להתאים את הלמידה בכיתות לטכנולוגיה, לפני שיהיה מאוחר מדי

בשנים האחרונות הולכת וגוברת חדירה מסיבית של שימוש במחשבים וטכנולוגיה בכיתות בישראל. למרבה ההפתעה, ולמרות השימוש הגובר של טכנולוגיה בכל תחומי החיים, לא בכל רשות מקומית ראו ערך עליון בשינוי אופי הלמידה של התלמידים בבתי הספר והתיכונים.

לפני חמש שנים החליטו בעיריית ירושלים לשנות את המצב. העירייה הוציאה קול קורא שמזמין את בתי הספר התיכוניים להצטרף ליוזמה, שמטרתה להפוך את סביבת הלמידה של התלמיד לממוחשבת באופן מלא.

חשוב להדגיש, לא מדובר על מחשבים בודדים בכל כיתה או חדרי מחשבים שהתלמיד פוגש פעם או פעמיים בשבוע, אלא באמצעי אישי לכל תלמיד שמלווה אותו גם בלמידה כמו גם מחוץ לבית הספר.

התפישה החדשה שניסו להוביל במנהל החינוך בירושלים הייתה שסביבת הלמידה וההוראה צריכות להיות מתוקשבות באופן מלא. כלומר, לכל מורה וכל תלמיד צריך להיות אמצעי טכנולוגי שיעמוד לרשותו, כזה שיאפשר ביתר קלות למורה לנהל את הלמידה, לפרוץ את גבולות הכיתה, ויאפשר דווקא לתלמיד להוביל את תהליך הלמידה.

בשנה הראשונה לתכנית, החליטו להצטרף ליוזמה שמונה בתי ספר אמיצים. בהמשך הצטרפו ועזבו כמה נוספים, כיום הפרויקט מתקיים בעשרה בתי ספר במגזר היהודי ובעוד שני בתי ספר במגזר הערבי.

כללי המשחק בעבור התלמידים והמורים השתנו

כניסת המחשב לכיתה שינתה את כללי המשחק בעבור התלמידים והמורים. עכשיו כבר ברור שהמורה אינו מקור הידע היחיד, וכי הוא צריך להתחרות בגוגל שיודע הכל, וביוטיוב שמראה הכל, וכמובן, בעולם של משחקים ושאר הפיתויים שהרשת מספקת לתלמידים.

המציאות שהמורים נתקלו בה הייתה חדשה-ישנה – הם גילו שהם נדרשים להתחרות על הקשב ותשומת הלב של התלמידים עם מתחרה חזק שמסיח בקלות את דעתם של התלמידים מהלמידה ומעביר אותם בלחיצת כפתור לעולם הפנאי והבידור.

לכולם היה ברור שמשהו חייב להשתנות! במקביל עלתה השאלה מדוע בכלל לשנות, אולי עדיף לסגור את המחשב ולחזור להוראה והלמידה שכולם רגילים אליה?

לעצב מחדש את חיי היומיום של התלמיד

התובנה המרכזית שעלתה במנהל החינוך בירושלים היא שברצוננו להעמיד לרשות המורים והתלמידים כלי עוצמתי. אומנם הוא כלי בלבד, אבל כזה שמאפשר שינוי בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה, ומאפשר לעצב מחדש את חיי היומיום של תלמיד בכיתה באופן מהותי. השימוש הצמוד במחשבים, הופך את התלמיד מכזה שחלק ניכר מהזמן יושב פסיבי ובוחר אם להשתתף בלמידה שמתרחשת סביבו, לתלמיד שיכול וחייב להיות פעיל במה שקורה סביבו ויכול לבחור להעשיר את עולמו.

אך מעבר לכך, כניסת המחשב איפשרה בפועל תהליכים שבעבר קשה היה ליצור בבתי הספר, כמו מעבר ללמידה שיתופית, יותר תלמידים שמובילים בעצמם תהליכי למידה שמורים בנו עבורם, מפגש יומיומי עם מגוון מקורות מידע, משוב מיידי שתלמיד מקבל על הלמידה, ועוד אינספור אפשרויות שזמינות בלחיצת כפתור.

כניסת הטכנולוגיה באופן מלא לכיתות יצרה תהליך של "חדשנות משבשת" – מצד אחד היא הכריחה את כל המעורבים בתהליך הלמידה לנקוט בהתנהגות חדשה ושונה, ומצד שני היא גם זו שאיפשרה למורים ותלמידים שינויים חיוביים בלמידה.

התהליך של שילוב בלתי נפרד של טכנולוגיה מהלמידה הוא לא פעם קשה ועלול לגבות מחירים. עם זאת, רשות שחושבת על עתידה, ועל עתיד התלמידים במערכת החינוך שלה, ראוי שכבר היום תחל את המהפכה, בטרם אלה יתעוררו מאוחר מדי ויתקשו להדביק את הפערים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת פדגוגיה במנהלת התקשוב במנהל החינוך בעיריית ירושלים