פיטורי עובדת בהריון: מה אומרים החקיקה והפסיקה?
מתי אסור למעסיק לפטר עובדת בהריון ובאילו מקרים זה כן אפשרי? עו"ד ומגשר אורי אנגלהרד מסביר
אין לפטר עובדת בהריון רק מאחר שהיא בהריון. אם העובדת עובדת בחברה לפחות שישה חודשים, אסור לפטר אותה גם מסיבות שאינן קשורות להריון, אלא אם התקבל לכך אישור מראש מהממונה על העסקת נשים במשרד העבודה.
במידה שהעובדת בהריון פוטרה ללא שהתקבל היתר – פיטוריה ייחשבו כבטלים מעיקרם, והעובדת תהא זכאית לכל זכויותיה כאילו המשיכה לעבוד בחברה.
בפסק דין רז וקנין נגד מעון חם וחכם בע"מ שהתקבל ב-2 לינואר 2019 דובר על עובדת שעבדה פחות משישה חודשים בחברה, ולא הוכח כי היא פוטרה מחמת הריונה, אלא התפטרה בשל בעיה רפואית ממנה סבלה במהלך הריונה, ללא שהיה בידיה כל מסמך רפואי האוסר עליה להמשיך בעבודתה בשל אותה בעיה. ממילא, נפסק כי היא לא זכאית לפיצויים מכוח חוק עבודת נשים. אך בית המשפט הוסיף והבהיר כי עובדת העובדת שישה חודשים אצל המעסיק, לעניין הצורך בקבלת היתר לפיטוריה (בהיותה בהריון) – אין צורך שהעבודה תהיה ברציפות (לדוגמה, במקרה ובתוך שישה חודשים העובדת הייתה בחופשת מחלה בת חודש).
בפסק דין אירינה אדרי נגד מנפאואר ישראל בע"מ שהתקבל ב-3 לדצמבר 2018 דובר על עובדת שעבדה כארבעה חודשים אצל הנתבעת, ושבסופם פוטרה. העובדת טענה כי עיתוי פיטוריה נקבע בחוסר תום לב, על מנת להימנע מהגעה לתקופת שישה חודשי עבודה המחייבים על פי חוק עבודת נשים קבלת היתר לפיטורים. לפיכך נדרש בית המשפט להכריע במחלוקת באשר לסיבת הפיטורים,
לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. וככל שהמסקנה תהא כי פיטוריה היו מחמת הריונה, תיבחן השאלה: האם עיתוי פיטוריה נקבע בחוסר תום לב, כדי להתחמק מהחובה לקבל היתר לפיטורים לפי חוק עבודת נשים. אלא שלפי חוק השוויון, כדי להעביר לנתבעת את הנטל להוכיח שפיטרה את העובדת מחמת הריונה, על העובדת להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת הפיטורים הייתה נגועה באפליה מחמת הריונה ושלא הייתה בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטוריה. במקרה זה, העובדת לא הצליחה להביא לכך ראשית ראיה. ונמצא כי היא פוטרה בשל אי שביעות רצון מתפקודה, ללא קשר להריונה.
בפסק דין מרגלית אפלבוים נגד ניצה הולצמן (משרד יחסי ציבור) פסק בית המשפט פיצוי בסך 60 אלף שקלים בגין פיטורים שלא בתום לב, לעובדת בהריון שפוטרה בטרם עבדה שישה חודשים.
לאחר הלידה, לא ניתן לפטר את העובדת הנמצאת בחופשת לידה
בפסק דין מדינת ישראל נגד ש.י.ר.ן. (2002) ואח' פסק בית המשפט קנס בגובה של 80 אלף שקלים על מעסיק שפיטר בחוסר תום לב עובדת בהריון יומיים לפני שמלאו לה שישה חודשי עבודה. לאחר הלידה, לא ניתן לפטר את העובדת הנמצאת בחופשת לידה או במשך 60 הימים שלאחר תום חופשת הלידה. כך שהמעסיק יוכל לפטר את העובדת רק לאחר 60 יום שלאחר תום חופשת הלידה, ויהיה עליו לתת הודעה מוקדמת לפיטורים שלא תחפוף את תקופת חופשת הלידה ו-60 הימים שלאחריה.
עובדת שעבדה לפחות שנה עד לתחילת חופשת הלידה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שעבדה אך לא יותר מ-12 חודשים. ובמקרה זה, המעסיק יוכל לפטר את העובדת רק לאחר 60 יום מתום החופשה ללא תשלום, ויהיה עליו לתת הודעה מוקדמת לפיטורים שלא תחפוף את תקופת חופשת הלידה, החופשה ללא תשלום ו-60 הימים שלאחר החופשה ללא תשלום.
אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.
הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) עורך דין ומגשר, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.
תגובות
(0)