"היחסים בין תעשיית ההיי-טק הישראלית לגיברלטר ילכו ויתהדקו"

"שני הצדדים מקדמים יחסים שמבוססים על חדשנות", אמר אלברט איסולה, שר האוצר של גיברלטר, שאחראי גם על תעשיית הגיימינג במדינה ● התעשייה הזו מעסיקה כ-10% מאוכלוסיית הטריטוריה הבריטית, שמתפתחת גם בתחום הבלוקצ'יין

אלברט איסולה, שר האוצר של גיברלטר. צילום: יח"צ

"יש לי יסוד סביר להניח שהיחסים בין תעשיית ההיי-טק הישראלית, וישראל בכלל, לגיברלטר רק ילכו וישתפרו, ילכו ויתהדקו, שכן שני הצדדים מקדמים יחסים שמבוססים על חדשנות", כך אמר לאנשים ומחשבים אלברט איסולה, שר האוצר של גיברלטר, שאחראי גם על תעשיית הגיימינג במדינה.

קיומו של שר שאחראי על תעשיית הגיימינג עלול להישמע דבר מוזר במקצת. לא במדינה, או יותר נכון בטריטוריה, כמו גיברלטר (ששייכת לבריטניה), שהתעשייה הזו משגשגת בה במיוחד. כ-10% מאוכלוסייתה – כ-3,000 איש – מועסקים בתעשייה זו, והיא מהווה האב בולט לחברות בתחום. גם בישראל יש חברות גיימינג בולטות, דוגמת פלייטיקה. תחום בולט אחר בגיברלטר הוא המגזר הפיננסי – וגם כאן יש לישראלים מה לתרום. עוד יצוין שלצד הגיימינג והמגזר הפיננסי, גיברלטר רוצה להיות גורם בולט גם בעולם הבלוקצ'יין.

איסולה הגיע לישראל באחרונה ל-"יום גיברלטר" – אירוע שאורגן על ידי לשכת המסחר ישראל-גיברלטר, שהקימו ומנהלים איילת וערן שי. הלשכה פועלת לקידום היחסים הכלכליים בין שתי הארצות ומארגנת משלחות הדדיות – של אנשי עסקים וגם של אומנים.

חדשנות בקצה הדרום-מערבי של אירופה

גיברלטר היא מקום קטן מאוד, עם קצת יותר מ-30 אלף תושבים. הוא נמצא בקצה הדרום-מערבי של אירופה, גובל עם ספרד ושייך, כאמור, לבריטניה. באזור עוברים כמה מנתיבי הסחר החשובים בעולם, והוא מהווה השער לים התיכון ולתעלת סואץ. לכן, אין זה מפתיע שהממלכה המאוחדת ממשיכה להחזיק בגיברלטר (שתושביה החליטו באחרונה שהם רוצים להשתייך אליה ולא מעוניינים בעצמאות).

בנוסף לכך היא מהווה, כאמור, מרכז פיננסי חשוב ומרכז טכנולוגי מתפתח. ההתפתחות הזאת היא בין הדברים שמביאים את הגיברלטרים להתעניין – ויותר מזה – בישראל. לדברי איסולה, "המגזר העסקי הישראלי מאוד פעיל בגיברלטר, מספר רב של חברות ישראליות פועלות בה ועוד יותר מהן מיוצגות בה".

"אנחנו שוקדים לפתח את האספקטים הטכנולוגיים של הכלכלה שלנו, מה שמסביר את החשיבות שאנחנו מייחסים לקשרים עם ישראל, שהיא מרכז טכנולוגי חשוב ומרכז גלובלי לחדשנות", אמר איסולה.

אתה מגדיר את גיברלטר כמרכז טכנולוגי, אבל אין אצלכם עדיין מרכז מו"פ.
"זה נכון שאין אצלנו עדיין מרכז פיתוח, אבל אנחנו עובדים על הסוגיה. עם זאת, אנחנו מעניקים לחברות טכנולוגיות ולמרכזי טכנולוגיה שירותים שונים, דוגמת שירותים פיננסיים ושיווק. בנוסף, חברות היי-טק רבות רשומות בגיברלטר ופועלות ממנה, כך שיש לנו נוכחות טכנולוגית חשובה. זאת ועוד, מערך הבלוקצ'יין המתפתח שלנו הופך אותנו לחלוצה בסוגיית הרגולציה בתחום זה".

כיצד אתה מעריך את היחסים העתידיים בין התעשיות הטכנולוגיות והכלכליות בכלל של גיברלטר וישראל?
"דברים רבים מחברים בינינו, כמו הנכונות לעבודה קשה והמחויבות להשיג מטרות ויעדים. היעילות של המערכות החוקתיות שלנו והמהירות שבה דברים נעשים אצלנו מאפשרות לחברות להביא את מוצריהן לשוק במהירות רבה יחסית, מה שמאפשר לנו להתחרות בשווקי העולם למרות גודלנו הזעיר. גם הגיברלטרים וגם הישראלים מבחינים בהתפתחויות בשלבים המוקדמים ועושים שימוש במידע זה בכדי למצוא פתרונות פרגמטיים, שמאפשרים כושר תחרות בשוק. נמשיך לקדם את היחסים בינינו על בסיס עקרונות אלה, כדי שנבטיח שגיברלטר תמשיך להוות מקום שממנו תעשיית ההיי-טק המשגשגת של ישראל תוכל להמשיך ולהתפתח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים