"שיפור תשתיות התקשורת יפחית ב-40% את איחורי הרכבות"
הכנסת מערכות ICT חכמות חוסכת שעות עבודה לעובדי אמצעי התחבורה, מביאה להגדלת כמות הספינות שנכנסות לנמלי ים וגורמת ליותר רכבות להגיע בזמן, אומרים בנוקיה ● לתשומת לבם של רכבת ישראל ובצלאל סמוטריץ'
"לתחבורה חכמה, דיגיטלית, יש מניעים רבים. המניע המרכזי הוא ייעול תפעולי. הכנסת מערכות ICT חכמות לנמלי ים ואוויר ולרכבות מביאה לצמצום הוצאות התחזוקה שלהם ב-10%-15%", כך אמר יוכן אפל, סגן נשיא וראש תחום תחבורה גלובלית בנוקיה העולמית. עמנואל די ליברטו, ראש תחום תחבורה בנוקיה לאזור EMEA, ציין כי "תשתיות גרועות מביאות לאיחורי רכבות ושיפור תשתיות תקשורת יכול להביא להפחתת 40% מהאיחורים שלהן".
אפל היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת, שעסק בתחבורה חכמה. הכנס נערך היום (ה') באולם דופלקס בהרצליה פיתוח, בהשתתפות כ-100 נציגים מלקוחות החברה ומשותפיה העסקיים, ובהנחיית תמר אוסטר, מנהלת פעילות לקוחות אנטרפרייז בנוקיה ישראל.
לדברי אפל, "מחקר שערכנו העלה כי הפיכת נמל ימי לחכם מביאה להגדלת כמות ספינות הנכנסות אליו בפרק זמן נתון ב-7%-10%. ניתוח הנתונים ובניית פלטפורמה לחיזוי תפעולי חוסכת 49 שעות בשנה. מערכות חכמות בנמלים מביאות לצמצום העבודה הידנית ב-30%-90%".
ערימת ה-ICT של נוקיה
הוא ציין כי "נוקיה כבר לא נמצאת בעולם הטלפונים החכמים. איבדנו עולם חשוב שהיה לנו, אבל כעת אנחנו פועלים בתחום הרישות באיכות גבוהה ומספקים טכנולוגיות לתחבורה חכמה – רכבות, כבישים, נמלי תעופה וים". לדבריו, "מיכון הוא הנושא הכי חשוב בתחבורה, כי ככה ניתן להעביר יותר נוסעים ביחידת תשתית קיימת ולקבל תחבורה יעילה".
אפל אמר כי "ערימת ה-ICT שנוקיה מספקת לעולם זה כוללת כמה רכיבים. אחד מהם הוא חיישנים ומצלמות. אמנם, הריגוש מגיע משכבת האפליקציה, אבל מתעלמים מהממד של הרשת, כי לא שמים אליו לב עד שהוא לא עובד. זה המקום בו ניתן לבנות אגם נתונים מהחיישנים ומהאפליקציות. שם ניתן לאחד מקורות מידע, לטייב נתונים ולעשות להם ניתוח מעמיק".
"כך", ציין, "ערכנו פרויקט בנמל המבורג בגרמניה. בנינו פלטפורמת אינטרנט של הדברים, שעליה כל הרכיבים היו מקושרים, ממוכשרים ומשולבים. על הפלטפורמה בנינו אלגוריתם לניתוח הנתונים, שהביאה לשיפורים בהיבטי תפעול שונים בנמל".
"בחברת רכבות אירופית הטמענו פלטפורמה דיגיטלית", המשיך. "מדובר בחברה שהתחזוקה היא סעיף ההוצאות הכי כואב שלה – 50%. לכן, שיפור בתפעול – ולו קטן מאוד, של 1% – הוא משהו משמעותי עבורה. כך נכנס ממד חיזוי תפעולי. המטרה היא לא לגלות שאין מים בשירותים אחרי שאלה נגמרו, אלא לפני. הרצון הוא לצמצם את המשימות הידניות".
אפל סיפר על חברת רכבות אירופית נוספת, ש-"בנינו עבורה מערכת של חיישנים במנהרות. עד אז, מהנדסים היו נכנסים מדי יום למנהרה ובודקים את תקינותה וחוסנה. הבאנו לכך שבשל הכנסת החיישנים, הם נכנסים כיום למנהרות רק פעם ביומיים".
