נשים ומחשבים: דקלה אורן, האניבוק

שם: דקלה אורן.

תפקיד: ראשת צוות צמיחה בסטארט-אפ האניבוק.

ותק בתפקיד: ארבע שנים וחצי בחברה.

תפקידים קודמים: בימים אלה אני חוגגת 20 שנים כמתכנתת Full Stack, ובחלק מהזמן ראשת צוות. את הקריירה במחשבים התחלתי בצבא, כמתכנתת בחיל האוויר. לאחר השחרור המשכתי לחברת ענק – סאפ, משם ל-Modelity ואז הגעתי לאיפה שאני כיום – האניבוק.

השכלה ושירות צבאי: שירות כממר״מניקית וכן בחיל האוויר. יש לי תואר ראשון בביולוגיה חישובית מאוניברסיטת בר אילן.

משפחה: אני נשואה לרוני, פסיכולוג קליני שמתכנת אפליקציות לימודיות לילדים ושותף מדהים לחיים. אנחנו מגדלים יחד שתי ילדות דעתניות ושובות לב – מאיה בת ה-9 ולירי בת השנה וחצי.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עוד בתיכון נמשכתי למקצועות הריאליים. כך מצאתי את עצמי במגמת פיזיקה, מתמטיקה ומחשבים. היינו בכיתה שלוש בנות ו-25 בנים. היועצת המליצה לנו לעבור למגמה אחרת, קלה יותר. לאחר שבועיים מצאתי עצמי בת יחידה בכיתה של בנים. על כף המאזניים עמדו מחד האהבה שלי לעולם הריאלי ומאידך הרצון שיהיה לי יותר קל מבחינה חברתית. במחשבה לאחור ולאורך חיי, כבר אז הבנתי שהבחירות הקלות אינן בהכרח אלה הנכונות – לעתים אפילו להפך.

למרות האהבה שלי למקצועות הריאליים, איכשהו במחשב כמעט שלא נגעתי פיזית עד לצבא. אף על פי כן, בצה"ל אותרתי לממר"ם, והצלחתי להתקבל ולעבור את הקורס בהצלחה רבה. זה לא היה פשוט, התמודדתי עם פערי ידע עצומים. לאחר הקורס עבדתי על מערכות מבצעיות. השירות היה מאתגר ומספק, ולווה בתחושת שליחות ומשמעות. עבדתי לצד אנשים מוכשרים וצברתי המון ידע.

לאחר סיום השירות רציתי לממש את הידע שלי בעולמות הרפואה והביו-טכנולוגיה. לשם כך עשיתי תואר במחשבים וביולוגיה והתנדבתי במעבדת מחקר באוניברסיטה. כיום אני יודעת להגיד שתכנות קוסם לי יותר מביולוגיה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כל עוד יש פערי שכר בין נשים לגברים, גם בהיי-טק וגם בענפים אחרים, ישנה אפליה מובהקת. אבל אפליה לא מתבטאת רק בפערי שכר – היא נמצאת בחיי היומיום שלנו, בדברים הקטנים, כמו האופן שבו אנחנו תופסים מייל שנכתב על ידי אישה אחרת מאשר כשהוא נכתב על ידי גבר. אני מאמינה שעד שאנחנו, כחברה, לא נעבור תהליכים עמוקים של חינוך לגבי השוויון בין המינים, נמשיך לראות אפליה במגוון תחומי החיים.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? עקרונית, לא נתקלתי באפליה, לא הרגשתי שקידמו גבר על פניי. היו לא מעט מקרים שבהם הצהרתי כבר במעמד הגיוס על הריון מתוכנן (או אחד שכבר התחיל) ומעולם לא נתקלתי אפילו בהיסוס בשל כך. לאורך שנים של בעיות פוריות, תמיד קיבלתי תמיכה מלאה מהמנהלים שלי בכלל ובהאניבוק בפרט. הם ידעו מההתחלה על הקשיים ולמעשה היו חלק מהמסע האישי שלי, עד הסוף הטוב.

עם זאת, ברור לי שגם אני חוטאת בהטיות כאלה ואחרות, בסטיגמות שבין גברים ונשים, כמו כולנו. ייקח עוד כמה דורות עד שיהיה שינוי משמעותי ונגיע לשוויון אמיתי. ברמה האישית, כדי להתמודד עם הטיות שכאלה, למדתי עם הזמן להשמיע את הקול שלי בצורה ברורה ועיקשת יותר, לשבת ליד השולחן ולהגיד את דעתי בלי להתנצל על כך.