נשים ומחשבים: ד"ר מאיה בוצמן, ויה

שם ותפקיד:  ד״ר מאיה בוצמן, מדענית נתונים בחברת ויה.

בתפקידי אני מפתחת אלגוריתם דינאמי, שמגיב בזמן אמת להתרחשויות בעיר (כמו שינויים באיזון בין ביקוש להיצע, מזג אוויר וכד') ומבצע אופטימיזציה לפרמטרים שונים, על מנת לשרת כמה שיותר אנשים בכמה שפחות רכבים באופן יעיל ונוח.

ותק בתפקיד: שנה וחצי.

תפקידים קודמים: ביואינפורמטיקאית בחברת אבוג׳ן.

השכלה / שירות צבאי: שירות צבאי ביחידת 8200, בעלת דוקטורט בביולוגיה חישובית מאוניברסיטת תל אביב.

משפחה: בזוגיות.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

כשהייתי בתיכון חשבתי שהתחום הטכנולוגי הוא משעמם ואפור ויותר נמשכתי לתחומים הומניים ולביולוגיה. רק כשהתגייסתי נחשפתי לראשונה לעולם הזה. בצבא שירתי ביחידת 8200, ואז התחיל ליפול לי האסימון, שבפתרון בעיות טכנולוגיות יכולים להיות הרבה יותר יצירתיות ועניין ממה שחשבתי. בכל זאת הלכתי ללמוד ביולוגיה, ותוך כדי הלימודים הבנתי שמה שמעניין אותי זה להכליל ו״לפרמל״ את הבעיות בתחום, ושבעצם טכנולוגיה יכולה להיות שימושית ולעזור לפתור בעיות בשלל תחומים שקשורים לעולם ה״אמיתי״. לכן עשיתי השלמות במדעי המחשב והמשכתי לתואר שני בביולוגיה חישובית במעבדה של פרופ׳ חנה מרגלית, שם נפתח בפני עולם שלם של שיטות מתחום הלמידה החישובית וכלים שקיבלתי למחקר ולפתרון בעיות. בהמשך עבדתי בביוטק בחברת אבוג׳ן וגם עשיתי דוקטורט בביולוגיה חישובית בתל אביב, במעבדה של פרופ׳ עירית גת ויקס, שבמהלכו השתמשתי בכלים חישוביים על מנת לחקור אינטראקציות בין גנים. המעבדה נתנה לי כלים לפיתוח אלגוריתמים כלליים, והרגשתי שאני יכולה לתרום בעזרת הכלים שצברתי בכל מיני תחומים. כששמעתי על חברת ויה, הרעיון של אלגוריתם יעיל לתחבורה ציבורית הלהיב אותי. תחום התחבורה הוא תחום שנוגע לחיי היום יום של כולנו, ויש תחושה שזו תהיה המהפכה הטכנולוגית הגדולה הבאה. עם תחילת עבודתי בחברה, הצטרפתי לקבוצת האלגוריתמיקה, שבה אנו עובדים על אופטימיזציה של ציוות אנשים לרכבים תוך התאמת מסלולי הנסיעה לביקוש ולמצב בכבישים, עבור שירותי ההסעות שאנחנו מפעילים בערים רבות בעולם, בהן ניו יורק, לונדון ותל אביב.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

ממה שאני שומעת מחברים ועמיתים, התעשייה היא מקום מגוון – בחלקו יש חברות כמו ויה, שבה שמים דגש על נושא קידום הנשים ומקפידים על תרבות ויחס הגון, ויש חברות שבהן יש פחות מודעות לנושא. בסופו של דבר התעשייה היא שיקוף של החברה שלנו, וזה לא סוד שיש עוד מקום לשיפור. לפעמים האפליה מתבטאת בדרכים פחות מודעות, כמו בהסללות חברתיות ובזה שנשים אפילו לא שוקלות את האופציה הטכנולוגית. בגלל זה פרויקטים כמו מהממ״ט (שגם אירחנו ב-ויה), שחושף נערות לעולם המדעים ומעודד הגברת מדעי המחשב בתיכון, כל כך חשובים בעיניי.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

בעברי נתקלתי בראיונות עבודה שבהם היו שאלות חודרניות (ולא חוקיות) על מצבי האישי, ובהערות של עמיתים לגבי יכולות ״מולדות״ של נשים. זה לא נעים ובהחלט מקומם, אבל בכל פעם שאני נמצאת בסיטואציה כזאת אני גם נזכרת איפה היינו רק לפני דור או שניים ואיפה אנחנו היום, וזה בהחלט מעורר אופטימיות. סבתא שלי הייתה אישה מאוד חכמה, אבל היא לא יכלה לממש את עצמה כמוני, לא היו לה את האופציות שיש לי מבחינת היכולת שלי לקיים חיים עצמאיים וללמוד ולעבוד במה שמעניין אותי. הלוואי שנגיע ליום, שבו נשים מכל שכבות האוכלוסייה יזכו לאפשרות הזאת.