"הבלוקצ'יין טכנולוגיה רבת עוצמה – אבל אינה הפתרון להכל"

"לפני ארבע שנים ראינו שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שעשויה להשפיע על העולמות הפיננסיים והטכנולוגיים. התחלנו ללמוד אותה לעומק כדי להבין מה תהיה ההשפעה שלה ואיך להיערך אסטרטגית לקראתה. באותה עת היה נראה שבלוקצ'יין הוא כפטיש שמחפש מסמר להלום בו – בזמן שרוב האנשים לא ידעו מהו המסמר. בהמשך הבחנו שיש המאמינים שהבלוקצ'יין יפתור את כל בעיות העולם, ויש הסבורים שזו אופנה חולפת. לטעמי, הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה רבת עוצמה, אבל היא אינה הפתרון להכל", אמר עומאר פארוק, ראש תחום בלוקצ'יין
ב-J.P. Morgan העולמית.

פארוק דיבר במסגרת כנס Technology Innovation Symposium, שערך מרכז הטכנולוגיה והחדשנות של תאגיד הבנקאות הענק. הכנס נערך בשבוע שעבר באולם טראסק בנמל תל אביב, בהשתתפות יותר מ-300 בכירים במשק, בכלכלה ובעולם הטכנולוגי-פיננסי.

לדבריו, "אנו בבנק בוחנים כל טכנולוגיה בעלת השפעה משבשת. אנו בוחנים כיצד הבלוקצ'יין, או מדע נתונים, או אפילו מחשוב קוואנטי – שיהיה בשל רק בעשור הבא – ישפיעו, וכיצד הן יכולות לסייע לנו לטובת הפעילות הפנימית שלנו, או לטובת הלקוחות".

לאחר לימוד של טכנולוגית הבלוקציין, אמר פארוק, "התחלנו להשקיע בה ולראות כיצד והיכן להשתמש בה. כשהתחלנו, לא היתה פלטפורמה או פרוטוקול בנויים באופן מלא. יחד עם גופים מובילים אחרים, כמו יבמ ואינטל, בנינו קונסורציום – Hyperledger. פיתחנו גם פלטפורמה משלנו בשם Quorum".

"הגענו לנקודה של הבנה לגבי התועלות והמגבלות של הבלוקצ'יין. התועלת הכי גדולה מגיעה מטבעה של הבלוקצ'יין: היא אמינה, חסינה מפני גניבות ושינוי נתונים ומספרים – בשל היותה מבוזרת. המגבלה הטכנולוגית נובעת מהיותה טכנולוגיה חדשה: הביצועים שלה איטיים יחסית ויש בעיית פרטיות", אמר פארוק.

לדבריו, "על הפלטפורמה בונים אפליקציות פיננסיות. בשנה שעברה השקנו את האפליקציה הפופולרית ביותר בתחום, ה-Interbank Information Network (IIN) זו רשת תקשורת בנקאית, מבוססת בלוקצ'יין, של יותר מ-140 בנקים בעולם, כולל ארבע בנקים ישראלים – פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי. הרשת מפחיתה את העלויות הכרוכות בהעברות כספיות בין בנקים. הבנקים יכולים לשתף מידע חסוי עסקי".

"יש לחשוב על כל בעיה האם נכון לפתור אותה עם בלוקצ'יין"

"כיום, כשבנק משנע כספים, זה נעשה דרך כמה תחנות בנקאיות. התהליך עובד מהר, בתוך דקות. אלא שכאשר יש בעיה, התהליך נתקע. למשל, אם הלווה נמצא ברשימה שחורה של טרוריסטים או מבצעי הונאות. אז מתחיל תהליך אישור ידני, כולל מיילים וטלפונים, שלוקח ימים רבים. הכנסת התהליך לרשת שלנו, מקצרת אותו משבועיים לדקות או שעות", אמר.

כך, הוסיף, "ב- The National Bank of Canada, הבנק השישי בגודלו במדינה, בנינו תהליך מבוסס בלוקצ'יין למיכון האישור של הלוואות תאגידיות, בקשר ישיר בין מוסד למוסד – ובלא התערבות אנוש. בעתיד יוטמעו תהליכים מבוססי בלוקצ'יין בשרשרת האספקה. מעקב אחרי השרשרת באופן מדויק על ההיבטים הכספיים שלה – ייעל אותה".

הבלוקצ'יין, העריך פארוק, "ישיב למשתמשים חלק מנכסי המידע שלהם שמהווים את זהותם. בעתיד אדם יוכל לאשר את זהותו ולפעול באופן עצמאי. כך יימנע מצב בו אחרים יכולים להשתמש במידע שלך כדי לעשות ממנו כסף".

פארוק סיכם ואמר כי "יש לחשוב על כל בעיה האם נכון לפתור אותה עם בלוקצ'יין. יש לשקול האם הטכנולוגיה בשלה מספיק לפתירת הבעיה. ויש לזכור: בלוקצ'יין, בהגדרה, היא טכנולוגיה מבוזרת, מבוססת רשת. אם אינך יכול לבנות רשת משמעותית – פנה לטכנולוגיה אחרת, כי יהיה לך קשה לגדול".