הדרך הקטרית למימוש שכונה חכמה

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, סייר בתערוכת הערים החכמות בברצלונה, ומצא דוגמה מעניינת במיוחד לשימוש בטכנולוגיה בבירה של אחת משכנותינו במזרח התיכון

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. צילום: ניב קנטור

תערוכת Smart Cities 2018, שהתקיימה בברצלונה באחרונה, היא התערוכה המובילה בעולם בנושא ערים חכמות. לפי המארגנים, היא כללה מספרי שיא של משתתפים ומציגים: 21,331 מבקרים, 844 מציגים ויותר מ-400 דוברים, שהגיעו ממעל ל-700 ערים ומ-146 מדינות. מדובר בגידול של יותר מ-20% מהשנה שעברה. בהחלט מדובר היה באירוע מרשים.

פתרונות בתחומים כדוגמת תאורה חכמה, חניות חכמות, מסכי בקרה ושאר צרכי העיר החכמה היו שם למכביר. כל מדינה וכל עיר ניסו להרשים בחוכמתן: אמסטרדם, ברלין, פרו, איטליה, פולין, רוסיה ורבות נוספות, וכמובן גם ישראל ותל אביב-יפו. גם השנה לקחה חלק בתערוכה כמות עצומה של ישראלים.

כהרגלי, הקדשתי גם הפעם את שלושת ימי הביקור בתערוכה הענקית, כדי לעבור על המגוון האדיר של הפתרונות שהוצגו בכלל, ועל אלה המעניינים והחדשניים יותר בפרט. החיפוש לא היה קל. הביתנים חולקו לכאלה של ערים, של מדינות ושל יצרנים וספקי פתרונות, דוגמת סיסקו, מיקרוסופט ואפילו מובילאיי שלנו. בכל אחד ממאות הביתנים נחשפו פתרונות רבים, שחלק נכבד מהם היו פרויקטים שכבר בוצעו. זאת, בניגוד לתערוכה בשנה שעברה, שבה הוצגו בעיקר אבות טיפוס של סטארט-אפים שחיפשו ערים כדי לבצע בהן התקנות ופיילוטים של הטכנולוגיות שלהם.

שכונה חכמה במפרץ

פרויקט השכונה החכמה המרשים ביותר בעיניי הוצג על ידי קטר, שהראתה לבאי התערוכה את הגישה שלה לבנייה של השכונה החכמה משיירב, שנמצאת במרכז עיר הבירה הוותיקה דוחה. משמעות שם השכונה בערבית הוא מקום לשתיית מים. זהו פרויקט ההתחדשות החכם הראשון בעולם של מרכזה של עיר. הוא מחייה את הרובע המסחרי הישן של דוחה עם שפה ארכיטקטונית חדשה, מודרנית, אך בהשראת המורשת והאדריכלות הקטרית המסורתית. השכונה הופכת את מרכז העיר למרכז חברתי חדש – מקום שבו מהנה לחיות, לעבוד, לחנות, לבקר ולבלות עם בני משפחה וחברים.

איך הקטרים עושים זאת? מוחקים את כל השכונה וחופרים שבע קומות מתחת לאדמה – דבר לא קשה במיוחד לביצוע במדינה לא דמוקרטית, בפרט בהתחשב בכמות העובדים הזרים שנמצאת במדינות המפרץ הפרסי. הקומות הללו הופכות להיות הרחובות והכבישים שבהם נוסעות המכוניות. מעל פני השטח ניתן להגיע אך ורק באמצעות שני קווים של הרכבת החשמלית. קומה מינוס 1 היא קומת השירותים, המאכלסת את כלל המערכות הנדרשות לתפקוד השכונה – מערכת לפינוי האשפה, החשמל, מיזוג האוויר, המים, המחשוב, אספקת המוצרים לחנויות ועוד.

כמה מספרים על גודל הפרויקט: הבנייה החלה ב-2010 והשלמתה מתוכננת בשלבים. עלות הפרויקט, שמשתרע על שטח של 310 אלף מ"ר, עומדת על כ-5.5 מיליארד דולר. בקומות התת קרקעיות מתוכננים יותר מ-10,000 מקומות חנייה ומעל פני השטח – יותר מ-100 בניינים בגבהים של בין שלוש ל-30 קומות. בשכונה מתגוררים 2,100 תושבים, עובדים בה יותר מ-20 אלף איש וכמות התיירים הבאים לבקר בה עומדת על למעלה מ-50 אלף ביום. כחצי מיליון חיישנים כבר הוטמעו בפרויקט, שכולל שני דטה סנטרים ואלפי קילומטרים של סיבים אופטיים, שתומכים בתפקוד היום יומי של השכונה החכמה.

עמדת שליטה ובקרה עירונית שהוצגה על ידי וואווי. צילום: אילן אלתר

עמדת שליטה ובקרה עירונית שהוצגה על ידי וואווי. צילום: אילן אלתר

שתי מגמות בולטות נוספות בתערוכה היו השיח על עיר חכמה גרסה 3.0 – גישה ששמה את הדגש על התושב במרכז והחליפה את הגישה הקודמת, שבה הטכנולוגיה נמצאה במרכז, וכן מערכות שו"ב עירוניות כוללות לערים חכמות, המשתמשות בגרפיקה מדהימה לצרכי ניהול מערכות העיר החכמה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים