היותה של גוגל פחות בולטת בשוק הענן ודאי נותנת להם מוטיבציה רבה להתפתח עוד יותר בתחום זה – ויש לה לאן.

Google Cloud

שירותי הענן של גוגל צפויים לכבוש ארגונים רבים נוספים, בהם חברות ענק, ולהוות תחרות ראויה לשתי החברות שציינתי מעלה, כמו גם ליבמ, עליבאבא ואחרות. החברה צפויה להציג את החידושים שלה בתחום ואיך היא רואה את עתידו בכנס השנתי שלה, שיתקיים בעוד כשבועיים בלונדון.

מה טומן העתיד לגוגל, או אלפבית? אין ספק שהיא תמשיך להשקיע במוצרים הפופולריים שלה, וכנראה שתראה מהם עוד ועוד ירוקים. היא גם תפרוץ ובגדול עם טכנולוגיות שהיא עובדת עליהן כיום, כגון הבינה המלאכותית. לצד זאת, יוסיפו להעסיק אותה – ואותנו – סוגיות הפרטיות. כך או כך, מסקרן לראות כיצד יסכמו את פעילותה של גוגל בעוד 20 שנה.