מה עושים האמריקנים על במות שיוצר כזו השפעה?

בשבוע שעבר התקיים באולם סמולרג' אירוע רב רושם- של השקת מוצר שיווק רשתי, אמריקאי חדש בנוכחות כ- 1000 ישראלים. הדוברים באירוע היו כולם אמריקנים שהוטסו במיוחד, לתת הרצאה ולדבר מול קהל באירוע. איני עומדת לדבר על המוצר או על שיטת שיווק זו- זו לא מטרת המאמר – מה שכן, הדוברים האמריקנים הם מאסטרים בדיבור מול קהל והמאמר הזה עוסק בתובנות מהחוויה.

מה היה שם?

ההתרגשות הייתה באוויר ונראה שהסוכנים הראשונים של המוצר בישראל דאגו להסתובב בין המוזמנים שלהם ולעלות אנרגיה. הייתה מוסיקה עליזה ומרקידה שנוגנה על ידי תקליטן שנכח פיזית במקום. דלתות האולם נפתחו רק מספר דקות לפני השעה הרשמית, ובאולם עצמו הייתה תאורה חזקה, צבעונית ועוצמתית. יחד עם מוסיקה בסגנון דומה לקבלת הפנים- כשנכנסת לאולם הרגשת חשמל.

לכל דובר צריכה להיות בשורה

האירוע כולו נועד לתת השראה, להקנות אנרגיה ולעורר בקהל את התחושה שהכל אפשרי עבורם. אפשר להתווכח האם שיטת השיווק הזו עובדת, אך הנקודה העיקרית במאמר זה, היא שהשאיפה של כל מרצה היא ליצור פרזנטציה שההשפעה שלה על הקהל תהיה בלתי נשכח.

איך מייצרים השפעה שכזו?

לא משנה אם זו הרצאה עסקית או אפילו מקצועית (ועל פניו אמורה להיות טכנית או "יבשה") בימים אלו לכל דובר צריכה להיות בשורה. במילים אחרות: איך המומחיות, הידע והתוכן שהדובר יעביר במהלך ההרצאה ישפיעו לטובה על חייהם של המקשיבים, בתוך הרצאה עצמה ואחריה. עוד נחזור לנקודה זו בהמשך.

מה כל כך שונה בדוברים האמריקנים מהדוברים הישראלים? כלל חשוב בעמידה מול קהל זה תמיד להיות בהתלהבות ואנרגיה גבוהות יותר בכמה רמות מהקהל עצמו.

האמריקנים מגיעים לבמה ברעש וצלצולים. רוקדים, קופצים, צועקים בהתלהבות ומניפים ידיים. בתרבות הבסיסית שלהם הם מאד אופטימיים ומוחצנים ודווקא על במות שתי התכונות הללו הן המועילות ביותר ליצור את הרושם המתאים. הם צוחקים בשחרור, סוחפים את קהל ומייצרים חוויה.

נכון, שלאוזן ולעין הישראלית כל ההתנהלות הזו הרבה פעמים לא עוברת חלק בגרון, נראית רעשנית מדי, צבועה ולא מקצועית. אך בשנים האחרונות מנטורים ישראליים רבים ייבאו לישראל את ההתנהלות של המנטורים הבינלאומיים על במות והתוצאה – חגיגה אחת גדולה.

אמנם בכנסים מקצועיים רמות הווליום מעט יורדות. אבל רק במעט. עדיין הדבר הנכון לעשות הוא להיות ברמות אנרגיה גבוהות מאד. אי אפשר לסחוף אנשים עם אנרגיה ירודה.

חשוב מאוד לעלות לבמה בהתלהבות ובאנרגיה. עשרות הדוברים האמריקנים שיצא לי לראות בחיי- הגיעו לבמה עם נוכחות עוצמתית ובטחון. הביטחון הזה בא לידי ביטוי בדיבור רגוע, נלהב אך רגוע, נגישות לקהל – בין אם זה לרדת למטה ולהסתובב בין הכיסאות או לגשת לקדמת הבמה וממש לעמוד על הקצה, ושליטה בתוכן ההרצאה.

