בוקרשט: ספא, קניות והשפעות של ימי צ'אושסקו

יש עיתונאים מכל מיני סוגים: חלקם כתבי חדשות, בתחומים שונים, חלקם כתבי מגזין, כותבי ועורכי מדורים ויש גם, כמו בכמעט כל מקצוע, כאלה שעושים גם וגם וגם. אני נמנה על הסוג הראשון. תנו לי חדשות, אקשן, אירועים, קצר וקולע, חמשת המ"מים שצריכים להיות בכל פסקה ראשונה של ידיעה עיתונאית – ואני שלכם. בשנים האחרונות אני עושה את זה על עולם הטכנולוגיה כאן, באנשים ומחשבים. אני יכול, ומעניין אותי, לכתוב גם כתבות מגזיניות, אבל זה לא השדה הטבעי שלי. לכן, אתגר אותי לכתוב את הכתבה הזאת, שמביאה רשמים מביקור חטוף בבוקרשט.

נקלעתי לבירת רומניה בסוף השבוע שעבר, במסגרת אירוע גיבוש שערכנו בה, עובדי אנשים ומחשבים. ואין כמו חו"ל כדי לגבש וליהנות. אז בין ארוחה אחת למשנהה, בין קזינו (בפעם הראשונה בחיי, ואני בן 40 בקיץ) לבר, ביקרנו בכמה מהמקומות המרכזיים בעיר, שתושביה חיו עד לפני כמה עשורים בדיקטטורה אכזרית.

בניינים יפים לצד "ארכיטקטורה" קומוניסטית

בוקרשט היא עיר די אפורה – ולא רק בגלל מזג האוויר, שאגב היה מצוין יחסית למזרח אירופה בסוף ינואר-תחילת פברואר. כמעט בכל פינה ניכרות בה ההשפעות הקומוניסטית והעובדה שמדובר במדינה די ענייה – המשכורת הממוצעת שם עומדת על 2,500 ליי, שהם פחות או יותר 2,500 שקלים. פחות משליש מהמשכורת הממוצעת בארץ. לצד הבנייה האירופית הקלאסית שמאפיינת חלק מבנייניה, המבנים האחרים בנויים ל-"תפארת" הארכיטקטורה הקומוניסטית, שהיא הכל חוץ מיפה ומפוארת. למי שלא היה ברומניה, או במדינות אחרות במזרח אירופה – מדובר בגושי בטון ומלט אפורים, מפוחמים, אחידים ועם המון דירות קטנות, שנראים כמו הצרות שלי. לכולם היה איפה לגור, אבל הם גרו בבניינים שרובנו לא היה מוכן להיכנס אליהם. לפחות בהסתמך על איך שהם נראים כלפי חוץ.

רחוב בבוקרשט. צילום: יניב הלפרין

אם הבניינים האלה היו בנפרד, אפשר היה להגיד: נו, מילא. הצרה היא שבמקרים רבים, הם מכסים על בניינים אחרים – ויפים, ובעיקר כנסיות. הכנסיות האורתודוקסיות – הזרם בנצרות השלט ברומניה – אמנם לא גדולות ונוצצות כמו מקבילותיהן הקתוליות והפרוטסטנטיות, אבל בכל זאת, כנסיות.

הסיבה לכיסוי המשונה הזה היא, כמו הסיבות לדברים משונים אחרים ברומניה, צ'אושסקו. ניקולא צ'אושסקו, ששלט במדינה ביד רמה בין השנים 1964 ל-1989, ולפעמים יותר מזה אשתו, אלנה. אני מכיר כאלה שהיו מכניסים כאן דוגמה ממדינה אחרת. הדיקטטור האכזר לבני אדם החליט שהוא ורק הוא האלוהים או לפחות שליחו, ולכן "התאכזר" לכנסיות והחליט להאפיל עליהן. מהצד השני, פיאורו ופיאור משטרו היא גם הסיבה לבניין המפואר של הפרלמנט הרומני, שבנייתו החלה בימיו.

אלא שלשמחתנו, רומניה השתחררה מהדיקטטורה הקומוניסטית בגל המהפכות שעבר על מזרח אירופה בסוף שנות ה-80', ולרווחת חלק מאלה שהיו בקבוצה שלנו נבנו קניונים ונפתחו חנויות של רשתות מערביות. גם אנשי עסקים ישראליים נכנסו לתמונה, ולא מעטים: רדיסון בלו, אחד המלונות הבולטים בבוקרשט, והקזינו שנמצא בתחתיתו הם בבעלות ישראלית (ובקזינו שומעים בעיקר עברית), והקניון הגדול ביותר נקרא אפי (עם פ"א רפה), או אם תרצו אפ"י – על שם אפריקה-ישראל, שבנתה ומתפעלת אותו.

כמה זה עולה לנו?

המחירים? זולים, בחלקם, אבל לא כמו שניתן היה לצפות. לצד חנויות אופנה בעלויות סבירות, ניתן למצוא בעיר חנויות שהמחירים בהן נוסקים לשמיים. מה שכן זול הוא האוכל. ארוחת צהרים דשנה יכולה לעלות שם 30-40 ליי, ולפעמים אפילו פחות. חוץ מבדיוטי פרי – שם אולי אין מס, אבל מחירי האוכל לפני שעלינו על המטוס בחזרה לארץ הם בערך כמו בנמל התעופה בן גוריון. כדי לסבר את האוזן: צלחת פלאפל עם תוספת תשלום על קצת חומוס ואייס קפה עלו לי כ-90 ליי. כן, קראתם נכון. מה שכן, הדילים לבוקרשט זולים – בלא הרבה יותר מ-1,000 שקלים תוכלו לבלות שם סוף שבוע עם טיסות סדירות (בארקיע, אל על או טארום) ולינה במלון טוב.

דבר נוסף בבוקרשט, שכתבה בלעדיו לא תהיה שלמה, הוא הספא. הבירה הרומנית מציעה לא מעט מרחצאות, ובמיוחד קיבלתי המלצות על מקום בשם טרמי. לא הספקתי להגיע לשם, ולכן אני לא יכול כתוב על כך ביקורת מיד ראשונה, אבל מהתנסות של אחרים הבנתי שהג'קוזי, הסאונה והטיפולים שם מפנקים במיוחד.

אנשים ותיירים. עובדי אנשים ומחשבים מסיירים בבירת רומניה. צילום: יניב הלפרין

תכל'ס – שווה או לא?

אז… כדאי לנסוע לבוקרשט? כן אם אתם אוהבים דילים זולים, קזינואים, קניות, ספא וקפיצה קטנה לחו"ל, אבל אם אתם מעדיפים בניינים יפים, מוזיאונים וחיי לילה – כדאי לכם לדלג ליעד הבא. אלא אם כן, כמובן, אתם לא משלמים, כמו במקרה שלי.

לפני סיום, זה המקום לתודות, בעיקר לפלי הנמר ולדליה אסיא-פלד, מייסדי ומנהלי אנשים ומחשבים, שבלעדיהם כל זה לא היה קורה ולא הייתי יכול להפוך לכתב לייף סטייל, ולו לסוף שבוע אחד. עכשיו אני מתפנה כדי להמשיך לכתוב ולערוך עבורכם, קוראינו הנאמנים, את החדשות הטכנולוגיות.