פרשת עצירת פרויקט ה-ERP בכיל מסתעפת: יבמ הגישה תביעה נגדית

הענק הכחול תובע את כיל על סך של יותר מ-180 מיליון שקלים ● בעוד שגרסת כיל היא שהסיבה לעצירת פרויקט "הרמוניזציה" היא התרשלות של יבמ, בענק הכחול טוענים שפשוט נגמר לה הכסף

צילום אילוסטרציה: BigStock

פרשת עצירת פרויקט ה-ERP "הרמוניזציה" בכיל מסתעפת: הספקית הראשית, יבמ, הגישה היום (ב') כתב הגנה לתביעה שהגישה החברה על סך של 1.1 מיליארד שקלים, ולצדו תביעה נגדית על סך של כ-180 מיליון. ביבמ אומרים שטענות כיל להתרשלותה בביצוע הפרויקט אינן נכונות ותולים את הסיבה לעצירה בהרעה משמעותית במצב הכספי של כיל, כמו גם בעזיבתו של סטפן בורגס, "שהיה תומך נלהב בפרויקט", שבועיים לפני ההודעה על עצירתו.

ההחלטה על ביצוע הפרויקט, שהיה אמור להיות אחד מפרויקטי ה-ERP הגדולים במדינה, התקבלה ב-2012. הוא הושק ב-2014 ואמור היה לכלול הטמעה של מערכת סאפ. אלא שבאוקטובר 2016 הודיעה כיל לבורסה שהיא עוצרת אותו לאחר שזיהתה "סיכונים מהותיים הקשורים עם מידת התאמתה של המערכת, מורכבותה ומידת מוכנותה, אשר השפיעו באופן ניכר על התקציב ועל לוחות הזמנים של הפרויקט". כמו כן נמסר כי "ההחלטה תאפשר לחברה למקד את משאביה בפעילויות עסקי הליבה שלה". בכיל חזו אז כי עצירת הפרויקט תחסוך להם כ-200-250 מיליון דולר עד 2020.

לפני כשלושה חודשים הגישו באי כוחם של כיל תביעה נגד יבמ, לאחר שנכשל הליך גישור בין שתי החברות. בכתב התביעה נטען שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה במסגרת הפרויקט – מה שהביא לכישלונו ולמחיקת ההשקעה בו מהספרים שלה. עוד צוין בו שיבמ ביצעה את "כל אחד מהשלבים" באופן כושל, וכי כשהגיע שלב היישום, הפרויקט "יצא מכלל שליטה".

"הדברים גרמו לכרוניקה של דחיות ועיכובים ולגידול בלתי פרופורציוני בעלויות. הם גרמו לכך שהמערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 הייתה בלתי יציבה, בלתי אינטגרטיבית ובלתי פונקציונלית", נכתב בכתב התביעה. על פי כיל, היא קיבלה "שברירי מערכת" וכתוצאה מכל אלה, החליטה לבטל את הפרויקט.

יבמ: לכיל נגמר הכסף, אז היא טוענת שהפרויקט נכשל

לעומת זאת, ביבמ טוענים כי הסיבה לכישלון הפרויקט לא נעוצה בה, כי אם בשורה התחתונה של כיל – ירידה משמעותית במחיר המנייה שלה, וכתוצאה מכך הרעה דרמטית במצבה הפיננסי.

"בין המועד בו החלה כיל את הפרויקט לבין החלטתה לסיימו חלה ירידה דרמטית ברווחיות ובתזרים המזומנים של החברה, וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית במחיר המניה שלה", טוענים ביבמ. "ירידה זו ומצבה העסקי של החברה הביאו לכך שלכיל נגמר הכסף במהלך הפרויקט, והיתרונות שהיא ציפתה לקבל במועד סיומו הפכו להרבה פחות אטרקטיביים ממה שהיה מצופה בתחילה".

"זוהי הסיבה האמיתית והיחידה שבגללה החליטה כיל לסיים את הפרויקט", כך על פי הענק הכחול. בניסיון להוכיח את טענתם מצטטים ביבמ את סמנכ"ל הכספים של כיל, שאמר בישיבת הדירקטוריון שבה החליטה ההנהלה על סיום הפרויקט: "השאלה אינה אם הפרויקט טוב, אלא האם הוא הנכון עבור החברה". "יתרה מזאת", מצויינים ביבמ, "באותו תאריך כיל סיימה עוד פרויקט בהיקף של כמה מיליוני דולרים באתיופיה, כשהמטרה הברורה הייתה לחסוך בכסף. זה עולה באופן ברור גם מההודעות לציבור שלה".

עוד מציינים בחברה ש-"בניגוד לטענות כיל – כאשר החליטה החברה לסיים את הפרויקט, הוא התקדם בהתאם לתכנית שהוסכמה עמה". כך, "הפיילוט עבר בהצלחה (ביבמ מצטטים את הדיווחים לציבור של כיל – י"ה) והכיל יותר מ-90% מתכולת המודולים בפרויקט. כעת טוענת כיל כי בדיעבד אפילו הפיילוט לא עבר בהצלחה, אולם טענה זו אינה נכונה והיא מועלית עכשיו כתירוץ".

יבמ מפנה להערכות של בכירי כיל שלפיהן הפרויקט יסתיים בפברואר או במרץ 2017, בה בשעה שהתכנון המקורי היה שהמערכת תעלה לאוויר בינואר 2017. "הגם שתאריך זה כשלעצמו היה מציאותי מאוד, בוודאי לא הגיוני שהסיבה לסיום פרויקט כה משמעותי הוא חשש של עיכוב של חודש-חודשיים לכל היותר", כתבו.

ביבמ תולים את העיכובים בכיל וכותבים כי הם "נגרמו, ברובם, כתוצאה משביתה, או משינוי מתמיד או תוספת בהיקף הפרויקט מצידה. כל עיכוב – וסכומים נוספים ששולמו ליבמ כתוצאה מכך – הוסכם, תועד ונחתם. יבמ וחלקים רבים בכיל היו מוכנים ונכונים לעלות לאוויר עם השלב הבא בפרויקט, אולם אז היא שינתה את תכולתו פעם נוספת. זהו שינוי מהותי ברמת האסטרטגיה של הפרויקט, שבאופן טבעי הוביל לעיכובים נוספים ולעלויות נוספות".

"כיל סיימה את הפרויקט בהיעדר עילה – כלומר, מטעמי נוחות. לא במסירת הודעת הפרה או דומה לכך", כתבה יבמ לבית המשפט. "כיל מעולם לא יצאה בהצהרות פומביות ליבמ או גורמים אחרים על כך שהפרויקט התקדם באופן בעייתי", טוענים בענק הכחול.

עוד כותבת יבמ שכיל חייבת לה "סכום כסף משמעותי" והחלה לטעון שהפרויקט נכשל רק לאחר שהנהלתה הבינה שהיא לא מתכוונת לוותר.

אשר על כן, וגם בגלל טענות לנזק תדמיתי ולפגיעה במוניטין, יבמ תובעת מכיל 182,421,062 שקלים, בתוספת תשלום הוצאות משפט, מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים