"פרויקט הקמת מערך שיתוף נתוני האשראי הכניס מודל עסקי-תשתיתי חדש למשק"
כך אמר אבנר זיו, מנמ''ר בנק ישראל, בטקס לציון סיום הקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי, ופירט את המודל ואת ההיסטוריה של הפרויקט
"בפרויקט להקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי הכנסנו מודל עסקי תשתיתי חדש למשק. כעת, אנחנו נערכים לפתיחת המערכת לציבור", כך אמר אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל.
זיו דיבר אמש (ד') בטקס שנערך במשרדי הבנק בתל אביב, לציון סיום הפרויקט, שעלותו עומדת על יותר מ-130 מיליון שקלים. מטריקס, שזכתה במכרז של בנק ישראל להקמת המערך, הקימה את הפרויקט הטכנולוגי של המאגר, והיא שתתפעל ותתחזק אותו ב-15 השנים הבאות. לצד מטריקס, שהובילה אותו, היו שותפים לפרויקט רפאל ו-HPE.
זיו תיאר את ההיסטוריה של הפרויקט ואת המודל. "כשהגעתי לבנק ישראל", אמר, "התוודעתי לפרויקט ושכנעתי את הנהלת הבנק שהוא חייב להיות מעורב בו. כתבתי נייר עמדה ובאוגוסט 2015 הנגידה דאז, ד"ר קרנית פלוג, החליטה שהבנק הוא שיעשה את הפרויקט. זו החלטה אמיצה ולא פשוטה".
"בספטמבר באותה השנה הבנק הקים צוות הקמה, עם משרדי האוצר והמשפטים", המשיך. "באפריל 2016 עבר חוק נתוני אשראי וביוני הבנק הורה לבנקים ולחברות האשראי להיערך להקמת המאגר. אז כתבנו את המכרז, שפרסמנו באוגוסט. ביוני 2017 מטריקס זכתה במכרז, מאחר שהייתה לה הצעה גדולה, מכובדת ומקצועית. התחלנו בעבודה והקמנו 'מפלצת' של תשתיות ואבטחת מידע, עם ניהול קפדני. במרץ 2018 יצאה גרסה ראשונה של המאגר, ובאוגוסט היינו בשלב שבו הייתה לנו גרסה כמעט סופית והתחלנו להטעין נתונים. בימים אלה סיימנו את טעינת הנתונים ויש לנו שני מיליארד רשומות במאגר. החודשיים האחרונים הוקדשו להיערכות לעליה לאוויר, כולל התאוששות מאסון ותרגול מוכנות לתפעול. אפשר לומר שיש לנו מערכת ברמת איכות גבוהה ביותר".
זיו הוסיף ש-"הקמנו שני דטה סנטרים, עם ארכיטקטורה שהיא מהמורכבות בארץ. יש לנו מוקד שירות לקוחות בבאר שבע – של בבקום, חברה בת של מטריקס, יש מוקדי תפעול, מרכזי SOC ו-NOC, וכן מרכז תפעול אפליקטיבי (AOC)". עוד הוא אמר כי "הפרויקט כלל אינטגרציה של אוסף מערכות, IVR ,CRM, אתר שיווקי לאזרחים, אתר פעולות בשירות עצמי ושלוש לשכות אשראי".
הוא ציין את המעורבים בפרויקט, ובהם דליה רובינסון, סמנכ"לית ומנהלת החטיבה הפיננסית-טכנולוגית במטריקס; חנה עמר, ראשת אגף תשתיות פיננסיות בבנק; רו"ח צורי תמם, הממונה על שיתוף נתוני האשראי בבנק; ועירון זדה, מנהל הפרויקט מטעם מטריקס.
"הפרויקט – ההוכחה לכך שנחישות ומקצוענות מביאות תוצאות"
רובינסון אמרה כי "לפני כשנתיים, כשהתמודדנו על הפרויקט, עמדתי בבניין הבורסה והצגתי את המימוש. ציינתי שלוח הזמנים של הפרויקט ריאלי – אך לא הומני. לגבי הלא הומני – יכולתי לחתום על כך. לגבי הריאלי – ידעתי שאנחנו מצוידים בכלים, בשיטות העבודה ובצוות הטוב ביותר, אבל ידעתי גם שההבטחה שלי שאפתנית ביותר. אני לא חושבת שאיש מהנוכחים בחדר האמין באמת ובתמים שנעמוד בלוח הזמנים ברמת דיוק של יום – וזה מה שקרה".
היא סיימה באמרה כי "הפרויקט הוא ההוכחה לכך שנחישות ומקצוענות מביאות תוצאות. בזכות התנהלות מקצועית, עבודה באג'ייל, תכנית עבודה חכמה, טיפול בבעיות כשהן קטנות, DevOps מקצה לקצה, ארכיטקטורה נכונה ועבודה מפרכת של כולם הצלחנו להגיע להישג המופלא הזה".
אשכרה עובדים שם מהנדסים שהבוס שלהם לא פיתח מימיו דבר. או שבעצם הם רק מטמיעי תוכנה. אמר לנו פעם מרצה באוניברסיטה: ״אתם מהנדסי העתיד, רק שלא תעבדו לי באיזה בנק״. כנראה הבין איזו אוכלוסיה עובדת שם, ובעיקר מי מנהל אותם. ולסיכום, אמר לי פעם אחד חכם: ״מנהלים מצטיינים נמדדים בכמות העובדים שמצטיינים במחלקה שלהם. מנהלים גרועים בכמות האנשים שעוזבים אותם ומצטיינים במקום אחר״.
כל הכבוד לעירון זדה האלוף ולצוות שלו במטריקס