הקטר שיבנה את המסילה לשלום עם הפלסטינים

הוועידה הכלכלית שנפתחה אתמול (ג') בבחריין עוסקת בעיקר בסוגיה כיצד שיתופי פעולה כלכליים ומסחריים בין ישראל לרשות הפלסטינית וליתר מדינות ערב, יכולים להוות בסיס להסכם שלום בשלב מאוחר יותר, שיעסוק בנושאים הפוליטיים המדיניים.

הנחת היסוד של מארגני הכנס היא שככול ששיתוף הפעולה בין מדינות האזור, ובכלל זה בין ישראל לרשות, יעמיק ויביא תוצאות. כך תרד המוטיבציה לפנות להמשיך בסכסוך האלים.

אחד הנושאים שדנים בהם בוועידה במסגרות שונות הוא כיצד ההיי-טק, הטכנולוגיה והחדשנות יכולות לתרום לביסוס השלום הכלכלי בין המדינות.

ענף ההיי-טק, שמוכר בארץ כקטר שמוביל את המשק, כבר הוכיח בשנים האחרונות שהוא מסוגל לבנות את הגשר לשלום עם שכנינו. זו הסיבה שעל המספר המאוד מצומצם של אנשי עסקים ומנהלים ישראלים שהוזמנו, מצאו המארגנים לנכון לכלול את אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל, שטורח להדגיש בתחילת שיחה איתו כי לא מדובר בייצור טלפונים, כפי שנוקיה מזוהה איתו.

ג'ארד קושנר, יועצו וחתנו של הנשיא דונלד טראמפ, שמוביל את הוועידה, ביקש מטל לספר לבאי הוועידה כיצד נוקיה עובדת עם אנשי היי-טק ועסקים בשטחי הגדה, וכיצד היא סייעה להנחת תשתיות התקשורת והסלולר בשטחי הרשות, תנאי בסיסי להתפתחות כלכלית וחברתית.

האמריקנים מאיצים באנשי העסקים והטכנולוגיה שהגיעו לבחריין, לשמוע מטל את הסיפור היפה, שכולל לא רק שיתוף פעולה בהנחת תשתיות תקשורת והפעלת מערכות, אלא גם העסקת מהנדסים מהרשות שעובדים עבור מרכז הפיתוח של נוקיה, הנמצא בישראל ומשרת את כל צורכי הענן של נוקיה.

אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל. צילום: אייל טואג

מבחינת ישראל, הפוטנציאל הכלכלי ברשות הוא גדול

הרעיון האמריקני לשיתופי פעולה אינו חדש, והוא קיים עם גורמים שונים ברשות, רשמיים ולא רשמיים. מרבית הפעילות היא באמצעות חברות רב לאומיות, שמפעילות במקרים רבים את הסניפים הישראלים ובכך מהדקים את שיתופי הפעולה בין ישראל לפלסטינים.

שיתופי הפעולה הם ברמות שונות, ולא פעם מצניעים את חלקם של הישראלים כדי לא לעורר התנגדות או ניסיונות מצד גורמים עוינים לסכל את שיתופי הפעולה.

מבחינת ישראל, הפוטנציאל הכלכלי ברשות הוא גדול ובגלל בעיות פוליטיות ביטחוניות, מימוש הפוטנציאל שלו עדיין קטן. דו"ח של הבנק הבינלאומי שנכתב לפני כשנה בערך, ציין כי יש מגמת צמיחה ומאז שנת 2009 נרשמה צמיחה של 34%.

סביר להניח שעד סוף השנה המגמה הזו תימשך. לפי אותו דו"ח, יש ברשות מערכת אקולוגית של תעשיית סטארט-אפים ושיעור גובר והולך של יזמות, אמנם לא דומה למה שיש אצלנו, אבל ללא ספק במגמה חיובית.

החברות הצעירות ברשות יכולות לצמוח מהר יותר בין היתר כי הבירוקרטיה ברשות היא קטנה יותר ועל פי אותו דו"ח חברה יכולה לשכור משרדים ולגייס עובדים, ולקבל אשראי בתוך פחות מחודש- נתון שכדאי שאנחנו נלמד משכנינו.

צריך לשים לב גם שכבר כיום הרשות נהנית מתקציבים של הבנק העולמי וגופים בינלאומיים, שמטרתם הגדלת מספר המהנדסים מקרב האוכלוסייה בגדה המערבית, הרחבת היקף ההכשרה המקצועית, והידוק הקשרים בין יזמים מכל המדינות כולל מישראל.
לא מכבר נחשפו צופי הטלוויזיה לכתבה מרתקת על העיר רוואבי, הממוקת חצי שעה נסיעה מצומת שילה. עיר שוקקת חיים כאשר במתחם העסקים שבה יש בניין גבוה שבו עובדים כל יום 100 אנשי פיתוח שעוסקים ביזמות, טכנולוגיה והיי-טק.

אחד הרעיונות לשיתוף פעולה אזורי בתחום ההיי-טק הוא המודל שנוקיה יישמה העסקת מהנדסים מהגדה שיעבדו עבור ישראל.

העידן הגלובלי חוצה גבולות ואינו מחייב נוכחות פיסית בישראל או בגדה המערבית לחברות שמחפשות כוח אדם מקצועי. המחסור במהנדסים בישראל העצים את תעשיית מיקור החוץ במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. אין שום סיבה שחברות ישראליות יעסיקו פלסטינים במודל של מיקור חוץ, קרוב לבית. החסמים הם בעיקר פסיכולוגים ואולי במקרים רבים אידיאולוגים.

הפלסטינים אמרו לא ליוזמת השלום של טראמפ והם דוחים בתוקף את ים הדולרים שהוא רוצה להמטיר עליהם. אבל בוועידה בבחריין מתברר שיש פער עצום בין המנהיגות הפוליטיות, לבין המגזר העסקי ברשות ובכלל זה ההיי-טק.
בנאום הפתיחה אתמול אמר קושניר בין היתר: "דמיינו מציאות חדשה במזרח התיכון, דמיינו מרכז בעזה שבו עסקים משגשגים. אפשר להפוך את האזור הזה למוביל במסחר ועסקים ".

אין ספק שהיי-טק על כל שלוחותיו יכול לשמש גם פה כקטר אשר יוביל את קרונות השלום גם לעבר שכנינו, כי הכלכלה היא תמיד המנצחת גם אם הפוליטיקאים חושבים אחרת