מנכ"לי ההיי-טק: מדוע שלא תעסיקו אנשים בעלי מוגבלויות?

השנה האזרחית החדשה מביאה עמה אתגרים שעמדו גם על סדר היום בשנה שהסתיימה אמש. אלה עדיין רחוקים מאוד מסיום הטיפול בהם. אחד מהם הוא שילוב אנשים בעלי מוגבלויות במשק בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט.

ערב פיזור הכנסת, עסקו בנושא בישיבת ועדת המדע האחרונה. בישיבה הוצג סקר של הלמ"ס שעסק באוכלוסיה בעלת מוגבלויות. נדונו שני נושאים: השילוב שלהם במעגל התעסוקה ומידת החשיפה והנגישות שלהם לאינטרנט ולעולם הדיגיטלי.

בישראל חיים כיום 820 אלף בגירים בעלי מוגבלויות, 15% מהם בגילאים 20-75 – וכמעט מחצית מהם, 47% – אינם מועסקים. לפי הלמ"ס, הגדרות של האו"ם ל"אדם עם מוגבלות" הוא מי שיש לו מגבלה פיזית – כמו בראייה, בשמיעה, או קושי בהליכה – או בעיות ריכוז. אלא שאנשים אלה מסוגלים להשתלב במגוון עבודות במשק, ומעסיקים שקולטים אותם – משבחים אותם ונהנים מהם.

בישראל: מעט בעלי מוגבלויות עובדים בחברות טכנולוגיות

המציאות הזו לא מעודדת ואף מבישה: בחברה הישראלית, האנשים בעלי מוגבלויות משתתפים פחות במעגל העבודה, משתכרים פחות, עובדים יותר בייצור ופחות בשירותים, ומעט מאוד מהם עובדים בחברות טכנולוגיות.

זאת, ועוד: רמת הנגישות של אוכלוסייה זו לאינטרנט ולממשקים דיגיטליים – נמוכה. למרות שנחקקו חוקים בנושא הנגישות ותוקנו תקנות שמחייבות את כלל היצרנים – עדיין, המצב רחוק מלהיות משביע רצון. נציגי הארגונים שעוסקים בשילוב אנשים בעלי מוגבלויות במעגל התעסוקה, מתחו ביקורת חריפה על אי אכיפת חוקי הנגישות.

הדיון בוועדה היה סוער ואמוציונלי. ניכר היה בנציגי הארגונים שנכחו בדיון, כי הם פגועים ולא מבינים מדוע יש מעסיקים – גם בהיי-טק – שלא מוכנים לתת לבעלי המוגבלויות צ'אנס. אל"מ (מיל') רונן זרצקי, יו"ר פורום המנמ"רים C3 של אנשים ומחשבים – ריגש בהופעתו: הוא פתח את דבריו בסיפור אישי מעברו הצבאי. אז, בשנות ה-80, זרצקי פעל לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות ביחידות צה"ל השונות – ולא רק בממכ"א, היחידה שעליה פיקד. "בין היתר", אמר זרצקי, "דאגתי לשלב עיוורים ביחידות חיל המודיעין, בגדנ"ע וב'גדנ"ע אור'. גם בתפקידי הקודם, כמנמ"ר ישראכרט, דאגתי לשילוב עיוורים בעבודה. זו הייתה אחת מקבוצות העובדים המצטיינות בחברה".

זרצקי קרא לחוקק חוק, שיחייב מעסיקים לשלב אנשים בעלי מוגבלויות. הוא הציג דוגמאות ליוזמות פרטיות של אנשים בעלי מוגבלויות, שנטלו את גורלם בידיהם וסייעו להם ולחבריהם. אחד מהם הוא אבנר ברק, שהקים את המרכז הישראלי לנגישות – שפועל להשמת עובדים בהיי-טק.

כל יכול – נחושה לשלב בעלי מוגבלויות בעבודה

חברה אחרת שהוכיחה כי ניתן להעסיק בעלי מוגבלויות היא כל יכול, שמפעילה מוקדי שירות לשורה ארוכה של חברות היי-טק וחברות שירות בישראל. החברה הוקמה לפני תשע שנים, על ידי בני הזוג גיל ואפרת וינש. השניים, הבאים מתחום הפסיכולוגיה הארגונית והטיפול הסוציאלי – שמו לעצמם מטרה: לשלב בעלי מוגבלויות בעבודה, לעשות משהו משמעותי ולשלב עסקים – עם יוזמה חברתית חשובה.

מי שפונה למוקדי שירות הלקוחות של חברות שונות בארץ, אינו יכול להעלות על דעתו כי נציגי השירות העונים לו ומטפלים בו הם בעלי מוגבלויות, חלקם בעלי מוגבלויות חמורות ביותר, אשר עובדים במרץ. אחת מעובדות החברה, שיא בכר, מככבת בימים אלו בתשדיר שירות של משרד העבודה והרווחה.

בדיון בוועדה עלה כי הממשלה עצמה צריכה ליישם את ההחלטות שלה. כך עברה הצעת חוק לפיה על ארגונים מהמגזר הציבורי חלה חובה להעסיק 5-7% מכלל העובדים – אנשים בעלי מוגבלויות.

אלא שהמציאות רחוקה מהחזון. את הדיון סיכם ח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה, שאמר כי "הלכנו כברת דרך ארוכה בשנים האחרונות בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות בהיי-טק, אבל הדרך עדיין ארוכה מאוד. ישנו חסר גדול – ואנחנו נמשיך לעקוב".

גם ראשי תעשיית ההיי-טק צריכים להירתם למשימה חשובה זו – ביתר שאת. מדובר באנשים שהעבודה היא לא רק פרנסתם – אלא מהווה חלק חשוב בתהליך שיקומם, מקור לגאוותם – ואולי אף להבראתם. יש מגוון מקצועות שאותם בעלי מוגבלויות יכולים ללמוד ולעבוד בהם. כך, אותם בעלי מוגבלויות יכולים להתקדם, לתרום לארגון – ולחברה כולה.

הקטר של ההיי-טק צריך להעלות על הקרונות שלו גם את האנשים הללו, שגורלם אמנם לא שפר עליהם – אך אין כל סיבה שיישארו בביתם ושלא ייצאו לעבוד. כך, כולם ייצאו נשכרים.