יום העצמאות 2019: האם זה הסטארט-אפ שיעשה את האקזיט הענק הבא של ישראל?

בשנים האחרונות היה לנו את ווייז, היה לנו את מובילאיי, והיו עוד כמה אקזיטים גדולים ומשמעותיים שהסבו לנו גאווה ישראלית של ממש. אומת הסטארט-אפים לא מפסיקה להצמיח עוד ועוד מיזמים פורצי דרך ולכבוש יעדים ופסגות. מה יהיה המיזם הישראלי הגדול הבא שיעשה זאת בגדול? ימים יגידו. הנבואה הרי ניתנה לשוטים. אבל עד אז, הנה עשרה סטארט-אפים בולטים שבחרה מערכת אנשים ומחשבים שכדאי לשים לב אליהם במיוחד. אולי אחד מהם יעשה את זה ובגדול, עד ליום העצמאות הבא?

D-ID: טכנולוגיה למניעת זיהוי פנים

שם הסטארט-אפ, D-ID, מבוסס על קיצור המילים "אי-זיהוי", או De-identification. החברה הוקמה בתחילת שנת 2017 ופיתחה טכנולוגיה שמונעת זיהוי פנים ושימוש לא נאות במידע הביומטרי

את החברה הקימו גיל פרי, סלע בלונדהיים ואלירן קוטה. פרי וסלע שירתו יחדיו בסיירת מובחרת, שם נולד הרעיון להקמת החברה, ואילו קוטה שירת במשך כעשור בתפקיד פיקודי ביחידה 8200. השלושה הם בוגרי תוכנית היזמות של יוצאי 8200, EISP, והאקסלרטור הנחשב Y Combinator.

הסטארט-אפ D-ID. צילום: יח"צ

לדברי פרי, "כל העולם הולך לכיוון של טכנולוגיות לזיהוי פנים, וישנן כבר 170 חברות בתחום. הידע שלנו בראיית מחשב היה יכול להוביל גם אותנו לפתח מערכת זיהוי פנים מהטובות בעולם. למרות זאת, החלטנו ללכת לכיוון ההפוך, של מניעת זיהוי פנים, כי אנחנו רואים פוטנציאל עצום בצורך של שמירת הפרטיות, בעיקר כאשר תמונת הפנים הפכה למעשה להיות הסיסמה שלנו. בזמן שחברות עושות כסף מאיסוף מידע אישי על הגולשים, אנו פועלים בכיוון הנגדי. הדרך שבחרנו להוביל מגובה ברגולציה, שמתחזקת במספר הולך וגדל של מדינות. גם חברות כמו אמזון ומיקרוסופט תומכות ביישום מגבלות שימנעו שימוש לא נאות בטכנולוגיית זיהוי פנים".

למגר מחלות עם בינה מלאכותית. צילום אילוסטרציה: BigStock

Senecio Robocs: לרפא את העולם ממחלות קשות

הסטארט-אפ Senecio Robotics פועל על מנת למגר מחלות קשות שנגרמות על ידי יתושים, כמו קדחת דנגי ומלריה. הוא פיתח פלטפורמה לאוטומציה בעזרת בינה מלאכותית של זיהוי ושחרור מיליארדי יתושים אחרים – סטריליים, זכרים ולא עוקצים, על מנת לדכא ולמנוע את יכולת ההתפשטות של מחלות אלו.

בראש החברה עומד המנכ"ל חנן לפק. המיזם זכה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפים של אנשים ומחשבים למיזמים פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית, שנערכה במרץ השנה.

הראל טייב, מנכ"ל קריון. צילום: שי שבירו

קריון: מייעלים ארגונים באמצעות פתרונות רובוטיים

הסטארט-אפ קריון מציע פתרונות אוטומציה רובוטיים לתהליכים ארגוניים. השנה סיימה החברה סבב גיוס שלישי, שבמסגרתו גייסה 40 מיליון דולר.

החברה מפתחת פתרונות אוטומציה רובוטיים (RPA) ארגוניים, מבוססי ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. היא מספקת פתרונות רובוטיים לאתגרים עסקיים, מתוך ההבנה שתשואות תפעוליות של פתרונות ארגוניים הם שמאפשרים שינוי דיגיטלי אמיתי.

