לימונדה דיגיטלית

במהלך נובמבר יערוך מכון היצוא את הכנס הבינלאומי החמישי לביטחון המולדת והסייבר ● אדיב ברוך, יו"ר המכון, בטור מיוחד על פשיעה דיגיטאלית, יצוא טכנולוגיות הסייבר של ישראל לעולם ועוד

07/10/2018 14:46
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

מאה מיליארד דולר בשנה, זה היה היקף הנזק של הפשיעה הדיגיטאלית בשנה החולפת בעולם, סכום הקרוב לתקציב הלאומי של מדינת ישראל.
בכל שלושים ושש שניות בממוצע מתקיימת מתקפת סייבר על יעד ישראלי . זה לא סוד שמדינת ישראל היא אחד היעדים המותקפים ביותר בעולם המערבי.

הדבר נכון לגבי הנעשה במרחבי הרשת, ובעצם כמו גם בחיים האמתיים. עלי בבא וארבעים הפצחנים לא נחים לרגע. בעולם כולו נרשמות בכל יום מאות אלפי התקפות.

נשמע מוגזם אולם זו המציאות העגומה עמה מתמודדים שומרי הסף הדיגיטליים של חברות וארגונים ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט.
מטבעם של דברים, בשכונה בעייתית כמו שלנו, אם אתה לא יודע להתמודד עם בעיה היא עלולה לרסק אותך. מנגד, אם אתה יודע לפתח כלים להתמודד איתה, אתה הופך, אם תרצה בכך ואם לאו, למוביל עולמי בתחום.

"קיבלנו פרדס מלא בלימונים ובכישרון רב הפכנו אותם ללימונדה"

כך ישראל גם בתחום הסייבר, כמו בהרבה תחומים צבאיים-ביטחוניים אחרים. קו ישיר מחבר בין אלכסנדר זייד הרוכב על סוסו בעמק יזרעאל, ללוחמי המקלדת מיחידת 8200 – ההכרה בעובדה שאנחנו המעטים מול הרבים שצריכים לרתום כל חוזקה, כשרון, הון אנושי, תושייה וידע לטובת הקיום היום יומי שלנו.

קיבלנו פרדס מלא בלימונים ובכישרון רב הפכנו אותם ללימונדה ממנה אנחנו משקים לא רק את עצמנו אלא את כל העולם. לימונים כידוע לכם. מכילים הרבה ויטמין סי המסייע למערכת החיסונית, כך גם לימונדת הסייבר העוצמתית שהתפתחה כאן באופן חסר תקדים בעולם כולו.

שכן, ישראל מיוחדת בכך שהיא למדה עם השנים לשלב נכון את הטכנולוגיות המתקדמות במערך הביטחוני והפיכתן לפתרונות מובילים בצורך של הביטחון האזרחי. גם הגורמים חורשי הרע לעולם אינם נחים. גם הם כמונו נמצאים במרדף מתמיד במטרה להדביק את הפער ולשפר את יכולת התקיפה שלהם.

אנחנו חיים היום בעולם שבו אין ארגון שהוא בטוח. בעבר נהוג היה לדבר על אתר שנתקע לכמה שעות כקורבן. היום זוהי כבר אופרה אחרת ובעלת השפעה עמוקה הרבה יותר. תחנות כוח, בתי חולים בהם מאושפזים מטופלים המחוברים למכשירים מחזיקי חיים המחוברים לרשתות, מפעלי תשתיות, מוסדות בעלי חשיבות לאומית דוגמת מספנות ותחנות שאיבת מים – כל אלה הם יעדים נחשקים בקרב הגורמים התוקפים.

כיום קיימות יותר מ- 500 חברות סייבר ישראליות, 70 מהן קמו בשנת 2017. היקף יצוא טכנולוגיות הסייבר בשנת 2017 עומד על סך של 6.5 מיליארד דולר, 5% מכלל שוק הסייבר העולמי ומקום שני לארה"ב. היקף ההשקעות בחברות סייבר ישראליות הסתכם בשנת 2017 בכ- 815 מיליארד דולר, המהווים כ- 16% מסך השקעות העולמי בתחום הסייבר. בשנת 2017 נרכשו 14 חברות סייבר ישראליות בסכום כולל של 1.4 מיליארד דולר. המספרים הללו מראים באופן מובהק את ההתעניינות העולמית בפתרונות סייבר ישראליים.

החידושים בעולם הפינסק

במהלך חודש נובמבר יקיים מכון היצוא אשר בראשו אני עומד, יחד עם שותפינו ממשרדי הכלכלה, רוה"מ, הביטחון, בטחון פנים, רשות החדשנות, רשות שדות התעופה והתאחדות התעשיינים את הכנס הבינלאומי החמישי לביטחון המולדת והסייבר.

בכנס ייקחו חלק אלפי אורחים מ- 80 מדינות, בהם שרים לביטחון פנים, בכירי ממשל, מפקדי משטרות, ראשי ערים, מנהלי חברות גלובליות ונציגים מגופים פיננסיים מובילים, אשר יגיעו לישראל על מנת להכיר את הטכנולוגיות הישראליות בתחומי ביטחון המולדת והסייבר.

הכנס והתערוכה יעסקו בהתפתחות הטכנולוגית של שני התחומים כאשר השנה נציג גם את החידושים בעולם הפינסק (FinSec) המתמודד עם אתגרים חדשים ומשמעותיים.

הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים