האם יש יותר פייק ניוז מימין?
אילו פוליטיקאים "מצטיינים" בהפצת פייק ניוז - ואילו פחות? למה מצביעים פוטנציאליים רבים מאמינים להן? ומה המדינה יכולה לעשות כדי להיאבק בתופעה? ראיון עם פרופ' אור דונקלמן, מומחה לסייבר ולאינטרנט מאוניברסיטת חיפה
ההערכה הרווחת היא שהפייק ניוז והפרופילים הפיקטיביים נפוצים גם במערכת הבחירות בישראל. בין אם אלה גורמים זרים או מקומיים (ואלה שניהם) שמנסים להשפיע על מה שנצביע בקלפי, ישראל לא שונה במקרה זה מהבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 ומקמפיינים פוליטיים אחרים שבהם הוצפו הרשתות החברתיות בחדשות כזב – המונח העברי לפייק ניוז – על מנת להטות את התוצאות.
שורה של מומחי אינטרנט, סייבר ורשתות חברתיות פנו באחרונה לוועדת הבחירות המרכזית בקריאה לייעל את הטיפול בנושא ולמנות איש קשר שחוקרים וחברות יוכלו לדווח לו על חשדות לפייק ניוז ולפרופילים פיקטיביים. בוועדה אמנם טרם מינו איש קשר שכזה, אבל השיקו היום (ה') מנגנון שיאפשר לכל אחד מאתנו לדווח כשהוא נתקל במידע לא נכון שקשור לבחירות.
אחד מהחתומים על המכתב, פרופ' אור דונקלמן, חבר הוועד המנהל של המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, אמר כי "לא תמיד הרשתות החברתיות מוכנות לקחת אחריות על טיפול בפייק ניוז שמפורסמים אצלן ולכן, על ועדת הבחירות המרכזית לעשות זאת".
למה נחוץ איש קשר?
"איש קשר יכול להעביר את המקרים לטיפול הגורמים המתאימים – בין אם להפנות את תשומת לב הרשתות החברתיות והאתרים ובין אם להעביר לגורמים מדינתיים, כמו המשטרה ואפילו בתי המשפט".
ביצעתם את הפנייה תקופה קצרה יחסית לפני הבחירות. זה לא מאוחר מדי?
"אתה מסתכל על הבחירות הקרובות, אני גם על הבחירות הבאות. על המדינה להפעיל תהליכים כדי להגן על מערכות הבחירות מפני המנסים להשפיע עליהן ברשת. זה לא יהיה 100%, כל מי שמתעסק באבטחת מידע יודע את זה, אבל בוא נתחיל ב-5%. אם הגורמים הרלוונטיים יתחילו לטפל בזה עכשיו, במערכת הבחירות הבאה הם יהיו יותר מתורגלים".
מה המדינה יכולה לעשות כדי להילחם בתופעה?
"המדינה יכולה להגיד לרשת החברתית: את רוצה לפעול בארץ? תהיי תחת רגולציה ישראלית ועל אף שהשרת שלך יושב באירלנד, הכללים שלה הם אלה שיחייבו אותך. אפשר לעשות את זה, בפרט בימים שבהם פייסבוק אומרת שהיא מחויבת לנושא, בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, ובימים של תקנות ה-GDPR באירופה. ישראל צריכה להיות משק כנפי הפרפר של המלחמה בפייק ניוז ולהשפיע על שאר העולם".
האם יש קשר בין פייק ניוז לדעה פוליטית?
פרופ' דונקלמן ציין כי הוא והסטודנטים שלו פיתחו באחרונה מערכת שנועדה לזהות פייק ניוז וכבר ניסו אותה בהצלחה במספר מקרים. "אם ועדת הבחירות והגורמים בישראל ינסחו כללים, יבואו גורמים ממקומות אחרים בעולם וילמדו. ישראל יכולה להיתפס כאומת החדשנות גם בהקשר הזה", אמר.
האם אפשר להעריך את מספר הפרופילים הפיקטיביים שמפעילים מפלגות ומועמדים?
"קשה מאוד, הן עקב הסודיות שבה זה מתנהל, מטעם הדברים, הן מאחר שיש סוגים שונים של פרופילים פיקטיביים – מבוטים מטומטמים ועד לכאלה שהם מתוחכמים מאוד, והן כי במקרים רבים, ואולי אפילו ברוב המקרים, כל מה שהפרופילים הפיקטיביים עושים הוא להדהד מסרים שפרסמו פרופילים לגיטימיים, הרבה פעמים אלה של המפלגות או המועמדים שהפייק פרופילים פועלים מטעמם".
אילו פוליטיקאים בעיקר מפעילים פרופילים פיקטיביים ומפיצים פייק ניוז?
"כולם משתמשים בזה, אם כי יש הטיה מסוימת לימין, למשל בכל הקשור לראש הממשלה, בנימין נתניהו. עם זאת, גם בימין יש פוליטיקאים שאצלם זה הרבה יותר נמוך, כמו בצלאל סמוטריץ', ולא אופתע לגלות רשת שתומכת במרצ או במפלגות הערביות. בכל מקרה, זו פחות שאלה של שמאל או ימין, זה קשור בעיקר בכמות המשאבים שיש לאותה מפלגה או לאותו מועמד ובצורות העבודה שלו/ה".
למה הפייק ניוז זה דבר כל כך נפוץ?
"כי יש אנשים, מצביעים פוטנציאליים, שיש להם חוסר מוחלט של אמון בעובדות ובמי שמפיץ אותן – התקשורת ופוליטיקאים שהם לא תומכים בהם. הם ממשיכים וימשיכו להאמין בפייק ניוז על אף שמראים להם עובדות. משהו נשבר באמון הבסיסי בתקשורת, בסמכות, באליטות. יש חוסר יכולת להכיל תפיסת עולם מורכבת ומפיצי הפייק ניוז מרוויחים מזה".
תגובות
(0)