המוסד למודיעין ולסטארט-אפים מיוחדים

ליברטאד, הקרן לחדשנות טכנולוגית של המוסד, מגדילה את היקף השקעותיה בשוק הסטארט-אפים הישראלי, ומרחיבה את תחומי העניין שלה – כך הודיע היום (ג') ארגון הביון.

ביוני 2017 הקים המוסד את ליברטאד – קרן לחדשנות טכנולוגית בתחומים כמו רובוטיקה, זיהוי מאפיינים אישיים והצפנת מידע. הארגון השקיע בחמש חברות בשנה, בסכום של עד שני מיליון שקלים בכל אחת מהן. המניע להקמת הקרן היה הרצון להיות עם היד על הדופק הטכנולוגי באמצעות קשרים עם חברות סטארט-אפ אזרחיות. אנשי הקרן אמרו שהם לא מחפשים אחזקות במיזמים שבהם ישקיעו, אלא רישיון שימוש בטכנולוגיות. כך, ליברטאד מהווה זרוע נוספת בבניין הכוח הטכנולוגי של המוסד ומאפשרת מחקר ופיתוח בקצב מהיר, לשם התעצמות טכנולוגית ועמידה ביעדי הארגון, תוך הבנה ש-"טכנולוגיה הנה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המוסד, ומשמשת בסיס ליצירת הצלחות והישגים מודיעיניים ומבצעיים".

משמעות השם ליברטאד בלטינית היא "חופש", וזהו העיקרון העומד בבסיס הקרן: החופש של חברות ויזמים מקומיים ליצור טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך בעזרת המוסד, והחופש של המוסד לממש גשר בינו לבין חדשנות זו. ליברטאד הוא גם שמה של ספינת מעפילים שיצאה מבולגריה ביוני 1940, ימי השואה, ועגנה בחופי ארץ ישראל כחודש לאחר מכן.

מרחפנים ועד ביולוגיה סינטטית

כעת, בחלוף שנתיים, הקרן ממתגת את עצמה מחדש, מגדילה את היקף ההשקעות שלה בשוק, וגם מגדילה את ההשקעה בכל סטארט-אפ בסכום הגבוה יותר משני מיליון שקלים. ובעיקר – הקרן מרחיבה את תחומי העניין שלה: פינטק, רובוטיקה, מיכון יכולות של מדע הנתונים (Data Science) , רחפנים, איפיון פסיכולוגי של אישיות (פרופיילינג) מרחוק, קציר אנרגיה (חלק מחקלאות חכמה), ביג דאטה, עיבוד שפה טבעית (NLP), הדפסה וסריקת תלת-מימד, עיר חכמה, ניתוח ועיבוד קול, בינה מלאכותית, לימוד מכונה, ביולוגיה סינתטית, בלוק'ציין, פרטיות-מקוונת מושלמת (perfect online privacy) ועוד.

תחומי העניין של הקרן ופרטים נוספים אודותיה מופיעים באתר החדש שלה.

מטבע הדברים, הפרטים המעניינים אודות הקרן – גודל התקציב שלה, זהות ומספר הסטארט-אפים שבהם היא השקיעה – נותרים חסויים. כך, חברת הזנק שמקבלת תמיכה, אינה יכולה להצהיר בפומבי כי קיבלה השקעה מהמוסד. "מספר החברות בהן השקיעה קרן ליברטאד הולם קרן בסדר הגודל שלה", אמר גורם בקרן וציין כי יש לאנשי המוסד היכולת לבדוק בדיקת נאותות (Due Diligence) בכלל התחומים הללו, הן בהיבט ההיתכנות, והן בהיבט הטכנולוגי-מדעי. ההשקעה של ליברטאד בחברות נעשית בשלבי הפרה-סיד, סיד, ובדרך לסיבוב גיוס ראשון. במוסד מתגאים כי הם בנו תהליך עם SLA קצר, כך שמשך הזמן מהפניה ועד להשקעה – אורך שבועות ספורים.

"קיבלנו מאות פניות"

לדברי ש', ראש קרן ליברטאד, "בשנתיים שחלפו קיבלנו מאות פניות. כל חברה שפנתה אלינו נבדקה, בדגש על החדשנות הטכנולוגית שהיא מציעה, איכות הצוות שמוביל אותה והפוטנציאל ההדדי של שתוף הפעולה עמה". הוא ציין כי "ביצענו כמה השקעות אסטרטגיות ואיכותיות מאוד, והן מניבות תועלות למוסד".

גורם בקרן ליברטאד הוסיף: "היזמים שאנחנו עובדים איתם מרוצים מאוד. חברות שסיימו אצלנו סיבוב השקעה ראשון – פנו אלינו שוב לקבלת השקעות המשך. הם ממליצים על הקרן ומפנים אלינו עמיתים שלהם באקו-סיסטם. חלקם גם מפנים אלינו את משקיעי ההמשך שלהם, כדי להתייעץ כמשקיע מול משקיע. אנו קרן ייחודית: יודעים להיות גם משקיע, גם לקוח ראשון, וגם שותף אסטרטגי – באבחה אחת". לדבריו, "כשמגיעה אלינו חברה עם צוות מבריק שיכול לממש רעיון פורץ דרך, ליברטאד בוחרת להשקיע בה. ייעוד הקרן הוא לבצע את ההשקעות הטובות ביותר לטכנולוגית המוסד – ולאו דווקא את האקזיטים הגדולים ביותר".

הקשרים והמוניטין של ליברטאד מבטיחים לחברות ההזנק חיבור למשקיעים נוספים ולהזדמנויות עסקיות חדשות. בתמורה להשקעה, המוסד מקבל רישיון שימוש בטכנולוגיה שתפותח, בלא נטילת אחזקות כלשהן במיזמים (Equity Free) ובלא הטלת מגבלות על הקניין הרוחני שפותח ובלא החזר תמלוגים. ההשקעה של קרן המוסד לא פוגעת בחלקם של היזמים ובעלי המניות, ולא מעניקה לה זכויות לפיתוחים שיבוצעו לאחר תום תקופת המו"פ. מנגד, המוסד הוא הלקוח הראשון של הסטארט-אפ, וככזה – נותן משוב פונקציונלי וטכנולוגי לסטארט-אפ המושקע. לליברטאד יש תקציב רב-שנתי, והיא "משחקת" עם ההשקעות שלה לאורך התקופה.

"אנו נהנים שהאקו סיסטם הישראלי קיבל אותנו כשחקן משמעותי", סיכם ש', "כגוף חשאי, יש לנו אתגר בהגעה לשוק. הצלחנו למתג את עצמנו, כמות הפניות אלינו היא נפלאה. אנו מאמינים שזו הדרך לפעול – כיום אנו יודעים לעשות זאת בצורה טובה מאד".