פייק ניוז בתעמולת בחירות: אפשר להילחם בזה

תעמולת הבחירות לכנסת, שתסתיים בעוד פחות משבוע, התאפיינה בעיקר במושג שכל אחד כיום מדקלם אותו: פייק ניוז. משמעות המילה הוא הפצת ידיעות כוזבות באמצעות ישויות פיקטיביות, כאשר התוכן כולל ערבוב של מסמכים אמיתיים ואיכותיים, וכן הכוונה או הטעיה של עיתונאים במטרה לשכנע אותם לפרסם מידע לא נכון, בין אם הם מודעים לכך או לא.

ברב שיח על מערכת הבחירות, שפרסמנו אתמול (ג'), טענו חלק מהמשתתפים שלצערם מערכת הבחירות הסוערת, שכוללת בעיקר פייק ניוז, היא תוצאה של שילוב בין טכנולוגיה לבין פוליטיקאים שסבורים כי בדרך לכסא בכנסת מותר לחצות כל גבול. הם גם טענו שהסיבה לעוצמה שתפסו הפייק ניוז היא היכולת הטכנולוגית שקיימת ברשת לשתף ולהפיץ מידע, וכאן האחריות מוטלת גם כלי התקשורת הקונבנציונליים, המדיה המודפסת, שלא לדבר על כלי התקשורת האלקטרוניים.

התחרות הקשה על ליבו ועל כיסו של כל צופה או קורא, מאלצת את אנשי התקשורת הוותיקים והמקצוענים להתפתות אחר מסרים ברשת. שלא לדבר על פוליטקאים, שממהרים לאמץ סיסמת פייק ניוז שהקמפיינרים שלהם מעלים, ולדקלם את זה מעל כל במה ובכל אולפן.

האם זו באמת מכת מדינה?

האדם הסביר ישיב שלא. כי פייק ניוז נעשה בידי בני אדם, או בוטים שגם הם פרי יצירת המוח האנושי. אבל יש גורם נוסף וזה החוק. המשטר הרגולציוני בישראל, העוסק בתעמולת בחירות, נכון לשנות ה-80 ולתחילת שנות ה-90, כאשר המושג אינטרנט כלל לא היה קיים.

המחדל החמור של חברי הכנסת, שלא דאגו לעדכן את החוק, נזקף לחובתם בימים טרופים אלו, והתוצאות ידועות. אבל עד שהם יחזרו לכנסת ויואילו לחוקק חוק חדש, עדיין ניתן לעשות שורה של פעולות. על חלק מהן מצביע מסמך חדש שנכתב על ידי מרכז המחקר של הכנסת, העוסק בהפצת מידע כזב ותקיפות סייבר.

מחבר המסמך, רועי גולדשמדיט, כותב בין היתר שהשימוש באמצעים טכנולוגים לפגיעה במערכות מידע המשמשות בתהליכי הצבעה מהווה פגיעה בהליך הדמוקרטי, שמערכת הבחירות היא אחד השיאים שלו.

החלק הראשון של המסמך עוסק במילון מונחים, מהו מידע כוזב, מהם בוטים ועוד מושגים כמו ויראליות ואפילו דיפ פייקס – מושג חדש יחסית בזירת הפייק ניוז, שמשמעותו טכנולוגיות וידיאו ועיבוד תמונה שמאפשרות ליצור תוכן וידיאו ברמת אמינות גבוהה, למרות שהטקסט שנאמר על ידי הדובר הוא לא מדויק או מעוות. המושג הוזכר בתקשורת בימים האחרונים בעקבות הראיון של בני גנץ עם יונית לוי בערוץ 12, שבו נראה כאילו הוא מגמגם.

הפייק ניוז הפך את תעמולת הבחירות מתעמולת המונים לתעמולה מותאמת אישית. זאת בעקבות היכולת ההולכת ומתרחבת של מנהלי קמפיינים לזהות קהלי מצביעים ולנסות להשפיע עליו בדרכים שונות, הן במסרים לגיטימיים, והן באמצעות השימוש בפייק ניוז.

בסוגיית הידיעות הכוזבות יש גם עניין של אחריות ענקיות הרשת, שהן בעלות הפלטפורמה שעליה מתנהלת התעמולה. כאן הסוגיה מעט סבוכה, משום שבניגוד למקרים של תכנים על הסתה לאלימות, פדופיליה ועוד, שם גבולות הגזרה ברורים ויש גם חוקים ידועים, במסרים של בחירות הדברים אינם מובהקים.

סרטון אחד, שיהיה מכוער ככול שיהיה, יכול להיתפש על ידי צד אחד כלגיטימי ועל ידי הצד השני כלא כזה.

הגיע הזמן להילחם בפייק ניוז. אילוסטרציה: BigStock

האם זו עבירה על החוק?

התשובה היא לא, כי אין חוק. ולכן ההתנהלות מול פייסבוק וגוגל היא מורכבת יותר, שם עדיין מנסים לשמר את העיקרון הבסיסי של רשתות חברתיות: חופש הביטוי והזכות לאנונימיות.

בחלק האחרון כולל הדו"ח של גולדשמידט המלצות מה ניתן לעשות בכל זאת כדי להילחם בתופעה. המלצה ראשונה היא חיזוק השקיפות ברשת, מהלך משולב שצריך לבוא מצד הממשלה ומצד ענקיות האינטרנט. מהלכים כאלו כבר נעשו והשיח סביב זה מרמז שהם יתרחבו.

המלצה שנייה היא מהלך מעניין ששמו בדיקת עובדות. בעולם יש אתר שנקרא PolitiFact, שמייצר מדי אמת על מידע שהופץ ברשת, בודק את העובדות לאשורן ואם הוא מגלה שאינן נכונות – מפרסם את זה. עובדה זו גורמת לירידת התיוג של האמינות לאותו מקור שהפיץ את המידע, ולפעמים זה גורם שמפיל אתר מסחרי, עם כל המשמעויות של הדבר. מרכז המחקר פנה לגוגל, והם אמרו כי הם מייחסים משקל רב למידת מהימנותו של תוכן, בפרט לתוכן חדשותי, בזמן אמת ובהתאם לזה ענקית החיפוש מסווגת מקורות אמינים ולא אמינים.

השלב הבא, אותו כבר הזכרנו, הוא חקיקה, הסדרה והגדרת סמכויות, הן מצד ועדת הבחירות והן מצד המחוקק.

בשורה תחתונה: פייק ניוז, עם כל הרעל שהגיע מסביב, אינם תופעת טבע ואינם כורח המציאות. יש דרכים להילחם בכך, על פי הדו"ח של הכנסת, וכן דרך נוספת שהוזכרה ברב שיח אתמול: שיתוף החברה האזרחית, בדיווח על מסרים פוגעניים, כפי שהם נעשים כעת בעזרת מיזם של איגוד האינטרנט. יש לקוות שנעבור בשלום את הימים עד לבחירות, ושאחר כך ימצאו האנשים שידאגו שמערכת הבחירות הבאה תהיה נקיה יותר.