ביקור מנכ"ל אינטל – היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל

ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית שמשפיעה על העולם כולו, אבל עדיין, כל ביקור של מנכ"ל של אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם מעורר אצלנו התרגשות ונחשב לאירוע תקשורתי ורחב. ההתרגשות נובעת בעיקר מאחר שבדרך כלל, המנכ"לים הללו מגיעים עם הרבה כסף להשקעות בישראל, וגם מאחר שבדרך כלל, הם נפגשים בביקורם עם בכירי הממשלה בישראל – עד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. אותו נתניהו, כשהיה שר האוצר בעשור הקודם, נהג לומר בצחוק כי המנכ"לים שהוא נפגש אתם משאירים צ'ק ביציאה.

בשבוע הבא אמורים לנחות בישראל שני מנכ"לים של חברות טק גדולות: בוב סוואן מאינטל ופט גלסינגר מ-VMware. סוואן מגיע לארץ ארבעה חודשים לאחר שמונה לתפקידו באופן קבוע. הוא כבר ביקר בישראל, כאשר כיהן כמנכ"ל זמני במקום בריאן קרזניץ', שנאלץ להתפטר באופן מידי. בביקורו הראשון נפגש סוואן עם ראש הממשלה נתניהו ורמז על העמקת ההשקעות בישראל. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר האחרון, הכריזה אינטל כי תשקיע 38 מיליארד שקלים במפעל שלה בקריית גת. זוהי החלטה משמעותית, שמוסיפה אלפי מקומות עבודה לתושבי העיר והסביבה.

אינטל היא בין חברות ההיי-טק הרב לאומיות הבודדות שמפעילות בישראל לא רק מרכזי פיתוח אלא גם קווי ייצור, היא נחשבת למעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר בארץ וייצאה מכאן ב-2018 בהיקף של 3.9 מיליארד דולר – גידול של 8% לעומת 2017. לא ברור אם גם הפעם יביא סוואן עם צ'ק בכיס – הוא לא אמור להיפגש בביקור הנוכחי עם נתניהו – אבל גם אחרי ביקורו יישמר מעמדה של אינטל כענקית טכנולוגית שמשקיעה בישראל בהיקפים שחברות אחרות לא משקיעות.

פט גלסינגר, מנכ"ל VMware. צילום: פלי הנמר

גלסינגר הוא כבר "תייר ותיק" בישראל. הוא ביקר כאן עשרות פעמים ולא מסתיר את אהבתו למדינה שלנו. מאז שהחל לכהן בתפקידו ב-2012 הוכפלו היקפי הפעילות של החברה, וישראל נחשבת לאחת המדינות שבאופן יחסי לגודלה, תרמה לכך תרומה רבה. במפגש בכירים שייערך ביום ג' הקרוב יציג המנכ"ל את תפיסת העולם שלו וייתכן שיצהיר על הגדלת ההשקעות בישראל.

הביקורים של השניים הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, ומאירים באור לא כל כך מחמיא חברות אחרות שמנכ"ליהן לא מרבים לבקר בישראל, אם הם בכלל הגיעו אליה. יש בין החברות הללו כאלה שלא ביצעו השקעות בארץ. חלק גדול מענף ההיי-טק הישראלי מבוסס על החברות הרב לאומיות המעטות שהקימו כאן קווי ייצור ומשקיעות מאמצים רבים על מנת להפיק את המרב מהמשאב האנושי הטוב שיש כאן. מעמדו של הענף נחלש במידה רבה מאחר שבשנים האחרונות לא קמו בישראל מפעלים נוספים כמו אלה של אינטל. אלמנטים נוספים שמביאים להיחלשות הם שכבר מזמן לא קמה כאן חברה מקומית גדולה כמו צ'ק פוינט ושחברות שנחשבו לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, כמו מלאנוקס, עוברות לידיים זרות. כתוצאה מכך, המוחות והתוצרים שלהם אולי נשארים כאן, אבל הם מפרנסים ידיים שאינן ישראליות ורשויות מס במדינות אחרות, והיכולת של הענף בארץ לעמוד על רגליו בכל מצב הולכת ומתערערת.

שני משתנים שמביאים לכך שלא קמים פה בשנים האחרונות מפעלי ייצור ותעשייה בתחום הטכנולוגיה הם המחסור החמור בכוח אדם והביורוקרטיה הישראלית, שמבריחה יזמים רבים. לפקידים ממשלתיים לא מעטים יש תפיסה מיושנת, שלפיה מאחר שהחברות הזרות שפועלות בישראל לא משלמות מספיק מס הן יקבלו מהממשלה מענקים מופחתים.

עם זאת, הגישה הזאת הולכת ומשתנה במשהו, בין היתר בגלל מספר ניסיונות לא טובים שהיו לנו דווקא עם אינטל, ובראשם ההחלטה שלה להקים מפעל חדש באירלנד ולא בארץ – בגלל כוחניות יתר של פקידים בירושלים. לאחר מכן, פקידי הממשלה החלו להגיע למשאים ומתנים עם אינטל עם רוח חיובית יותר, והתוצאה הייתה המיליארדים שהחברה הכריזה כי יושקעו בארץ. אבל כל עוד אינטל תישאר בודדה ולא יהיו כאן עוד השקעות של חברות רב לאומיות במפעלי ייצור, עלול להיווצר מצב שבעוד כמה שנים נאבד גם את מה שיש לנו כיום וביקורים כמו אלה שלה ושל VMware יהיו נדירים עוד יותר.