ח"כ אילטוב: "ישראל מאבדת את יתרונה בהיי-טק נוכח הירידה הנמשכת בהשקעות הממשלה"

"ישראל מאבדת את יתרונה התחרותי והאיכותי בהיי-טק נוכח העובדה שההשקעות הממשלתיות ההולכות ופוחתות, והמצב מדאיג. העובדה שהקרנות הצליחו ב-2009 לגייס רק רבע מההון שאותו גייסו ב-2008 מעידה על משבר בהון סיכון, והממשלה חייבת להיערך בהתאם", כך אמר ח"כ רוברט אילטוב, יושב ראש ועדת המשנה של הכנסת לסיוע לחברות ההיי-טק, בדיון מיוחד שקיימה הוועדה במשבר בקרנות הון סיכון בישראל. בדיון לקחו חלק בכירים בתעשיית ההון סיכון ותעשיית ההיי-טק בישראל. לדברי ח"כ אילטוב, "היותם של רוב כספי ההון הסיכון בישראל זרים מחדדת את הבעיה, משום שמקור תקציבי זה עלול להיעלם באחת".

ממחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי היקף ההון שגויס על ידי קרנות ההון הסיכון הישראליות ירד ב-75% מ-800 מיליון דולרים ב-2008 ל-200 מיליון ב-2009. כמו כן, היקף ההשקעות של הקרנות הישראליות ירד מ-789 מיליון דולרים ל-410 מיליון. זאת, בד בבד עם עלייה בהיקף ההשקעות של הקרנות הללו בחברות זרות, מ-57 מיליון דולרים ב-2008 ל-80 מיליון אשתקד. אלה מהווים 16% מסך ההשקעות.

אהרון מנקבוסקי, יושב ראש ה-IVA, אמר בדיון ש-"המשבר הכלכלי היטיב עם תעשיית ההיי-טק בכך שהכריח אותה להצטמצם לגודל טבעי ונכון". הוא הוסיף, כי "השוק, במצבו כיום, מהווה הזדמנות בלתי רגילה להשקעות. על הממשלה להתמקד בהקצאת תקציבים להשקעה בתחומים ובמקומות שיאפשרו יצירת ערך לאורך זמן". לדבריו, "רף ההשקעות עלה, וקשה יותר לגייס כספי הון סיכון מאשר בעבר. הדבר נובע מכך שהחברות הישראליות מתקשות להציג תוכניות עסקיות אטרקטיביות דיין".

בתשובה לשאלה של ח"כ אילטוב לגבי היקף ההשקעות הגובר בחברות זרות, ענה מנקובסקי, כי "הדבר אינו מעיד על שחיקה באמון בתעשייה הישראלית אלא מהווה החלטה עסקית שמטרתה ללמוד את השווקים הזרים – החלטה שבסופו של דבר תיטיב עם תעשיית ההיי-טק המקומית".

לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי, בירכה על מדיניות הממשלה, הנותנת רוח גבית לתעשייה, אך אמרה שעל מנת לשמר את יתרונה התחרותי של ישראל ביחס למדינות אחרות, על הממשלה לפעול באופן מיידי להגדלת תקציבי המדען הראשי. לטענתה, נטל הוצאות המו"פ המוטל על התעשייה הישראלית הוא בהיקף של 75% לעומת בין 30% ל-50% במדינות ה-OECD.

אמיר פרוינד, מנכ"ל חברת ForNova , המסייעת לחברות היי-טק בשלביהן המוקדמים (Early Stage), ציין שבשנתיים האחרונות עלה הרף שחברות כאלה צריכות להציג בבואן לגייס כספי הון סיכון.

חיים קופנס, שותף בקרן JVP, אמר שאם בעבר היה על חברות להציג מכירות של בין מיליון לשני מיליון דולרים על מנת לסגור סיבוב גיוס, כיום עליהן להציג מכירות של בין ארבעה לחמישה מיליון. "הדבר מחדד את חשיבותו של תקציב המדען הראשי כמקור מימון אלטרנטיבי לחברות בשלביהן המוקדמים", הוסיף.

אסתי פשין, שותפה בקרן Destino Ventures (קרן אנג'לים), טענה בדיון, כי במקביל להגדלת תקציב המדען נדרש לפעול לתמרוץ משקיעים פרטיים (אנג'לים) ולמציאת פתרונות מיידים למימון ביניים.

בסיכום הדיון אמר ח"כ אילטוב, כי "על משרדי הממשלה לפעול באופן מידיי למציאת פתרונות מימון ביניים, לגיבוש תמריצים למשקיעים פרטיים ולעידוד הגופים המוסדיים להשקעה במשק הישראלי". לבסוף, הוא אמר ש-"יש להגדיל לאלתר את תקציב המדען הראשי ואת השתתפות המדינה בנטל המו"פ, כפי שמדינות ה-OECD עושות כיום".