הגשר בין הקצוות המנוגדים של הארגון

מעמדו של המנמ"ר בעולם הארגוני השתנה מאוד בשנים האחרונות. זה קרה פחות או יותר במקביל לשינוי המהיר בטכנולוגיה, שהציבה בפני הארגונים אתגרים חדשים. בעבר, תפקידו של המנמ"ר התחיל ונגמר בעיסוק בטכנולוגיה עצמה – תוך התמקדות באוטומציה. די היה שהמנמ"ר וצוותו ידעו לספק את הכלים שיאפשרו את התפעול השוטף של הארגון ושבמרבית ימי העבודה לא היו תקלות והכול שט על מי מנוחות. בעשותו כך, המנמ"ר נחשב למי שממלא את תפקידו בנאמנות ואף זכה לתקציבים שמנים מההנהלה.

כולנו יודעים שהימים האלו חלפו. מחלקות IT הפכו להיות ספקיות עצמאיות של שירותים, בדומה לספקים החיצוניים. הן עובדות עם שורה של לקוחות פנימיים, כאשר על המנמ"ר וצוותו לעשות מאמץ "למכור" את השירותים שלהם. הם הפכו להיות מרכזי רווח עצמאיים, ובמידה רבה – עודף כוח אדם מבחינת ההנהלה, שהחלה להכביד עליהם במתן הכספים.

ההנהלה לא הסתפקה בחיתוך התקציבים, והמנמ"ר נדרש לספק הרבה יותר – בהרבה פחות. הלחצים הולכים ומתגברים כדי להשיג תוצאות עסקיות. כיום מקובל לחשוב שהמנמ"רים צריכים להוכיח את חשיבותם ונחיצותם, על ידי מיצובם כגשר בין הקצוות השונים של הארגון באופן שלא היה מעולם. בין היתר, מוצא את עצמו המנמ"ר עובד הרבה יותר בצמוד לבעלי תפקידים שונים. אחד מהם הוא מנהל הכספים. תפקידו של מנהל הכספים הוא להיות השומר המתמיד על יציבות החברה ופעילותה העסקית. מנהל הכספים עובד עם שורה של כלים שנותנים לו אינדיקציה לגבי היכן הוא עומד. תפקידו של המנמ"ר במקרה הזה הוא לספק לאיש הכספים את הכלים הנכונים שיתנו לו את ההתראות המדויקות בזמן אמת בנוגע למגמות ולסכנות שאותן הוא צריך להביא בחשבון בפני הממונים עליו.

האינטראקציה בין איש הכספים למנמ"ר היא תהליך שנבנה עם הזמן. בעבר זו הייתה אינטראקציה חד-כיוונית, כשאיש הכספים נתן או לא נתן תקציבים. כעת, המנמ"ר הוא זה שצריך לתת לאיש הכספים, וגם ללמד אותו שהוא צריך לקבל בכלל עצות מהמנמ"ר ולהיעזר בו. מדובר בתהליכים פנים ארגוניים ארוכי טווח, שמבוססים כמובן הרבה גם על היחסים הבין-אישיים בין האנשים.

גם למנכ"ל יש תפקיד במגרש המשחקים החדש של המנמ"ר. המנכ"ל, באופן טבעי, נע בין המכירות, השיווק, הייצור, הפיתוח והשירות. הוא בא במגע עם מנהל הכספים, שמדווח אליו ומקבל ממנו משימות ויעדים. גם כאן המנמ"ר צריך להתייצב, וללוות את המנכ"ל בקבלת ההחלטות. עליו להציג בפניו את הכלים והאמצעים הטכנולוגיים בהם הוא יכול להיעזר ולשקף בפניו בצורה מלאה את החלופות.

זו יכולה להיות שעתו הגדולה של המנמ"ר, שעובר ממציאות שבה הוא אחראי על התקנת מערכות טכנולוגיות, למי שמסייע לאנשי הארגון לא רק ללמוד את המערכת – אלא לקבל את ההחלטות נכונות בהתבסס עליה. המנמ"ר המצליח הוא זה שיהווה את הגשר בין המנכ"ל ומנהל הכספים. בנוסף, תפקידו של המנמ" הוא לספק לכל אחד מהם את הפתרונות וגם לדעת לגשר ביניהם – כדי שידברו בשפה אחת.

איך עושים זאת? זה לא פשוט. המנמ"ר צריך לדעת להושיב סביב שולחן אחד את המנכ"ל, מנהל הכספים, מנהל התפעול ומנהל השיווק. עליו להכיר היטב את מערכות היחסים ביניהם, להיות ער לרגישויות ולדעת איך הוא ממצב את עצמו כמי שמחבר ביניהם. אחת הבעיות עם זה, היא שההנהלות לא מודעות מספיק למה הן יכולות לצפות מהמנמ"ר שלהן. הן מסתכלות על שורת הרווח או ההפסד, ולכן תפקידו של ה-CIO הוא לדאוג לכך שתהיה להם היכולת לראות את התמונה כולה, ולקבל את ההחלטות הנכונות על בסיסה. חשוב לזכור שהמשימות החדשות לא באות על חשבון המשימות המסורתיות של המנמ"ר, לרבות חיפוש מתמיד אחר חדשנות, מיקוד עסקי, יצירת קבוצות עבודה ועוד.

השורה התחתונה: חייו של המנמ"ר לא היו מעולם קלים, אך עושה רושם שהשנים הבאות יגרמו למנמ"רים לחשוב שמה שהם עברו עד כה היה רק הטירונות.