פרויקט החלפת מערכת ליבה – כך תעשו את זה נכון
רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, מסביר את הקשר בין אסטרטגיה למערכות ליבה, משיא כמה עצות ל-CTO הארגוני ומציע לרגולטורים לחשוב מחוץ לקופסה בנושא זה
הסביבה העסקית היא דינמית ותחרותית. מעצם טבעה, היא הייתה כזו ותמשיך להיות. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא שקצב השינויים מהיר מבעבר ובנוסף, תאגידים עלולים למצוא את עצמם מנהלים שינויים במספר גזרות בו זמנית. למשל, הסביבה המקרו כלכלית, שוקי ההון, הטכנולוגיה, הרגולציה, מתחרים חדשים ובמיוחד הצרכן שמשתנה. כל אלה מניעים ארגונים לבנות אסטרטגיות חדשות ולרענן קיימות. זהו המקום שבו עולה החשיבות של מערכות הליבה הארגוניות. החשיבה על מערכת ליבה צריכה לצאת מהאזור התפעולי-פונקציונלי ולהיות חלק מהחשיבה האסטרטגית של הארגון, להוות נדבך ביצירת יתרון תחרותי בר קיימא בתוך האסטרטגיה.
אם בונים נכון את מערכת הליבה, היא צריכה ללוות את הארגון שנים קדימה. הנקודה החשובה היא עיתוי ההחלפה של מערכת אחת באחרת. או, במילים אחרות, זיהוי הצורך ותרגום שלו למעשה. כאשר מסתכלים על ארגונים רואים שחלקם לא מזהים את הצורך בזמן. אלא שגם כאלה שמזהים את הצורך נתקלים בקושי להתחיל בזמן הנכון את התהליך. לעתים זה קורה מוקדם מדי, ללא בשלות, אך במרבית הפעמים מאוחר מדי. בנושא זה יש להנהלה השפעה מכרעת.
גורם משמעותי נוסף: הרגולטור
אבל לא רק להנהלה. יש עוד שחקן מפתח שרלוונטי במיוחד בחברות פיננסיות ובגופים מפוקחים: הרגולטור. דווקא כיוון שמערכות הליבה קשורות הן ליציבות והן להתפתחות תחרותית והצעות הערך לצרכן, לרגולטור יכול להיות תפקיד משמעותי, ואני לא מתכוון מהמקום האסדרתי-פיקוחי, אלא ביצירת התנאים הנכונים והתמריצים לייזום והנעת פרויקטים כאלה על ידי החברות. אני לא חושב שניתנת בצד הרגולטורי הדעת להקשר זה של המערכות ולתמרוץ מתאים של החברות שכן מחליטות לבצע השקעות.
לרגולטור יש מגוון כלים לסייע לחברות כדי שהעיתוי יהיה נכון וההוצאה לפועל – מיטבית. כמי שהיה גם בצד הרגולטורי וגם בהנהלות של חברות גדולות אני יכול להעיד ששילוב של כלים אלה עם חשיבה יצירתית ורעננה בצד הרגולטורי יכול לייצר ערך רב במקרה זה לתחרות, לצרכן, לחברות עצמן וליציבות.
התפקיד החשוב של סמנכ"ל הטכנולוגיות
עוד אני יכול להעיד מניסיוני שקודם כל, מערכת הליבה צריכה להניב לארגון תכלית ברורה. זה חלק שלא פעם חברות, בשל המורכבות, עושות אותו "בגדול", או, אם תרצו, על פני השטח בלבד – וזה פספוס. עצם חיזוי התועלות ממקד את העוסקים במלאכה לכיוון המטרה, מחדד את חשיבת העלות-תועלת, מאפשר גמישות לאורך הדרך כשנתקלים באתגרים ומוציא את המיטב עבור הארגון מהמהלך החשוב הזה.
שנית, חשוב להבין שלגורמים שונים בארגון תהיינה ציפיות שונות מהמהלך, ואף עשוי להתפתח פער ציפיות. זה משהו שצריך לנהל. כמו כן, נדרש להניע מעורבות של האורגנים השונים בארגון בתהליך. מחויבות אינה מספיקה מבחינתי, אני רוצה לראות מעורבות. סמנכ"ל הטכנולוגיות יכול לתפוס את זה כמסרבל, אבל בבנייה נכונה הוא כוח משמעותי שדוחף פרויקט כזה.
כמו כן, אני רוצה להדגיש את השליטה התהליכית: פרויקט של מערכות ליבה חייב להיות בנוי על יסודות שליטה תהליכית מאוד חזקים ומובנים. גם כאן יש תפקיד מפתח לסמנכ"ל הטכנולוגיות – לאורך כל התהליך ובייחוד בשלבים הראשונים שלו, בהובלת הפרויקט מבחינת מסגרת זמנים ועלויות, ותוך השגת התכלית שהוגדרה. מבחינתי, הוא צריך להיות עם ברק בעיניים, לא פחות מזה.
בנוסף, חשוב שה-CTO יזהה נהנה עיקרי בתוך הארגון מההשקעה במערכת וירתום אותו כבן ברית לסייע ביוזמה ובהובלה של התהליך, ביצירת הערך ובהטמעה. זה יכול להיות המנכ"ל, או אחד הסמנכ"לים, אבל רתימת בן ברית לתהליך זה גורם מפתח להצלחה. מדובר בפרויקט בקנה מידה גדול מאוד עבור כל גוף וקשה מאוד לסמנכ"ל הטכנולוגיות, טוב ככל שיהיה, להוביל אותו לבד.
רם גב הוא סמנכ"ל הכספים של ישראכרט. הדברים לקוחים מתוך הרצאה שנשא גב בכנס מנכ"לים ומנהלי מחשוב שעסק בהחלפת מערכות מידע.
בישראל מחליפים מערכת ליבה כאשר אין ברירה, אין באמת תחרות של להחליף או לחדול מלהתקיים ולכן לרוב הנושא הוא רגולטורי או מסחרי נקודתי עבור מודול ספציפי. העלות להחלפה היא תוצר של כוחות שוק אבל בישראל היא תוצר של שאלות לא נכונות בRFP וחוסר לקיחת אחריות מדודה מצד הספק או הלקוח. העלות הנוספת מתגלגלת ללקוחות, לפגיעה בשרות וליעילות המשק הפיננסי. מעורבות ההנהלה היא בסיס בכל פרויקט קטן או נרחב אבל בפרויקט ליבה פיננסית בעיקר הקושי הוא לשאול שאלה נכונה ולהבין שהתשובה שהמומחה מספק היא חצי נכונה או נכונה בתנאים וזה אולי הסיכון האמיתי שלא קיבל מענה. גם הבסיס המסחרי של הספק הוא שאלה מהותית ואינטרס גלובאלי אבל זה דיון נוסף.