"ה-IT מסייע לנו להביא את העתיד לעולם הלוגיסטי – עכשיו"

"שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים, גרמו לנו לשנות את הדרכים בהם אנו פועלים בעולם הטכנו-לוגסטי ביבשה. כך, ערכנו באחרונה ניסויים עם שיירות אוטונומיות – אשר אפשרו אספקה של אמצעים לוגיסטיים בעומק השטח, ללוחמים. בדרך זו, בעזרת חדשנות ו-IT, אנו מביאים את העתיד לכאן ועכשיו", כך אמר תת-אלוף זיו אבטליון, ראש חטיבת טכנולוגיה ליבשה בזרוע היבשה בצה"ל.

תא"ל אבטליון דיבר בפתח יומה השני (ה') של ועידת יערות הכרמל 2019, כנס הבכירים השנתית של בינת תקשורת מחשבים – במסלול למגזר הביטחוני. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיים השבוע במלון יערות הכרמל, זו השנה שביעית ברציפות. את הוועידה הנחה עידו סולומון, כתב החדשנות והטכנולוגיה בחברת החדשות.

צילום ועריכת ווידאו: ליטל רובינשטיין

לדברי תא"ל אבטליון, "אנו ניצבים בצומת דרכים, מול פני כמה שינויים, והם מהפכניים. האחד, השינוי בשדה הקרב. השני, המהפכה הטכנולוגית. השלישי, הוא המערכות הדיגיטליות בשירות הלוגיסיטיקה – זו נקודת אור, אנו כבר ביעד הרצוי. הרביעי הם האתגרים והמתודולוגיות בעולמות האלגוריתמים והעולם האוטונומי".

לדברי תא"ל אבטליון, "יש שינויים באופי המערכה ובמאפייני האויב: הוא נעלם, יש לנו בעיה אמיתית ביכולת לזהות את האיום בזמן הנכון, על מנת למנוע ממנו מלקרות, ודבר שני – למנוע ממנו לפעול שוב. האויב מתאפיין בחתימה נמוכה, הוא מכיר את השטח, זמן הפעולה שלו קצר – הוא מתחבא-פועל-מסתתר. בנוסף, יש לו יכולת פעילות מתמשכת לפגיעה בנכסים אסטרטגיים, בחזית ובעורף". בשנים האחרונות, אמר, "אנו חשים פחות איום מצד צבאות סדירים ויותר רואים גופים סמי-צבאיים, המשתלטים על אזורים ופועלים מסביבה אזרחית-עירונית".

השינוי השני בשדה הקרב, ציין, "הוא במעבר מהפיסי לקינטי. אנו עוברים למרחב הקיברנטי ולסייבר. בעולם הפיסי הגענו לתקרת זכוכית. יתרוננו בשדה הקרב הוא שיש לנו כוח אש יותר מדויק, יש לנו יכולת זיהוי מהירה, יש אמצעים ויש טווחי עבודה. מנגד, גם האויב מבין זאת ויש לו יכולות חדשות, בתת-קרקע, קרוב לקרקע ובקרקע". בעולם הדיגיטלי, אמר, "יש יתרונות לנו ולהם – בסביבות החדשות".

המהפכה התעשייתית הרביעית, ציין תא"ל אבטליון, "כוללת מיכון מתקדם, בינה מלאכותית, IoT, שינויים בחומרה חזקה, אבל השינויים המשמעותיים הם בתוכנה. בהיבט קצב הפיתוח, אנו עוברים מלינארי לאקספוננציאלי – בניגוד לפרויקטי עבר שארכו שנים, כיום עלינו 'להביא את הסחורה' מיום ייזום הרעיון ועד להצטיידות – בתוך שנתיים".

תא"ל אבטליון אמר עוד כי "רוב הפעילות שלנו כיום היא בסביבת ה-IT. למערכות ולמוסדות כצבא יש קושי גדול: הוא נדרש גם לקפוץ קדימה וגם לשמר את העולם הישן וגם לבנות גשר בין שני העולמות".

