"האימונולוגיה של חברות טכנולוגיה היא החדשנות"

ד"ר נטע קלע, חברה בוועדה המדעית של הארגון הבינלאומי לחדשנות ISPIM, נכנסה לאחרונה לתפקיד ראש המרכז ליזמות וחדשנות ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. לתחום היזמות בעולם העסקי התגלגלה קלע (40), נשואה ואם לארבעה, מתחום שונה בתכלית: מחקר מדעי של אימונולוגיה ומחלת הסרטן ורפואה מותאמת אישית. כשעשתה הסבה מהמחקר המדעי/רפואי לעולם העסקי, פיתחה הקבלה בין העולמות: לשיטתה, באותה המידה שבה הגוף הפיזי משתנה וצריך להתאים את המערכת החיסונית שלו לסביבה, כך גם חברות צריכות להתאים את עצמן לסביבה המשתנה כדי להתחזק ולשרוד בעולם התחרותי.

"בניגוד לבני אדם, יש ירידה בתוחלת החיים של חברות גדולות"

קלע, בעלת דוקטורט באימונולוגיה ממכון וייצמן למדע ופוסט דוקטורט בתחום של רפואה מותאמת אישית מאוניברסיטת סטנפורד, יזמה והקימה את CELLACTOR-CGA, סטארט-אפ בתחום האונקולוגי, וייסדה את OMNI, חברת ייעוץ בינלאומית לסטארט-אפים. לפני כניסתה לתפקיד ב-SCE שימשה קלע כמרצה בכירה בתחום היזמות והחדשנות במרכז האקדמי פרס. בנוסף, משמשת קלע חברה בוועדה המייעצת להשבת מוחות לישראל.

על המודל שפיתחה, העושה שימוש בעקרונות מהעולם האימונולוגי לפיתוח חדשנות בחברות, היא מספרת: "מודל החדשנות האימוני הינו מודל לפיתוח חדשנות בארגונים וחברות, המבוסס על עקרונות הפעולה של מערכת החיסון בהגנה על הגוף. בכל שנה אנו נחשפים למאות וירוסים, ומשנה לשנה הווירוסים משתנים. משמע, אנו חיים בסביבה משתנה, שבה האיומים שאליהם אנו נחשפים משתנים ומתעצמים, ובכל זאת, תוחלת החיים של בני האדם נמצאת במגמת עלייה מתמדת. אחת התרומות המשמעותיות להישרדות הינה מערכת החיסון של גופנו, המהווה מעין "טכנולוגיה" מתקדמת ביותר, המצליחה להגן על גופנו ולהתאים עצמה לסביבה משתנה. אך לעומת בני האדם, כאשר אנו בוחנים את תוחלת החיים של חברות גדולות, קיימת ירידה מתמדת, מ-33 שנים בשנת 1964 וצפי ירידה לתוחלת חיים של 12 שנה בשנת 2027. הסיבה לכך, מפרטת קלע, היא חוסר התאמה לסביבה משתנה. הטכנולוגיה הובילה לשינויים רבים: בהעדפות הצרכן, במחזור חיי מוצר (קצרים יותר), בקצב חשיפת מוצרים חדשים לשוק ועוד, והדרך להתמודד עם השינויים הרבים הינה לפתח חדשנות. חברות גדולות מתקשות בפיתוח חדשות מסיבות רבות, ועל כן מתקשות להתמודד עם הסביבה המשתנה. מודל החדשנות האימוני למעשה משתמש באותם עקרונות, המאפשרים למערכת החיסון להגיב לסביבה משתנה על מנת להקנות לארגונים יכולת התמודדות מוצלחת ואיתנה בסביבה טכנולוגית ועסקית המשתנה בקצב מהיר".

ומהתיאוריה לפרקטיקה. ספרי כיצד אתם מנחילים לסטודנטים את "תורת החדשנות"?
"חברות כיום נמצאות במרדף אחר חדשנות, מאחר שזהו האמצעי ההישרדותי בתקופתנו, ועל כן גיוס עובדים עם יכולת חשיבה מחוץ לקופסה לפיתוח חדשנות פורצת דרך הינו המפתח להצלחה. כבוגרי תואר בהנדסה, חלק מהסטודנטים יבחרו בעבודה כשכירים בתוך ארגון או כיזמים. בשני המקרים, המפתח להצלחה הוא ביכולתם ליצור חדשנות. בהקשר זה, מטרת תוכנית Challenge SCE הינה לחנך את הסטודנטים ליזמות ולחדשנות פנים וחוץ ארגונית. במסגרת התוכנית אנחנו מקנים לסטודנטים כלים מעשיים לפיתוח חדשנות בהנדסה על ידי חשיפה לאתגרים והתנסות מעשית לאיתור צרכים אמתיים בתעשייה, ניתוח מפת התחרות הנוכחית והעתידית בתעשייה וכן מגוון שיטות לפיתוח חדשנות ברמות שונות. במסגרת התוכנית, ביצענו שת"פ עם מגוון חברות טכנולוגיות בתחום התוכנה והרובוטיקה, וגם עם גופים ביטחוניים ובתי חולים. מאחר שמקור החדשנות העתידי יגיע מיכולות של שילוב בין דיסציפלינות שונות ופיתוח חדשנות בינתחומית, אנו מעודדים ומייצרים שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומים מגוונים, ובהם בריאות דיגיטלית, רפואה מותאמת אישית ומערכות ייצור מתקדמות".

"הקשר לאקדמיה – הכרחי גם עבור התעשייה"

"אחד הפרויקטים המעניינים נעשה בשת"פ עם ביה"ח אסותא: עגלת תרופות חכמה ופיתוח מקל הליכה, שמותאם אישית לחולה ובעל אפליקציות נוספות, המאפשרות ניטור ומעקב אחר מצבו", מספרת קלע. "אג'נדה מרכזית של המכללה היא חיבור ההנדסה לחברה. אנחנו שואפים לחנך מהנדסים שפועלים ליצירת שינוי חברתי ושיפור איכות החיים של אוכלוסיות שונות. לכן גם אותם שיתופי פעולה עם התעשייה נועדו לסייע ולקדם פתרונות לסוגיות חברתיות שעולות מהשטח. למהנדס יש את היכולת להסתכל מעבר למוצר, על החברה כולה, ולפעול עבורה. הקשר בין האקדמיה והתעשייה הכרחי גם עבור התעשייה כמקור לפיתוח חדשנות, וגם עבור הסטודנט, ששואף להתנסות מעשית. שיטת הלימוד ב-SCE מבוססת על למידה מעשית project oriented, כאשר הסטודנט מתמודד עם פתרון אתגר והמרצה משמש כמנטור".

כחברה בוועדה המייעצת למניעת בריחת מוחות מישראל, מה יש לך לומר על ממדי התופעה והשפעותיה?
"בריחת המוחות בישראל היא בעיה חמורה, אך באותה נשימה היא גם כורח המציאות: בעולם גלובלי, שבו מחסומי השפה והתרבות הולכים ונעלמים, ידע הופך להיות בעל ערך. כמדינה שמבוססת על חדשנות כמנוע צמיחה כלכלי, אנחנו צריכים לעודד אותם מוחות ליצור כאן חדשנות, שתטיב עם המצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".