האם אומת הסטארט-אפ צריכה לחשב מסלול מחדש?

גם במערכת הבחירות הנוכחית, כמו בקודמת, שהייתה רק לפני כמה חודשים, ההיי-טק, במובן הרחב שלו, כמנוע צמיחה מרכזי למשק ולחברה הישראליים, לא עומד על סדר היום של המפלגות הרצות לכנסת. מצעי רוב המפלגות עוסקים בתחומים שונים ולא נוגעים בהשקעות של הממשלה בתשתיות שיאפשרו הרחבת ההשקעות בפריפריה, כדי להגדיל מקורות תעסוקה.

על רקע זה, ועם סיום המחצית הראשונה של 2019, כינסנו במשרדי פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HFN) כמה מנהלים ויזמים בכירים בענף ההיי-טק, וכן נציגי ארגונים שמייצגים את הענף. עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה במשרד, הוביל דיון מרתק, לפעמים סוער, שעסק בסוגיה לאן מועדות פניו של הענף בישראל, במציאות הנוכחית והיכן תהיה קפיצת המדרגה הבאה. השבוע הבאנו את הציטוטים הנבחרים ממשתתפי הרב שיח, והיו בו כמה תובנות חשובות.

כך, למשל, ח"כ צבי האוזר מכחול לבן סבור שהמדינה לא משקיעה מספיק ביכולות הפיתוח של ישראל, שבהן כוחה ויתרונה. הוא הציע שהממשלה תשקיע מיליארד דולר במעבדת חדשנות לאומית ענקית במודל של MIT, שמהווה את אחד העוגנים הגדולים של תעשיית ההיי-טק האמריקנית.

העובדה שיותר מ-95% מהסטארט-אפים נכשלים מטרידה, אבל יש פתרונות לכך, שגם הממשלה צריכה להיות שותפה בהם, כדי שבעוד 25 שנים נמשיך להיות אומת החדשנות. יש לקוות שההצעה של ח"כ האוזר להשקיע את אותם מיליארד הדולרים נמצאת בתכנית הפעולה של כחול לבן ושיש לה מקורות מימון.

דורון אמיר, יזם ומנכ"ל הסטארט-אפ פלקסיוו, אמר כי הסגידה לסטארט-אפים בישראל מוגזמת, בהינתן העובדה שרובם נסגרים וכל קריסה של חברה כזו פירושה אובדן כוח אדם, ידע וחדשנות. אמיר הציע לכוון את היזמים להשקיע בתחומים שיש בהם ערך מוסף ולא נמצאים במגרש של "הגדולים". למעשה, ההצעה שלו היא לכוון מסלול מחדש בכל ההתייחסות לאומת הסטארט-אפ.

"אין למדינה ברירה אלא להשקיע במצוינות"

נושא אחר שעלה לדיון הוא המחסור בכוח אדם ובריחת המוחות. כאן היו הדוברים השונים תמימי דעים שהמדינה לא עושה מספיק כדי לצמצם את המחסור הזה, ושהיא יכולה לעשות הרבה יותר מאמצים כדי להחזיר את המוחות שבורחים לחו"ל. אלא שהפתרון, הם הסכימו, הוא לא רק באחריות הממשלה, כי אם גם באחריותן של חברות ההיי-טק, שצריכות לפתוח את שעריהן למגזרים רחבים יותר בחברה.

הנתונים שלפיהם רק 8% מכלל המועסקים במשק עוסקים בהיי-טק ושהשכר שלהם גבוה פי שניים ואף שלושה מהשכר הממוצע מטרידים ברמה החברתית הכללית, אבל זה פוגע גם בענף עצמו. במפגש הוצג מחקר עדכני של אתוסיה, שממנו עולה שבגלל המחסור, חברות מגייסות כוח אדם לא תמיד ברמה הגבוהה ביותר. עובדה זו יכולה לפגוע ביתרון היחסי הבסיסי של ישראל – ההון האנושי. ד"ר קוזלובסקי אמר כי אין ברירה אלא להשקיע במצוינות ולאתר את המצוינים בכל מקום שהם נמצאים, כי זה יהיה המענה למחסור ולבריחת המוחות. עליה לספק להם אלטרנטיבות כדי שירצו לחזור לכאן.

בסופו של הדיון הייתה הסכמה כי ענף ההיי-טק נמצא בנקודה קריטית: יש לו אמנם הרבה הצלחות ואקזיטים, אבל קיימת דאגה שאם המדינה לא תשים אותו, את החדשנות ואת המצוינות בסדר עדיפות עליון, ולא תקצה לכך משאבים מתאימים, החגיגה הזו עלולה להסתיים.