שיתופי פעולה עם המגזר האזרחי

עוד הוא אמר כי "אנו מבינים שהמגזר האזרחי הופך למשמעותי ואנו רוצים לנצל אותו, לערוך התאמה לצרכים הצבאיים – על ידי שילוב יכולות אזרחיות במערכות הצבאיות".

תא"ל אבטליון ציין עוד כי "בשל האתגרים שישנם בעולמות הטכנולוגיים הבנו כי אנו נדרשים לעבור ממבנים ארגוניים קשיחים לעבודה במבנה היברידי. יש להביט אחרת על משימות – כי האתגרים מתרבים וגדלים – ומנגד זה לא מה שקורה למשאבים שלנו. במבנה היברידי, אנחנו לא נוגעים במבנה הארגון, אלא על המשימה. כאשר מישהו לוקח צוות למשימה, הוא מסמן בעלי תפקידים רלוונטיים ומאותו רגע, יש ראש צוות, המוביל את בעלי העניין העשויים להשפיע על פתרון הבעיה. מימשנו תפיסה סאת אצלנו בבית, בחטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה. אנו משלבים את כל עולמות התוכן אל הדורש המבצעי, המפקד המבצעי ממונה על החיבור של המבצעי לטכנולוגי. זהו שינוי תפיסתי: חיילי החטיבה הטכנולוגית מוצאים עצמם בשטח כתף לצד כתף עם הלוחמים".

כטב"ם לוגיסטי

"אנו חווים ומוליכים מהפכה דיגיטלית בלוגיסטיקה. אנו מחפשים את הדרכים לעשות מהר, מספיק ועם מיעוט חיכוך. בהפעלה של השיירה הלוגיסטית עם כלי רכב אוטונומיים, אין סיכון לחיי אדם", אמר תא"ל אבטליון.

"מימד פעילות אחר הוא הוספת יכולת להשתמש באנרגיות חלופיות, כדי לפתור את בעית צריכת האנרגיה של החיילים. במקום לסחוב סוללות, יהיה ציוד מיגון מוסווה שהוא גם פאנל סולארי. כך אנו מקטינים את התלות בסוללה ומייצרים רציפות תפקודית. לאויב אין יכולת לפגוע בשמש. עוד אנו מפעילים כטב"מים (ר"ת כלי טיס בלתי מאוישים) ורחפנים לוגיסטיים, שנועדו לסייע לכוחות הלוחמים בשטח בהעברת ציוד רב. הכל מבוסס רשתיות – והם מסייעים להתגבר על כל מכשול. שימוש נוסף בטכנולוגיה מתקדמת הוא הדפסת רכיבי ציוד בתלת מימד, והחלפתם ברכיבים שנפגמו – בשטח", הוא הוסיף.

ישנם כמה אתגרים בעולם הרכב האוטונומי, ציין תא"ל אבטליון, "נדרשת רמת דיוק גבוהה, יש להגיע למצב שהחיישנים יהיו מאד זולים, על הצבא להפוך עצמו לרגולטור בהיבט התקנים הפתוחים, ועלינו לטפל ביחס השמרני כלפי ממשק אדם-מכונה. לשם כך יצרנו מערכת של אקו-סיסטם היודעת להתמודד עם כל האתגרים הבטיחותיים: שדה ניסויים וירטואלי, שדה ניסויים אמיתי – ומעבדה ניידת. כחלק מבניית שיתופי הפעולה, חברנו למשרד התחבורה, למשרד ראש הממשלה ולמדען הראשי. יחד, אנו בונים תהליך שהשנה יחל לעבוד. אנו פועלים ליצירת שיתופי פעולה עם האקדמיה, עם מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות בישראל, עם חברות הזנק ועם רשות החדשנות".

"העתיד כבר כאן. שילוב זרועות טכנולוגיות, אזרחיות וצבאיות – הוא המפתח להצלחה. מי שלא יידע לשלב כוחות משדות שונים, יאבד מכוחו ויישאר מאחור. אין לנו את הפריווילגיה לשבת ולהמתין, כי אנו נדרשים להביא פתרונות מהר יותר מבעבר. אם לא נהיה רלוונטים – לא נצליח לעשות זאת", ", סיכם תא"ל אבטליון.