אף על פי שרובם השתמשו במצגת פאוורפוינט, ניכר שהם יודעים את ההרצאה שלהם בעל פה. כל כך בעל פה, שזה נראה כאילו לא עשו על זה חזרות כלל.

איך מייצרים חוויה? תוכן ואביזרים נילווים

כל מארגן כנס או פרזנטור עם כנס משלו – בין אם כנס מקצועי או שיווקי שואף לייצר מעטפת שלמה של חוויה. הרצאה בודדת אינה עומדת בפני עצמה, בין אם יש דובר אחד או עשרה. היא חלק ממערך שלם שכל חלקיו חייבים להיות מטופלים. החל מההגעה וחווית הכניסה וקבלת הפנים, דרך האוכל, האולם, וכמובן התוכן.

יחד עם התוכן, ההגשה חייבת להיות בסטנדרטים בינלאומיים. היא צריכה להיות קולחת, מדויקת, קלילה, מתוזמרת היטב, מוכנה עד לפסיק האחרון.
הסוד באמריקנים, שהם לא משאירים שום דבר ליד המקרה הוא שהכל מאד מתוכנן. תרבות ה"סמוך, אחי- הכל יהיה בסדר" אינה חלק מה-DNA שלהם- והם מתכננים ומתכוננים לכל דבר, וגם על הפרזנטציה שלהם

אימון, זה כל הסיפור

בכדי להגיע בעוצמה ובביטחון לקהל, זה דורש מאיתנו שני דברים- ניסיון וגם תוצאות. ניסיון- כי הרצאה מפי מרצה שהרצה 100 פעם אינו דומה להרצאה של מרצה מתחיל, ותוצאות- ככל שאנחנו יותר מקצוענים ומומחים בתחום הספציפי שלנו, ככל שאנחנו ספגנו יותר הצלחות בנושא שעליו אנחנו מדברים כך גם באופן טבעי נחוש יותר ביטחון.

אין ספק שאם נשווה אדם שרק החל את התמחותו המקצועית וצריך לדבר עליה לבין מומחה שכבר שנים רבות בתחום וצריך לדבר על נושא התמחותו- אלו תהינה שתי הופעות שונות לחלוטין ברמת הביטחון והעוצמה.

האיך לא משנה אם אין את המה

אחת הטעויות הכי נפוצות בעמידה מול קהל היא שימוש מוטעה במחקר שנעשה מזמן. תוצאות מחקר זה הראו – שכאשר אין הלימה בין שפת גוף למסר מילולי- המסרים הלא מילוליים ישפיעו יותר. השימוש המוטעה הוא שבכל מקום אנשים טוענים שהמסר הוא רק 7% ממה שקולטים אנשים והיתר זה שפה לא מילולית.

אך כאשר יש הלימה מוחלטת בין המסר, התוכן או הפואנטה ובין שפת הגוף של המרצה אזי התקשורת הלא מילולית רק תגביר ותחזק את מה שנאמר – והתוכן יקבל משמעות חזקה יותר.

אם נחזור לנקודה הראשונה שהועלתה במאמר זה, כיום, כל דובר שרוצה באמת להשפיע ולהשאיר חותם חייב שתהיה לו בשורה- אמירה ברורה ובהירה לגבי משהו שקשור לחייהם של הקהל שלו.

כמו שרשמתי למעלה: איך המומחיות, הידע, והתוכן שהדובר יעביר במהלך ההרצאה ישפיעו לטובה על חייהם של המקשיבים, בתוך הרצאה עצמה ואחריה.

בסופו של דבר, הדוברים שהיו על הבמה באותו אירוע מדובר הגיעו עם אמונה אמיתית למסר שלהם, אמירה ברורה מאד לגבי איך צריך וכדאי לחיות ועם עוצמה של אנשים שבאמת מצליחים "בחיים האמיתיים".

וזה כל הסוד להופעה אמיתית, מחשמלת, אנרגטית וסוחפת על במות.