בהמשך הוא ציין את שדות התעופה. "זה עולם מסורתי ושמרני, אבל מהסיבות הנכונות", אמר. "למשל, רכבות יכולות לעצור, זה רע אך אפשרי, בעוד שמטוסים לא יכולים לעצור. בנמל התעופה בווינה, שמטפל בשינוע של 24 מיליון נוסעים בשנה, עם 140 שערים ושלושה טרמינלים, בנינו כיסוי אלחוטי, מבוסס LTE, והבאנו לשיפור משמעותי ביעילות התפעול. בנוסף, את נמל קוטקה בפינלנד רישתנו עם מצלמות וידיאו למעקב, לבקרה ולתפעול יעיל של המכולות".
אפל דיבר גם על אחד המושגים החמים ביותר בתעשייה – הדור החמישי. "התעשייה מאוד מושפעת מכך ואנחנו, בנוקיה, ממוצבים במירוץ הזה במקום טוב", ציין.
"מיכון ודיגיטליות – רכיבי מפתח בעולם הרכבות"
די ליברטו אמר ש-"מיכון ודיגיטליות הם רכיבי מפתח בעולם הרכבות, כי הם מביאים להמרצת השירותים. רכבות נוסעות באופן בטוח יותר ומדויק יותר ככל שמצמצמים את הממד האנושי שמתפעל אותן".
"נוקיה מספקת לתחום מגוון פתרונות: טיפול בביג דטה, הגנת סייבר, בינה מלאכותית לטובת ייעול שירותים, ומערכות ניידות. אנחנו 'טוחנים' את הנתונים המתקבלים מהחיישנים, אוספים ומנתחים אותם, ובכך משפרים היבטים שונים בפעילות הרכבות. עוד אנחנו מסייעים לחברות הרכבות להרחיב את הכיסוי התקשורתי, כי על בסיסו הרכבות יכולות להציע לנוסעים עוד שירותים ולשפר את חוויית הנסיעה. הנתונים צריכים להיות מאובטחים ומאומתים, וכך ניתן להפיק מהם יותר", ציין די ליברטו.
"ערכנו באירופה 80 פרויקטי ICT בחברות רכבות, נמלי תעופה וים", אמר. "היעד הוא להגיע למצב בו יש פחות נהגים בכביש ויותר נוסעים ברכבת, ושברכבת תהיה כמה שפחות עבודה לנהג – זה נכון גם תפעולית וגם בטיחותית. תקשורת העתיד בעולם התחבורה תהיה מבוססת בחלקה על לוויינים, יהיה שימוש בערוצי רדיו חדשניים, הדור הרביעי ישודרג והדור החמישי ייכנס".
"המטרה היא לשפר את תפעול התחבורה ולעשות אותה חכמה", הוסיף. "זה ייעשה בעזרת הכנסת תקשורת חכמה, בינה מלאכותית, מערכות שו"ב, ניטור, ניתוח מידע מחיישנים, רובוטים שיסייעו לתחזוק תכלי התחבורה, רחפנים שיעזרו בניטור מסילות ודרכים לצד הווידיאו, ניתוח וידיאו בזמן אמת מבוסס בינה מלאכותית, ביזור החוזי, בניית שרשרת ניתוח עם יכולת גידול ומודולריות, והטמעת ארכיטקטורה פתוחה לטובת 'הבא את האלגוריתם הפרטי שלך'".
הוא דיבר גם על היבט הסייבר ואמר כי "הדיגיטל בתחבורה מביא הזדמנויות אבל איומים, וחשוב לטפל בהיבטי הגנת הסייבר כבר בתחילת כל פרויקט. רכבת היא תשתית קריטית ולכן צפוי שיהיו עליה מתקפות סייבר".
די ליברטו סיכם באמרו כי "ה-ICT (טכנולוגיות תקשורת ומידע – י"ה) וה-OT (טכנולוגיות תפעוליות – י"ה) מתמזגים ל-IOCT".
את מי שעוסק בתחום תחבורה חכמה בישראל לא הזמנתם אז מה מטרת הכנס לתחבורה חכמה?