"עובדי ההיי-טק – הנוודים של העולם המודרני"

"לפני הכל, המדינה צריכה לטפל בביורוקרטיה המכבידה על צמיחת חברות ומשתקת את החדשנות, ולהתמקד בהצמחה של חברות ישראליות 'שלמות', המנוהלות בשלמותן מישראל", כך אמרה מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

בראיון לאנשים ומחשבים היא יוצאת נגד החסמים ומדברת על מגמות מרכזיות בהיי-טק הישראלי, בהן בריחת המוחות המתמשכת. לדבריה, "אנחנו, באיגוד, פועלים לענות לצורך הקיים בכוח אדם איכותי, בעלות תחרותית מול מקומות דומים בעולם. יש מחסור בבוגרי מקצועות טכנולוגיים במערכת החינוך ובאקדמיה, בשילוב עלות העסקה גבוהה, בריחת מוחות לחו"ל וגידול במיקור-חוץ. הבעיה היא שעובדי ההיי־טק הם הנוודים של העידן המודרני, ויכולים ומעתיקים את פעילותם למדינות אחרות יחסית בקלות".

קינן התריעה כי "מערכת החינוך לא מייצרת מספיק מהנדסים במקום המהנדסים מברית המועצות לשעבר, שבגרו ויוצאים לפנסיה. אנחנו נמצאים בזמן קריטי וחייבים לפעול כעת כדי לעשות דברים בצורה נכונה. צריך לייעל את מערכת החינוך בתחומי האנגלית והמתמטיקה, לייצר שיתוף פעולה מלא בין האקדמיה לתעשייה ולפעול לעוד ועוד שיתופי פעולה בינלאומיים".

היא דיברה בראיון גם על הפעולות שמבצע האיגוד למען תעשיית ההיי-טק הישראלית. קינן אמרה כי "אנחנו פועלים לקידום הצמיחה הכלכלית של חברות על ידי ייצוג שלהן מול הממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות, בשיתוף פעולה עם אקו-סיסטם נרחב, רשות החדשנות, מכון התקנים, מכון היצוא, מכללות, אוניברסיטאות ועוד. אבל, בראש וראשונה, לקראת 2020, האתגר המרכזי של האיגוד הוא לייצר שיתופי פעולה בין חברות ההיי-טק לחברות התעשייה המסורתית בישראל וליצור ערך לענף, שהוא אחד מעוגני הכלכלה הישראלית".

"ההיי-טק הישראלי צומח – אבל נתקל בקשיים רבים"

"בשנים האחרונות", ציינה קינן, "תעשיית ההיי-טק בארץ צמחה בצורה ניכרת. יחד עם זאת, היא ניצבת בפני קשיים רבים, שמונעים ממנה למצות את מלוא הפוטנציאל, בעוד הסביבה הבינלאומית מהווה קרקע פורייה ואטרקטיבית להעברת חלק מהפעילויות הכלכליות של חברות אלו לחו"ל. כבר כיום, רבע מהחברות מדווחות כי הן בוחנות התרחבות בחו"ל על חשבון פעילותן בישראל, וכ-21% כבר עושות זאת. ישראל מאבדת את היתרון התחרותי שלה ועולה החשש שחברות יעבירו חלק ניכר מאוד מפעילותן מכאן. זה יהווה אסון לתעשיית ההיי-טק הישראלית ולתוצר הישראלי בכלל, מאחר שהוא יפגע משמעותית בקצב הצמיחה של המשק".

מה אתם עושים לצורך כך?
"אנחנו מקדמים פתרונות שיביאו לכך שחברות יישארו 'שלמות' בישראל, על ידי פעילות בנושא גיוס הון לטובת חברות אלה, שנסמכות בעיקר על מימון זר".

קינן התריעה ש-"החלטת המדינה להשקיע תקציבים גדולים בחברות רב לאומיות ובעידוד סטארט-אפים היא חשובה ומבורכת, החלטה שמפתחת את ההיי-טק ואת תדמיתה של ישראל בעולם, אבל היא משאירה את החברות ה-'שלמות' שקיימות בארץ ללא תקציבים למטרות פיתוח פעילות מו"פ ושיווק. לחברות ה-'שלמות' בישראל יש קושי מיוחד בגיוס הון. בעוד שהסטארט-אפים הישראליים ממומנים על ידי קרנות הון-הסיכון ורשות החדשנות, החברות ה-'שלמות' נאלצות 'להסתפק' בעיקר במקורות מימון עצמיים, שמטבע הדברים הם מוגבלים, ונדרשות לפנות לגורמי הון זרים, שבתורם גורמים לכך שהחברות מאבדות את אחיזתן המקומית".

"כשאני מגיעה לכנס ואין תור בשירותי הנשים – אני מתאכזבת"

אחד הדברים שאותם מנסה קינן לקדם הוא תעסוקה רבה יותר של נשים בחברות ההיי-טק, ושהן יהיו מעורבות יותר ויתפסו מקומות בולטים יותר בהנהלות שלהן. מנקודת מבטה, הן לא מעורבות מספיק בעשייה. "תמיד כשאני מגיעה לכנס ואין תור בשירותי הנשים – אני מתאכזבת, כי אני מבינה שהגעתי לכנס שרוב אם לא כל משתתפיו הם גברים", אמרה. "נשים מנסות להספיק כמה שיותר דברים ולהצליח לבצע אותם בצורה הטובה ביותר. זה פחות עולם של נטוורקינג ובהתאם, הפעילות של הנשים בו מועטה", אמרה.

לסיכום, קינן אמרה כי "נשים חייבות להבין שיש להן מקום בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הן יכולות לפעול בקבוצות ולהניע מהלכים שגברים לא חשבו עליהם. מה שהן צריכות הוא להיות טובות יותר בלתקשר את עצמן, להתגאות בדברים שהן עושות ולא לפחד להיות אחת מול רבים".