סבב בחירות שני ב-2019: האם הנבואה ניתנה לסוקרים?

בואו נדבר על סקרי בחירות. לנו הישראלים יש סוג של ספורט לאומי – מצד אחד להסתמך עליהם כעל קובעי גורלות, ומהצד השני לצחוק לאידם על טעויותיהם בכל מערכת בחירות מחדש. בעיני, זהו תחום בו חוסר הידע של הציבור הוא גדול מאד, ומכאן גם ההתייחסות הדו-ערכית אליו.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר, החוזרת על עצמה, משום מה, בכל מערכת בחירות היא השוואה בין הסקרים האחרונים המתפרסמים לבין תוצאות הבחירות. למה זו טעות? משום שבכל, אבל בכל, מערכת בחירות הסקרים עצמם מהווים אמצעי לשינוי דעתם של הבוחרים.

הסוקרים לא אשמים

לפני מספר שנים – מיד לאחר בחירות 2013 בהן קיבל יאיר לפיד 19 מנדטים שלא היו צפויים כלל – הזמנתי סקר ובו שאלתי את הנשאלים מתי החליטו על הצבעתם. מסתבר שאחוזים ניכרים מהם החליטו בשלושת הימים האחרונים, ביום האחרון, ובקלפי עצמה. אין סוקר בעולם המסוגל לנחש מה מסתובב בראשו של מצביע שטרם החליט סופית למי להצביע. זאת ועוד, בכל מערכת בחירות ישנו אחוז מסויים של אנשים שטרם החליטו. בבחירות אלה – אני למשל. כנראה שאחליט רק ביום הבחירות, אולי אפילו בדרך לקלפי.

אז כאשר הציבור טרם החליט, כאשר הציבור מושפע מהסקרים המתפרסמים – אין מה לבוא אל הסוקרים בטענות. הסוקרים נותנים לנו תמונת מצב, די מדוייקת למתרחש ביום עריכת הסקר. נקודה. בבחירות האחרונות השינויים בין יום עריכת הסקר האחרון, ימי ה'-ו' שלפני הבחירות, לבין יום הבחירות הביאו ל"אי-דיוקים" של מכוני המחקר המרכזיים בישראל ברמה של כ-40 טעויות(!!!). הסבר: אם הסקר האחרון העניק לליכוד 30 מנדטים והוא קיבל 35 מנדטים – הסטייה של הסקר לעומת התוצאה הסופית היא של 5 מנדטים. וכדומה. בסך הכל, כאמור – כ-40 מנדטים.

ואז, אומרים בציבור: "הסקרים לא ניבאו נכון את תוצאת הבחירות". זוהי שטות מקוממת – הסקרים אינם כלי ניבוי, אלא כלי מדעי הנותן תוצאה הנכונה ליום שבו הם בוצעו. הציפיה שבמשך 5 ימים, מיום ה' שלפני הבחירות עד מוצאי יום ג', יום הבחירות – לא יהיו שינויים – היא ציפיה מופרכת.

קחו למשל את נתניהו ואת בני גנץ. שניהם טוענים בפני מצביעיהם שאם לא יהיו 61 ממליצים, אזי הנשיא יעניק את הזכות להרכבת הממשלה למפלגה הגדולה ביותר. בין אם הדבר נכון בין אם לאו – המצב מביא לקמפיינים אגרסיביים מאוד של המפלגות הגדולות, לשאיבת קולות ממפלגות הלווין שלהן. דוגמה קלאסית: בסקר האחרון של ערוץ 13, הליכוד לפני בחירות מועד א' 2019 – קיבל 28 מנדטים, איחוד מפלגות הימין 7 והימין החדש 6. מה קרה בבחירות עצמן? איחוד מפלגות הימין ירדה ל-5 מנדטים, אילו הימין החדש נמחקה ואילו הליכוד צמח בגאון ל-35 מנדטים. שוב, אלה היו התנודות של הימים האחרונים.

בחירות 2019. צילום אילוסטרציה: BigStock

"דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12 

נעבור ליום הבחירות. כולם נהנו לרדת על המכון של מנו גבע ומינה צמח על תוצאות המדגם שלהם, שלא חזה את התיקו בין כחול לבן לליכוד, והעניק ניצחון לכחול לבן. האמת, היתה זו ביקורת ממש לא צודקת: אם לא רוצים להיות פופוליסטים ולהגיד שהדבר היחיד שמעניין הוא "מבחן התוצאה", אלא רוצים להיות רציניים, אז צריך לבחון את המדגם בפרמטרים מקצועיים. ישנו מדגם מקלפיות הנמצאות באזורים על פי השיטה המדעית בה מאמין הסוקר. כדי לדעת אם השיטה טובה או לא – עליך לקחת את תוצאות האמת בכל הקלפיות שנבחרו למדגם, ולראות האם התוצאה דומה מאד לתוצאות הבחירות. זה בדיוק מה שקרה למנו גבע ומינה צמח – לאחר העליהום עליהם הם "שפכו" את תוצאות האמת בקלפיות המדגם והתוצאה הייתה בול.

אז מהיכן נבעה הטעות של מדגם ליל הבחירות? אך ורק משום שמצביעי ליכוד רבים החליטו "לסדר" את הסוקרים של הערוץ המרכזי במדינה, ערוץ 12, ולהצביע הפוך. אני ראיתי כמה וכמה דוגמאות לכך. ראיתי את תוצאות המדגמים שבחלקים רבים מציינים תוצאות שאינן דומות לתוצאות האמת. ליכודניקים לא מעטים הודו שהם במתכוון "דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12.

אני לא רואה סיבה למה שהם לא יעשו זאת גם הפעם, מבחינתם "האברמוביצ'ים" הם נגע רע, ולכן ראוי לקלקל לערוץ 12. כמובן שבמהלך הלילה הדברים מתאזנים, ואנחנו מקבלים תוצאות אמת. כולם יודעים היום שכך יקרה – אבל מה יהיה על הספורט הלאומי…?

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים