האם מחשב שסייע לחללית אפולו להגיע לירח יכול לכרות ביטקוין?

מחשב הניווט ששולב בחלליות בתוכנית אפולו של נאס"א – הפרויקט שהוביל בסופו של דבר לנחיתה על ניל ארמסטרונג על פני הירח עצמו – נחשב בזמנו לפלא מיוחד במינו, כי הוא שקל קצת פחות מ-32 קילוגרם בלבד, וזה בעידן שבו רוב מחשבי העל עדיין תפסו חדרים שלמים, בדרך כלל. עכשיו מתברר שהוא יכול לעשות דבר נוסף – לכרות מטבעות ביטקוין.

צוות של היסטוריוני מיחשוב חקר את אחד ממחשבי הניווט המקוריים מפרויקט אפולו, ואחד מהחוקרים, קן שיריף, החליט לבדוק האם אפשר להשתמש בו כדי לכרות מטבעות וירטואליים – וכאמור, הוא גם הצליח. רק שכמובן שהוא לא יכול היה להתמודד עם עוצמות המיחשוב הקיימות כיום שוק.

נכון להיום, כדי שבלוק ישתלב בבלוקצ'יין, ויוכר כתוספת לסך הביטקוין, ערך אלגוריתם הגיבוב שלו צריך להתחיל עם מספר מינימלי של 18 אפסים, וכדי למצוא בלוק מתאים יש בדרך כלל צורך ב-10 בחזקת 22 ניסיונות.

המכונות שמשמשות כיום לצורך כריית ביטקוין יכולות לבצע כמה טריוליוני חישובים בשנייה, בעוד שהמכונה שמבוססת על מחשב הניווט שבדק שיריף יכולה לבצע חישוב אחד בכל 10 שניות.

הנחיתה על הירח

"המחשב כל כך איטי שיש צורך במיליארד פעמים כפול הגיל של היקום כדי להצליח לכרות בהצלחה בלוק ביטקוין יחיד", הוא כתב.

אחת הסיבות לאיטיות החישוב היא הדרך שבה המערכות מבצעות את החישובים – במחשב מודרני חישוב אלוגריתם הגיבוב מבוצע באמצעות הרבה פעולות של 32 ביט. אבל מחשב הניווט יודע להשתמש ב-15 ביט בלבד, כך ששיריף היה צריך לחלק כל פעולה לשלושה חלקים בגודל של 4 ביט, ופעמיים 14 ביט, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את כמות זיכרון ה-RAM הזמינה למחשב משנות ה-1960.