בקריון מאמינים כי רובוטים וירטואליים ;מייעלים את עבודת כל מערכות המידע וניהול הייצור, מחליפים עבודה "שחורה" שעושים העובדים האנושיים ומשחררים אותם למשימות של יצירת חדשנות וערך שרק בני אדם יכולים לייצר. על לקוחות קריון נמנות חברות כגון HP, אלביט, AT&T ומיקרוסופט.

יזמי Sisterhood לירון מוניץ ועומר שמיע. צילום: רלי כהן –

SIsterhood: רשת ביטחון לנשים מהנייד

הסטארט-אפ SIsterhood פיתח אפליקציה המקנה רשת ביטחון לנשים שהולכות לבד בלילה ברחוב ומעוניינות להרגיש יותר בטוחות באמצעות ליווי פיסי או דרך הסמארטפון על ידי נשים אחרות. כמו כן מאפשר המיזם לתאם הליכות משותפות במסלולי הליכה מוגדרים מראש.

המיזם הוא פרי יוזמתם של לירון מוניץ ועומר שמיע, ולאחרונה השתתף בתכנית מאיץ הסטארט-אפים בתחומי הכלכלה השיתופית של עיריית תל אביב.

מוניץ אמרה אז בראיון לאנשים ומחשבים כי "נשים חוות הטרדות וחוסר תחושת ביטחון כשהן הולכות ברחוב באופן קבוע וזה פתרון מאוד קל שמאפשר להתגבר על בעיה זו. בניו יורק למשל, נשים מוציאות על מוניות כ-200 דולר יותר מאשר גברים כי הן חוששות ללכת לבד".

אילוסטרציה: BigStock

נייבור: ניהול אוטומטי של וועדי בתים

אלישע כהן, בוגר ישיבת רש״י, הוא מייסד ומנכ״ל הסטארט-אפ נייבור המפתח מערכת טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית לניהול אוטומטי של ועדי בתים ובניינים מרובי מגורים.

המיזם צמח במסגרת תמיכת ארגון קמאטק לשילוב חרדים בהיי-טק ואף נבחר מבין עשרות סטארט-אפיסים שיזמו בני ובנות המגזר החרדי למקום הראשון בתחרות יזם השנה החרדי שערך הראגון באוקטובר השנה בכפר המכבייה.

תחרות יזמי השנה של קמאטק: חרדים לסטארט-אפים מובילים

קניות אונליין. אילוסטרציה: BigStock

LABEB: אמזון של המזרח התיכון

LABEB הינו סטארט-אפ שפיתח פלטפורמה המבקשת להעלות את החנויות הפיסיות במזרח התיכון אונליין, דוגמת עליאקספרס ואמזון של המזרח התיכון.

"משמעות המילה LABEB בערבית היא חכם", אמר מוחמד סימרי, מייסד ומנכ"ל החברה. "מדובר במנוע חיפוש אונליין למוצרים למכירה. אנו מבקשים לתת מענה לבעלי עסקים ולהיות פלטפורמת המסחר האלקטרוני הראשונה במזרח התיכון", הוא הוסיף.

בין השאר משתמשת LABEB גם בבינה מלאכותית. לדברי סימרי, הפלטפורמה כבר החלה לעבוד בערב הסעודית ובירדן והיא צפוייה להתרחב למדינות נוספות. "החזון שלנו הוא להיות מרקט-פלייס לשוק החנויות המקומיות במזרח התיכון", אמר.

מיכל מאירי ורותם לב-צביקל, מייסדות משותפות של אגמון. צילום: עזרא לוי

אגמון: לשדרג את מערכת הבריאות באמצעות נתונים

אגמון הינו סטארט-אפ המציע פלטפורמת מידע בתחום הרפואי, המספקת כלים ושירותים לגישה מהירה ויעילה למידע רפואי איכותי. הפלטפורמה מקשרת בין גופי רפואה – בתי חולים, קופות חולים וקליניקות – לשותפים מכל קצוות מערכת הבריאות. שם החברה מהדהד עם המונח "אגם הנתונים".

בראש החברה עומדות מיכל מאירי ורותם לב-צביקל. לדבריהן, "80% מהמידע הרפואי הוא מידע לא מובנה ולא ניתן להפיק ממנו תובנות. אנחנו הופכות אותו למידע מובנה, שניתן לנתחו. כך אנחנו מספקות לבית החולים יכולת גישה למידע שקיים אצלו – שכיום אין לו גישה נוחה אליו".

מאירי ולב-צביקל השתתפו השנה בכנס Oracle Open World 2018, שנערך במרכז הכנסים מוסקונה בסן פרנסיסקו.

