ירידה, או יותר נכון סבל, לצורך עלייה

אם תצאו לרחוב, ודאי תרגישו בחום המתיש (או מעורר, אם אתם אוהבים את הקיץ) של סוף יוני. ודאי אם תהיו בעוד כמה ימים בברלין, שבתחילת השבוע תעמוד הטמפרטורה בה על 39 מעלות. הגרמנים נטולי המיזוג לא מבינים מאיפה זה בא להם. לא כך בהר האלברוס שברוסיה – שם קר והשלג שנערם במהלך החורף נשאר על הקרקע.

אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, וטל נתנוביץ', מנמ"ר שיכון ובינוי סולל בונה, ממשיכים בימים אלה במסע שלהם לפסגת ההר, וממשיכים לדווח לנו ישר מהשטח:

"יום ג'", הם מוסרים, "הסתיים בכאב ראש, שממנו סבלנו במשך כל הלילה. שנינו חשנו בלחץ באזורי הרקות שלנו, וכל משככי הכאבים שלקחנו לא עזרו. ניסינו ללכת לישון, אבל קצב הלמות הלב וכאב הראש החזק הדירו שינה מעינינו והפכו את הלילה לליל שימורים. תוסיפו לטיפות האופטלגין ולכדורי הנורופן שלקחנו את השלפוחיות שלנו, שעבדו באותו הלילה שעות נוספות, והרי לכם ליל בלהות".

המשלחת בדרכה למעלה

"פחדנו שלא נוכל להמשיך בטיפוס", הם המשיכו בכתיבה, "והכאבים וההליכה לשירותים הם כלום לעומת המחשבה שזה עלול לקרות. עשינו את כל הדרך עד להר שברוסיה, התכוננו לכך חודשים ארוכים ולא נגשים את החלום? אין מצב".

"נחושים להמשיך, ולמזלנו כבר ללא כאב ראש (כנראה שהכדורים בכל זאת עזרו במשהו), ב-05:30 יצאנו משקי השינה ונעמדנו על הרגליים. בארץ זהו הזמן שבו השחר מתחיל לעלות, אבל כאן השמש כבר בדרכה הבטוחה למרכז השמיים, לאחר שהפציעה ב-04:00", ציינו כהן ונתנוביץ'.

אלון כהן וטל נתנוביץ' שוכבים ונהנים, עם כל הציוד וכבר בלי כאב ראש

"אחרי התמתחות קלה וחילוץ שרירים, התארגנו על הציודים שלנו והמשכנו לטפס לעבר סלעי פסחוב, שנמצאים בגובה של 4,700 מטרים. כמעט כפול מהפסגה הגבוהה ביותר בארץ – זו של החלק הישראלי של החרמון. באותו היום נכון לנו טיפוס של כ-900 מטרים בשלג, בשיפוע נאה. שמנו על עצמנו שני אביזרים חשובים: על גבי נעלי הטיפוס הרכבנו את הקרמפונים ועל גבי מכנסי הטיפוס – את הגייטרים. מישקה המדריך הסביר לנו שעם הקרמפונים צריך ללכת כמו קאובואים, אחרת אחת הרגליים עלולה להיצמד אל השנייה ונרגיש שריטה הגונה, שכן להבי הקרמפונים חדים כתערים", כתבו.

"מזג האוויר קר, הפכפך אך לא קיצוני, ולמדנו לטפס בשיפועים חדים באלכסון, על מנת ליצור עוד יציבות", דיווחו כהן ונתנוביץ'. "דיברנו עם חוסיין האיראני, שמתברר כאיש מקסים. הוא עובד וולוו, שסיפר לנו שמשפחתו ברחה לשבדיה בימי המהפכה האסלאמית והשתקעה שם".

רגע של מנוחה

הם ציינו כי "אחרי חמש שעות אינטנסיביות של טיפוס, שבהן כל הרגשה קטנה בראש הכניסה אותנו לסטרס, בעקבות אירועי הלילה, הגענו לסלעי פסחוב והשמחה מילאה את ליבנו".

"לא רק אנחנו סבלנו מהמאמץ הרב ומאנקת הגבהים: בדרך חזרה למחנה, חוסיין התחיל לפגר אחרי החבורה, ובהמשך הקיא, והמדריך צייד אותו באנטיביוטיקה ושלח אותו למנוחה", הוסיפו. "ניתן ללמוד מזה שגם אם יש לך סיבולת טובה ואת.ה חזק.ה, זה משני לעומת האפקט של השפעת הגובה עליך".

אלון כהן בדרך לפסגת האלברוס

את היום (ה') העבירו כהן, נתנוביץ' ושאר חברי המשלחת באימונים לקראת חלק הטיפוס האחרון, "שהוא הקשה מכולם בשל השיפועים, תנאי הקור והשלג שבו. תרגלנו מצבי חירום ועצירות חירום עם גרזן השלג, כאשר אנחנו קשורים ברביעיות אחד לשני, הליכה על שיפועי קרח חדים ועוד. בתקווה שלא נצטרך", ציינו.

"המונח ששגור בפי חברי המשלחת הוא Summiting – העפלה לפסגה. סיכויי ה-Summiting שלנו נמצאים על השולחן ומישקה המדריך אמר שלאור מזג האוויר שצפוי ביום שתוכנן להעפלה שלנו, יום שישי בבוקר, יש סיכוי יותר מסביר שהיא אמנם תקרה. יש לציין שאם ביום שישי לא נצליח לטפס לפסגת האלברוס, ננסה שוב בשבת, אבל זה יהיה ניסיון נוסף ואחרון", כתבו. כך שיש עוד למה לצפות.