משואת המגוון: SheCodes, צופן, קמא-טק ו-LGBTech

כאן בחרנו לעשות משהו שחורג מטקס הדלקת המשואות המסורתי, ולבחור ארבעה גופים "להדליק" משואה אחת. הרציונל לכך הוא שיש אוכלוסיות רבות שיש להן תת ייצוג בהיי-טק הישראלי, כאשר כל גוף מאלה שבחרנו פועל לשילובה של אוכלוסייה מסוימת בענף, או לפחות מעודד את חבריה להשתלב, ואל לנו להעדיף אחת מהן על פני האחרות.

SheCodes – נשים הן אחת הדוגמאות הבולטות להדרה שיש בהיי-טק הישראלי. הן מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסייה, אבל הרבה פחות מהמועסקות בענף הדגל של ישראל. הדבר בולט הרבה יותר כשזה מגיע לדרגים הבכירים ביותר – להוציא דוגמאות בודדות, קומות ההנהלה של חברות ההיי-טק הן גבריות לחלוטין.

הארגון המרכזי שפועל לשנות את המצב הוא SheCodes, שאותו יסדה רות פולצ'ק ב-2013. הוא פועל להעצמת נשים מתכנתות, ומנסה לעודד כמה שיותר מהן ללמוד תוכנה. המטרה שלו היא שאפתנית מאוד – להגיע ל-50% מתכנתות – אבל בהחלט צודקת. SheCodes פועל בשיתוף פעולה עם התעשייה וכבר נחל לא מעט הצלחות, אבל העבודה של הגוף החשוב הזה עוד מרובה.

צופן – אחת האוכלוסיות המודרות ביותר בהיי-טק הישראלי היא זו הערבית. שיעור העובדים הערבים בחברות הטכנולוגיה המקומיות, כולל בחברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, נמוך מאוד. הדבר בולט עוד יותר כשזה מגיע לקומת ההנהלה. צופן הוא ארגון שפועל כבר 11 שנים על מנת לתקן את המצב, באמצעות הגברת שילובם של בני אוכלוסיה זו בענף. המצב אמנם רחוק מלהיות משביע רצון, אבל מאחורי צופן יש כמה הישגים, ובראשם הקמת סצנת היי-טק, גם אם קטנה, בנצרת ובכפר קאסם. בנוסף, הארגון פועל לקידום מטרתו עם הממשלה וחברות היי-טק, ומציע תכניות מנטורינג ליזמים ערבים.

קמא-טק – מקרה דומה אבל שונה הוא זה של קמא-טק. החרדים אמנם משתלבים בשוק העבודה פחות מהאוכלוסיות האחרות המצוינות כאן, אבל כמותן, גם הם "זוכים" בלא מעט מקרים ליחס שונה, הדרה ואף אפליה במקומות העבודה, או אפילו עוד לפני שהם מתקבלים אליהם, בראיונות.

קמא-טק פועל לשנות זאת בעולם ההיי-טק. הארגון, שאותו יסדו משה (מויש) פרידמן ואברמי ויינגוט, מאגד יותר מ-80 חברות טכנולוגיות ישראליות וכאלה שפועלות בארץ למען שילוב גברים ונשים מהחברה החרדית וסגירת הפערים בינה לבין שאר מגזרי החברה. לצורך כך, הארגון מקיים האקתונים, מפעיל תכנית מנטורינג ומציג נראות תקשורתית בולטת למדי.

LGBTech – אוכלוסיית הלהט"ב קצת שונה בהקשר זה, בין היתר כי לא ניתן למדוד מספרית את כמות הלהט"בים בהיי-טק, מאחר שחלקם נמצאים בארון. אלא שככל שעובר הזמן, יותר ויותר היי-טקיסטים להט"בים נפתחים בפני עמיתיהם לעבודה, וגופים רבים וגדולים בתעשייה מבינים את החשיבות שבאימוץ תפיסה שתומכת בזכויות הקהילה הגאה – בתאגידים הרב לאומיים מדובר בחלק ממדיניות המגוון הכוללת שלהם. מעידה על כך יותר מכל ההיענות של חברות רבות לשביתה הלהט"בית שהייתה בקיץ האחרון.

לא מעט חברות היי-טק הצהירו על מחויבותן לקידום זכויות הלהט"ב במסגרת תקן המגוון הישראלי שהוציא, עוד לפני המחאה, אחד הארגונים שמסייעים בקידום הנראות הגאה בהיי-טק – LGBTech. בניגוד לארגונים הקודמים שציינתי, הקבוצה הזאת לא מציעה מנטורינג, אלא בעיקר נטוורקינג. פלטפורמה לאנשי היי-טק וסטארט-אפיסטים להט"בים להיפגש, לדבר, להחליף רעיונות ולקדם את הקהילה – בחברה בכלל ובעולם הטכנולוגי בפרט.

לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.