באה לבקר במאורת הנמר: אוסנת לאוטמן, OLM-Consulting

מאורת הנמר מארחת הרבה אנשים מיוחדים, שעושים דברים מעניינים ומעוררי השראה. אחת מהם, שביקרה בה השבוע, היא אוסנת לאוטמן, הבעלים של OLM-Consulting, מומחית לתרבות הישראלית העסקית ולפער בינה לבין תרבויות אחרות, ומחברת הספר Israeli Business Culture, שהיה לרב מכר באמזון ונמכר כעת במהדורה שנייה ומורחבת. לאוטמן אף פיתחה מודל מעניין, שאעמוד עליו בהמשך.

כשמה כן היא, OLM-Consulting מציעה שירותי ייעוץ ובין לקוחותיה נמנות חברות בולטות כ-ורינט, MX1 ,ObserveIT ,FIDF ו-Rackspace.

לאוטמן מספרת ש-"Israeli Business Culture הוא מדריך פרקטי, ראשון מסוגו, בו גם ישראלים וגם לא ישראלים יקבלו כלים כיצד לצמצם את הפער הבין תרבותי בעבודה בחברות גלובליות ויחד להגיע להצלחה עסקית. הוא מבוסס על ראיונות שערכתי מ-2010 עם 350 אנשי עסקים מכל העולם, שאותם שאלתי כיצד הם חווים את התרבות הישראלית העסקית. מתוך ראיונות העומק האלה בניתי את המודל שלי, שכולל את שבעת המאפיינים העיקריים בתרבות הישראלית, כפי שהיא (ואנחנו) נתפסת על ידי לא ישראלים".

באופן מעניין, ראשי התיבות של המילים המרכיבות את המודל הן ISRAELI. כלומר, לא רק המאפיינים של המודל הם ישראליים, אלא גם שמו. כל אות בשם הזה מסמלת מאפיין בתרבות שלנו: I – Informal, א-פורמליות; S – Straightforward, ישירות; R – Risk taking, לקיחת סיכונים; A – Ambitious, אמביציה; E – Entrepreneurial, יזמות עסקית; L – Loud, קולניות; וה-I השני מסמל Improvisational, אימפרוביזציה. כלומר – יכולת האלתור הכה ישראלית.

שוק תרבותי – ומה שניתן ללמוד ממנו

לדברי לאוטמן, "במציאות הישראלית, אנחנו לא תופסים את עצמנו עד כדי כך א-פורמליים, ישירים, קולניים ועוד, כפי שלא ישראלים תופסים אותנו". היא מספקת דוגמה: "מנהל אמריקני בשם סם, שעובד בסטארט-אפ בארצות הברית, הגיע לארץ כדי לדון בחוזה רכישה אופציונלי של החברה בה הוא עובד על ידי חברה ישראלית. סם פגש אותי לאחר ארבע שנים, כשרצה לשתף אותי בשוק התרבותי שחווה. הוא סיפר שהפגישה נערכה במשרדי החברה בישראל, כשבהתחלה הדיון היה נעים עד שהחלו הוויכוחים. שני הישראלים שישבו לידו החלו להרים את הקול האחד על השני, כולל תנועות ידיים ושינוי השפה מאנגלית לעברית. סם כמובן לא הבין על מה הם דיברו, אבל היה לו ברור שחוזה לא ייחתם שם".

כאן מגיעה נקודת המפנה: "בתום הפגישה", המשיכה בסיפור, "שני החבר'ה הישראלים חזרו לדבר אנגלית, חייכו ויצאו לארוחת צהריים יחד עם סם". ולאחר מכן, ההפי אנד: "סוף הסיפור הוא שאחרי מספר חודשים החוזה נחתם והחברה נרכשה. אבל ארבע שנים עברו מאז, וסם עדיין בשוק תרבותי. הוא שאל אותי: איך אפשר לדבר ככה האחד לשני ועדיין להישאר חברים לעבודה?״. מה נאמר ומה נגיד? רואים שהוא לא ישראלי.

"מקרה זה אמנם הסתיים בטוב, אבל יש לא מעט סיפורים שאני נחשפת אליהם בהם חברות לא מצליחות לגשר על הפער הבין תרבותי. לכן, השאלה העיקרית הנשאלת היא: מה המחיר העסקי שאנחנו, הישראלים, משלמים על טעויות בין תרבותיות?", ציינה.

"בסופו של יום, עם כל הכבוד למוצר שאנחנו מוכרים, העבודה היומיומית, הפיתוח, התמיכה, שירות הלקוחות והמשא ומתן – את כל אלה עושים אנשים. בין אנשים צריך לבנות אמון, וצריכות להיות הבנה והערכה הדדית. זה התפקיד שלי – ללמד את לקוחותיי לתקשר טוב יותר עם אנשים מתרבויות אחרות, לפתח אינטליגנציה תרבותית וליצור דיאלוג שבו השלם גדול מסך חלקיו", סיכמה לאוטמן.