למשטרה – חייגו 100, לאירוע סייבר – חייגו 119

"אנו משיקים הערב (ה') קו חירום עבור הציבור לסיוע ראשוני בעת מתקפת סייבר, שמספרו 119", כך אמר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.

אונא נאם בכנס נקסטק 2018, שהתקיים בפארק ההיי-טק האוניברסיטאי גב ים נגב. לדבריו, "הקו יספק מענה סביב השעון לכלל אזרחי ישראל. כל אזרח החושש כי הוא נתון למתקפת סייבר, יוכל לחייג ולקבל סיוע ראשוני מהמומחים שלנו. יש לנו גם צוותי תגובה למקרים הדורשים זאת".

לדברי אונא, "כל אזרח, חברה או גורם שחושב שהותקף או שיודע שהוא מותקף יתקשר ויקבל מענה ראשוני. מעבר לסיוע הראשוני, זהו חיישן מצוין לקבל את התחושה איפה יש תקיפות חמורות יותר. ככל שנזהה יותר מהר את ההתפרצות הראשונית ונגיע אליה – ככה יהיה ניתן להכיל את האירוע מהר, לפני שהוא מתפשט".

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"חיבור בין אנשים שיש להם מטרה ומשימה"

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, התייחסה בדבריה לייחוד של פארק ההיי-טק בבאר שבע שאירח את הכנס ואמרה כי "האקוסיסטם הפועל כאן בפארק ההיי-טק בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוא ייחודי וחשוב לא רק לאזור, אלא לכל מדינת ישראל. השותפות בין האוניברסיטה, עיריית באר שבע ו'גב ים', היא לא רק שותפות עסקית. זה חיבור בין אנשים שיש להם מטרה ומשימה. השילוב המדהים הזה, לא היה צומח בלי אוניברסיטת בן-גוריון. הדברים שנעשים כאן בתחום הסייבר בהחלט מהווים מודל עולמי. זהו חלום שהתגשם".

ד"ר ארנה ברי שימשה כיושבת ראש הכנס. ד"ר ברי, לשעבר המדענית הראשית ולשעבר בכירה ב-EMC העולמית, אמרה בפאנל שעסק בתחום המחשוב הקוונטי, כי "בישראל יש מוניטין בתחום הקוונטי, אבל כמות המרכזים והחוקרים קטנה בארץ. יש ארבע קבוצות באקדמיה ויש תחומים מסוימים במערכת הביטחון. בתעשייה זה לא קיים".

לדבריה, "מדברים על פיצוח צפנים, פקטורים של מספרים ראשוניים, זו פעילות שדורשת מקביליות בין האלמנטים. זה ייקח זמן, בגלל היקף היחידות הבסיסיות של המחשוב הקוונטי והסינכרון ביניהן. יש פיתוחים בתחום החישה, התקשורת, הסימולציה. למשל: בתחום המולקולות משתמשים בשיטות המבוססות על מחשוב רגיל או מחשוב עתיר ביצועים. בקוונטים מדברים על דימוי טוב יותר של המערכת אותה אתה רוצה לחקור".