שנה לבירד: משתפת מידע עם עיריית תל אביב – "לא נתוני משתמשים"

בירד חשפה היום (ב') כמה מספרים מעניינים במסיבת עיתונאים שערכה בתל אביב במלאות שנה לפעילותה בישראל: לפי נתוני החברה, יותר משני מיליון נסיעות בוצעו באמצעות הקורקינטים השיתופיים שלה מאז שהיא נכנסה לארץ, על ידי יותר מרבע מיליון נוסעים. החברה פועלת כיום בתל אביב, רמת גן וגבעתיים, וצפויה להיכנס בקרוב לערים נוספות – ששמותיהן לא נמסרו. עוד צוין באירוע כי בהתאם לרגולציה של עיריית תל אביב-יפו, בירד משתפת אתה נתונים שהיא אוספת – אם כי לטענת שני הגורמים, נתונים כלליים ולא אישיים.

בחודשים האחרונים, כל תל אביבי, לפחות אלה שגרים במרכז העיר, יכול לראות את הקורקינטים השיתופיים בכל יום ממוצע – בין אם הם של בירד או של החברות האחרות שפועלות בעיר. אלא שעל פי נתונים שחשפה באירוע מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, הקורקינטים, של כל החברות הפעילות בתחום, מהווים רק 2% מבין הנסיעות המבוצעות בכלים זעירים בעיר (שיחד אתם כוללים אופניים, אופנועים ועוד). מספר הכלים שעומדים לרשות התל אביבים והמגיעים אליה עומד על 10,000.

התמה המרכזית של בירד היא שמדובר בחברה שמאפשרת לטכנולוגיה להחליף את הרכבים הפרטיים, על הפקקים והזיהום שהם יוצרים. בבירד מתגאים בנתוני סקר שביצעו באמצעות האפליקציה שלהם, שחמישית מהמשיבים לו ציינו שהם מחליפים את הרכב הפרטי שלהם בקורקינטים שלה, ומעל 35% מהמשתמשים רוכבים על הכלים שלה בשעות השיא, בעיקר בדרך לעבודה ובחזרה. התכנית (השאפתנית) של העירייה היא שעד 2025, רבע מהתחבורה בתל אביב תתבסס על כלים שיתופיים.

להבי ציינה את כללי הרגולציה שהעירייה ניסחה בעקבות הכניסה של חברות התחבורה השיתופית לתל אביב ועליית השימוש באמצעי התחבורה הירוקים. בין היתר, העירייה מטילה קנסות על אופניים שנוסעים על המדרכה במקום על הכביש או על השבילים המיועדים, ועל הולכי רגל שצועדים על שביל האופניים, ומגבילה את כמות הכלים שכל חברה יכולה להכניס, "כדי שהם לא יעמדו זנוחים וחסרי שימוש", ציינה. כחלק מהרגולציה, העירייה מחייבת את החברות הללו לשתף אתה את הדטה שלהן. יניב ריבלין, מנכ"ל בירד, אמר כי הדבר מאפשר לה, כמו גם לעיריות של ערים אחרות שהחברה נכנסה אליהן, כגון רמת גן וגבעתיים, לקבל תובנות והחלטות חכמות יותר.

יניב ריבלין, מנכ"ל בירד. צילום: יניב הלפרין

על פי להבי וריבלין, המידע שמשותף בין שני הגופים, כמו גם בין העירייה לחברות האחרות שפועלות בתחום, הוא רק מידע כמותי, כגון על אחוזי שימוש, הדרכים והמקומות שבהם משתמשים, ולא מידע אישי על הרוכבים. להבי אף ציינה שהיה בין הגופים הללו דין ודברים, כדי שמידע של חברה אחת לא יעבור לחברות אחרות.

"יש למשתמשים אחריות על מה שהם עושים עם המכשירים"

לאפליקציה של בירד, שמאפשרת להזמין את הקורקינטים ולשלם עליהם, נוספה באחרונה האפשרות "מצב קהילה", שבאמצעותה ניתן לדווח על מפגעים, כגון תקלות ומכשירים שעומדים על המדרכות. בנושא זה אמר ריבלין כי מאז כניסתה, "החברה מבצעת חינוך שוק. כיום, 99% מהמשתמשים מחנים את הקורקינטים במקומות ובצורה שהם צריכים, כולל תאי החנייה שהוקצו להם בתל אביב. צריך להבין שהאחריות היא משולשת – על החברה, על העירייה ועל המשתמשים. עליהם להבין שיש להם אחריות על איפה הם מחנים ומה הם עושים עם המכשירים".

במהלך האירוע השיקה החברה את בירד וואן, הקורקינט החדש שלה, שהחל לנוע בדרכים שלנו בשבוע שעבר. המכשיר כולל נפח סוללה כפול, וכן מסגרת אלומיניום מחוזקת פלדה ומערכת אחסון אנרגיה, שלדברי החברה מספקת עמידות נגד גשם ואבק, ובכך מסייעת בשיפור הביצועים במזג אוויר סגרירי.