מייסדי היילו. משמאל: אור דנון, המנכ"ל; הדר צייטלין, מנהלת הפיתוח העסקי; ואבי באום, מנהל הטכנולוגיות. צילום: ערן טיירי

היילו: מעבד למידה עמוקה

היילו הינו סטארט-אפ תל אביבי שפיתח מעבד מבוסס למידה עמוקה. השנה הרחיב המיזם את סבב הגיוס הראשוני שלו וגייס 21 מיליון דולר.

החברה פיתחה מעבד ללמידה עמוקה עבור יישומי קצה שלדבריה, מספק להם ביצועים של דטה סנטר. המעבד תוכנן להתאים למכשירים משובצים, על מנת לאפשר להם לעבד זרמי וידיאו ברזולוציה גבוהה בזמן אמת, תוך שימוש באלגוריתמים של למידה עמוקה, וכל זאת בצריכת הספק, גודל ועלות מופחתים.

ביוני שעבר הכריזה היילו על סבב גיוס בסך של 12.5 מיליון דולר והשנה, כאמור, הודיעה על הרחבתו ל-21 מיליון.

היילו הוקמה בפברואר 2017, על ידי אור דנון, שמשמש כמנכ"ל החברה, אבי באום, סמנכ"ל הטכנולוגיות, והדר צייטלין, מנהלת הפיתוח העסקי – כולם יוצאי יחידות מודיעיניות בצה"ל. החברה מתמקדת אמנם בשוק הרכב, אבל לדבריה, המעבד שלה יכול לשרת גם חברות בתעשיות אחרות, כגון מצלמות חכמות, בתים חכמים, אינטרנט של הדברים באופן כללי, תעשייה מסורתית, רובוטיקה, פלטפורמות מציאות רבודה או וירטואלית ומחשוב לביש.

מייסדי פיבו, רועי קמחי, דנה מיולגאי ואיתמר אפלבלט. צילום: יח"צ

פיבו: הבייבי החדש של מייסד ווייז

הסטארט-אפ פיבו פיתח פלטפורמה חדשה להחזרת מיסים באמצעות טכנולוגיה המדמה את פעילותם של רואי חשבון

החברה הוקמה לפני פחות משנה וכיום משתמשים באפליקציה אלפי משתמשים המקבלים החזר של 5,800 שקלים בממוצע. בין המשקיעים בה נמצאים אורי לוין, מייסד Waze, ומשקיעים פרטיים נוספים.

בפיבו סיפרו כי מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה והערכות נוספות עלה שבקופת המדינה נמצאים כיום מעל לשמונה מיליארד שקלים ששייכים לציבור השכירים, אך אין להם כל דורש, בגלל מודעות נמוכה בקרב ציבור השכירים לצד תהליך ביורוקרטי מסורבל. האפליקציה נועדה לטפל בסוגייה זו.

רועי דויטש, מנכ"ל ומייסד שותף של ג'ולט. צילום: עומר הכהן

ג'ולט: הסטארבאקס של הלימודים

ג'ולט מציעה למידה בקבוצות עם מרצים מרחבי העולם. מטרת החברה היא ללמד את מקצועות העולם החדש – ולא רק לאנשי היי-טק.

ג'ולט הוקמה לפני שלוש שנים במסגרת אקסלרטור בפאלו אלטו על ידי שלושה ישראלים – רועי דויטש, שמשמש גם כמנכ"ל החברה, ניצן כהן ארזי ונדב לשם. היא מחזיקה בשני קמפוסים בתל אביב – בשדרות רוטשילד ובשרונה, וקמפוס נוסף  בלונדון.

לדברי דויטש, החברה מציעה למשתתפיה ללמוד את "כישורי המאה ה-21, אלה שדרושים להצלחה ולעבודה פרודוקטיבית, כמו משא ומתן, מיתוג אישי, תקשורת אפקטיבית, ניהול ובניית צוותים, מתודולוגיות עסקיות נפוצות בסטארט-אפים ובהיי-טק, כלים דיגיטליים וכדומה. המשתתפים בג'ולטים (כך נקראים השיעורים שמציעה החברה) לומדים על מקרים בולטים וטרנדים בתחומים עדכניים", מפרט דויטש.

הלמידה נעשית במתכונת של חדר כושר. כלומר: הלקוח נרשם כמנוי לג'ולט, משלם סכום חודשי קבוע ומגיע לאילו הרצאות שהוא רוצה.