נס העתיקה את חדרי המחשב של הנהלת בתי המשפט בפרויקט במיליוני שקלים

אנשי נס ואנשי מערכות מידע ומחשוב בהנהלת בתי המשפט ערכו פרויקט להעתקת הדטה סנטר המרכזי של מערכת בתי המשפט. הפרויקט ארך כשנתיים והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים.

במסגרת הפרויקט הוחלפו שני חדרי המחשב המרכזיים, הנמצאים במרחק עשרות ק"מ ביניהם במרכז הארץ – זה בזה: מתקן הגיבוי הותקן והופעל כאתר יצור ומשמש כעת כדטה סנטר המרכזי, ואילו המתקן המרכזי הוסב לתצורת אתר גיבוי, DR. לצד ההצרחה בין שני חדרי המחשוב, בוצעו במסגרת הפרויקט גם שדרוגים ועדכונים של מערכות ה-IT בשכבות המחשוב, האחסון והתקשורת.

דייויד קסטיאל, מנהל טכנולוגיות ראשי באגף מערכות מידע ומחשוב, הנהלת בתי המשפט. צילום: דוברות בתי המשפט

את הפרויקט הובילו דייויד קסטיאל, מנהל טכנולוגיות ראשי באגף מערכות מידע ומחשוב, הנהלת בתי המשפט, ואייל פיקר, מנהל תחום בקבוצת מיקור החוץ של נס. זאת, בעקבות זכיית עבר של נס בתפעול התשתיות של מערכת בתי המשפט. הפרויקט בוצע בשיתוף אנשי בינת תקשורת, ששימשה כקבלן משנה בפרויקט, כיוון שבשני אתרים שלה במרכז הארץ – מתארחים שני חדרי המחשב. עוד היו אנשי בינת מעורבים בפרויקט בשדרוג מערך התקשורת.

ההכנות למהלך החלו לפני כשנתיים, במסגרתן בוצעו פעילויות מקדימות שונות, לרבות שדרוג מערכי תשתיות מרכזיים, שיפורים במערכי הגיבוי וחידוש כלל מערך התקשורת.

אייל פיקר, ואייל פיקר, מנהל תחום בקבוצת מיקור החוץ של נס. צילום: יח"צ

אתרי האינטרנט של מערכת בתי המשפט ומערכות ה-IT שלה, משרתים מיליוני משתמשים: עורכי דין, בעלי דין (אזרחים תובעים ונתבעים, י.ה.), וכן אזרחים שרוצים לדעת סטטוס של משפטים, כמו גם גופי מחקר, אקדמיה ומדיה. היקפי הפעילות המקוונת במערכת בתי המשפט גדולים מאד: מדובר על 11 מיליון תנועות ביום.

מערכת השפיטה בישראל כוללת 50 בתי משפט – שלום, מחוזי ועליון, כמו גם בתי דין לעבודה, לתעבורה ולנוער, ועדות שחרורים שליד שירות בתי הסוהר, אולמות שיפוט בבתי הכלא ובתי משפט לעניינים מקומיים. ב-2018 נפתחו בבתי המשפט בארץ יותר מ-854 אלף תיקים ובאותה שנה התנהלו בהם ובתיקים קודמים – יותר מ-1.5 מיליון דיונים. מספר השופטים המכהנים עומד על 758, לצד 77 רשמים.

חדר המחשב המרכזי תומך בכל מערכות ושירותי הליבה של מערכת המשפט, הפנימיים והחיצוניים. לצד שרתים פיסיים, הוא כולל כאלף שרתים וירטואליים של VMware; מערכי אחסון של נט-אפ ושל 3Par מבית HPE, בנפח נתונים בהיקף כשלושה פטה בייט; מערכות וציוד תקשורת של סיסקו ו-HPE Aruba; וכן וירטואליזציה של תחנות קצה, VDI, של VMware. עוד הוא כולל תשתיות ורכיבי אבטחת מידע.

מאיר רכטר, סמנכ"ל מחשוב בהנהלת בתי המשפט. צילום: דוברות הנהלת בתי המשפט

"היה זה פרויקט מורכב ביותר וברמת סיכון עצומה", אמר בראיון לאנשים ומחשבים מאיר רכטר, סמנכ"ל מחשוב בהנהלת בתי המשפט, "תהליך העברת המתקנים ארך פחות מיממה ובסיומו חזרו כלל המערכות והשירותים לפעילות מלאה וסדירה ובלא חריגות. זאת, לרבות הפעלה מלאה של כל התהליכים במסגרת פתרון בתצורת גיבוי חם. כלל הפרויקט נעשה בהתאם לתוכנית וללוחות הזמנים שנקבעו".

קסטיאל הוסיף כי "המניע להחלפה היה בשל העובדה שאתר הגיבוי היה חדש יותר. כאשר בנינו אותו, בשנת 2015, המטרה הייתה להתחיל לעבוד בו, אלא שהאתר השני לא היה מוכן". הוא ציין כי "הפרויקט, כמו גם המעבר בין האתרים והשדרוג – בוצעו בלא הפרעה למשתמשים".

רכטר וקסטיאל סיכמו באומרם כי "המעבר היה מהיר וחלק, עם מינימום הפרעה למשתמשים. קיבלנו כעת חדר מחשב חדשני, שגם תשתיות חדר המחשב הן ברמה גבוהה יותר. הפרויקט הביא ליתירות ושרידות גבוהה יותר של המערכות, כאשר 'על הדרך', ביצענו הפעלה של הפתרון להתאוששות מאסון – DR, לבדיקת התפקוד של אתר הגיבוי".

פיקר, אשר הוביל את הפרויקט מטעם נס, הוסיף כי "מפאת חשיבות הרשות השופטת בישראל, שמנו לנו למטרה להפחית למינימום את ההשבתה כתוצאה מתהליך המעבר. זאת, תוך הקפדה על ביצוע מדויק וחף מתקלות בתהליך ולאחריו. למרות המורכבות הגבוהה של הפרויקט, כמו גם של פרויקטי המשנה שנגזרו ממנו – עמדנו בכל היעדים הטכנולוגיים והעסקיים. אנו בנס נמצאים במצב בו בכל רגע נתון ניתן לבצע מעבר לסביבת DR בשעות ספורות, ובהיקפי יצור של 100%".