הפרויקט הלוגיסטי הגדול בצה"ל – הקמת מערך החסנה אוטומטי

צה"ל נמצא בתחילתו של הפרויקט הלוגיסטי הגדול בתולדותיו – הקמת מערך החסנה אוטומטי. כך מתאר סא"ל בני עודי רע"ן הפעלה מצל"ח, שתיאר את היערכות מרכז ציוד הלחימה והחלפים לעידן המרה"ס – מרכז הספקה אחוד. הפרויקט יכלול שלושה אתרי איחסון עיקריים, שהמחסנים בהם יהיו אוטומטיים. הפרויקט יאפשר ייעול שרשרת האספקה, ויחסוך בשטחי איחסון.

סא"ל עודי דיבר בכנס INDUSTRY 4.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ה') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בו השתתפו מאות מקצוענים מהתחום, הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

כמיליון תנועות ניפוק בשנה

ביחידה משרתים כ-1,200 חיילי חובה וקבע ואזרחים עובדי צה"ל. עלויות הרכש, התפעול והשיקום של ציוד הלחימה מסתכמות במאות מיליוני שקלים לשנה. היחידה מנפיקה כמיליון תנועות ניפוק בשנה ומבצעת כ-24 אלף החלטות רכש ושיקום.

במצב הנוכחי מאוחסנים כיום כ – 330 אלף פריטים ב-8 בסיסים, ובסך הכל כ- 170 דונם שטחי אחסנה מקורה, כ- 750 דונם שטחי אחסנת חוץ. 40 קווי הפצה מביאים את הציוד ליחידות הזקוקות לו. מדובר בערך מלאי של כ-17 מיליארד שקל.

מחסני מרכז ציוד הלחימה מבוזרים בשלושת הפיקודים –בצפון, במרכז ובדרום. בנוסף לשלושת בסיסי ההחסנה הראשיים ישנם שמונה בסיסי משנה ועוד 75 אתרי החסנה. הרעיון הוא לנהל את פריטי הציוד הלוגיסטי באופן רב זרועי, ניהול משקי משולב של חלפי אמצעי לחימה – וכל זאת באמצעות תקשוב.

הרעיון המסודר מאחורי פרויקט מרה"ס- מרכז הספקה אחוד כולל תפיסת הפעלה מבוססת רשת לוגיסטית גמישה ומגוונת, רציפות תפקוד וגמישות בהפעלה בשגרה ובחרום, טכנולוגיות מתקדמות לשליטה על המלאי, יצירת התמחות תהליכית נוסף על משקית, מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות, התייעלות ולבסוף – כניסה למחנות קיימים ופינוי מחנות מהמרכז.

שיפור האפקטיביות של שרשרת ההספקה

מטרת הפרויקט היא שיפור האפקטיביות של שרשרת ההספקה כחלק מהמאמץ הלוגיסטי, תוך מיקוד בשרידות והרציפות התפקודית בחירום, והשתלבות בתוכנית מעבר צה"ל לנגב.
המצב הקיים הוא כאמור הפריסה של ציוד הלחימה היא במעל 15 אתרים ברחבי הארץ – בסיס הספקה צפון, בסיס הספקה מרכז, ובסיס הספקה דרום, וכן ארבעה אתרי משנה. המצב העתידי יהיה איפה שלושה מחנות מרכזיים וארבע יחידות משנה, כלומר צמצום מ-17 מחנות לשבעה בלבד.

המערך הזה יטפל בכ-500 אלף איתורי מלאי בשנה, יכלול כ-60 אלף מ"ר בניה מינהלית, כ-1,700 דונם שטח בנוי בשלושת המחנות, כ-210 אלף בניה ייעודית (המחסנים עצמם),ותשעה מחסנים אוטומטיים.

מדובר בפרויקט גדול אפילו מהאתרים של החברות המסחריות הגדולות, כך למשל שטח בינוי אחסנה בשטראוס הוא כ-30 אלף מ"ר, בטבע 50 אלף מ"ר, באוסם 38 אלף מ"ר ואילו במרה"ס – 269 אלף – וזו ירידה של 65% ביחס למצב הקיים.

בין היתר יכילו האתרים מחסנים אוטומטיים למשטחים ולכלים, אצטבאות משטחים בעומק כפול, גלריות לאחסנה קלה, אצטבאות לתנועת מלגזות, מלגזות צריך, מלגזות היגש ומלקטות, מערכות מסועים, ליקוט מונחה אור, ליקוט מונחה קול, ומסועים מונחי רדיו.

מערכות מידע ה-ERP הארגוני מבוססות SAP ומתבצע בהן ניהול מחזור חיי הפריט מהזמנתו על ידי אחת היחידות, תוך אוטומציה מלאה ככל האפשר של מחסנים, שנסמך בין היתר גם על בקרים ורכיבי קצה.

לדברי סא"ל עודי, תועלות פרויקט המרה"ס הן: שיפור האפקטיביות המבצעית של צה"ל באמצעות מתן תמונת מצב והערכת מצב המבוססת על נתוני זמן אמת, כתובת אחת ליחידות במרחב, גמישות בהפעלה, שליטה על המלאי לאורך כל שרשרת האספקה ורשת לוגיסטית גמישה."

"הליכי המכרז החלו בשנת 2018, סיום המכרז בתחילת 2019, מסירת מרחב דרום ב-2023, מסירת מרחב מרכז – 2024, ולבסוף מסירת מרחב צפון ב-2025. מערכת האיחסון בצפון תופעל במלואה על ידי חיילים ואילו אלו שבמרכז ובדרום יוצאו במכרזים לניהול אזרחי.