"יש להעלות את תדמית התעשייה המסורתית – באמצעות הטכנולוגיה"

"נדרשת הכנסה רבה יותר של טכנולוגיות לשדרוג התעשייה המסורתית, ובהתאם, גיוס אליה של יותר כוח אדם בתחום. הדבר יכול וצריך להיעשות על ידי יצירת תדמית טובה יותר לתעשייה זו, למשל באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות", כך אמרה מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה.

פינק דיברה בפנל שהתקיים תחת הכותרת גיוס הון אנושי לאתגרי התעשייה 4.0, במסגרת כנס שערכו אנשים ומחשבים והתאחדות התעשיינים בנושא. הכנס נערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הפנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

בדבריה סיפרה פינק על הפעילות של הממשלה בתחום, ובה מסלולים להכשרת עובדים שהיא מקיימת. היא קראה למעסיקים "לשתף אותנו פעולה באופן הרבה יותר הדוק, להצלחת המהלך. בנוסף, אנחנו רוצים לחבר בשנה הקרובה את הסטארט-אפים וחברות המו"פ עוד יותר לתעשייה. יש בארץ קיטוב גדול בין החברות המסורתיות, שלכאורה נשארות מאחור, לבין הסטארט-אפים, שמתקדמים וצומחים עד לאקזיט, שאז אנחנו מאבדים אותם".

ד"ר טל לוטן, ראשת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור

ד"ר טל לוטן, ראשת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, אמרה כי "המעבר לתעשייה 4.0 מחייב אותנו ברמה של העובדים. הן התעשייה הישראלית והן ההיי-טק סובלים ממחסור אקוטי בכוח אדם. אם רוצים להכניס את התעשייה 4.0, חייבים להגדיל את היקפי העובדים בתעשייה".

היא ציינה שהתאחדות התעשיינים הבינה זאת כבר לפני כ-15 שנים ומקיימת מסלולי הכשרת עובדים לטכנולוגיה, בשיתוף הממשלה ועמותת תעשיידע. ד"ר לוטן קראה לממשלה להגדיל את היקפי ההכשרות, ולבצע את הפעילות בשיתוף המעסיקים. "יש סנוניות לכך יחד עם משרד העבודה ומה"ט (מחלקת הכשרת הנדסאים וטכנאים במשרד הכלכלה – י"ה), לרבות תכניות ייחודיות ברובוטיקה ובתוכנה, אבל זה מעט מדי", אמרה.

"מתחיל לחול שיפור ותהליכי הכשרת העובדים לטכנולוגיה חייבים להיעשות יחד אתנו. אנחנו חייבים להיות חלק מהם. במערכת החינוך משתפים אותנו בהכשרות התלמידים, אבל בהכשרות העובדים – יש מקום לשיפור, בלשון המעטה", הוסיפה ד"ר לוטן. עוד היא קראה לממשלה לבצע איגום משאבים בין משרדי החינוך והעבודה, בנוגע להכשרות המקצועיות ולחינוך בתחום.

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, דיבר על העלייה במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי. בתשובה לשאלה כמה מהם ייקלטו בסופו של דבר בתעשייה המסורתית הוא אמר כי "קשה לעשות את הפילוחים, כי חלק ניכר מהטכנולוגיות נמצא בכל מקום, ולא רק בה. למשל, סייבר".

"הטענה שלפיה כניסת הטכנולוגיה לתעשייה היא שתמשוך את הצעירים אליה מהווה פתרון חלקי. קיים צורך להשקיע בהכשרות וביצירת אטרקטיביות, ולעשות כמה צעדים כדי שתנאי העבודה, המסגרות והמשמעת יהיו מותאמים יותר למה שהצעירים מחפשים. תעשיית ההיי-טק למדה את זה מזמן, עכשיו זהו הזמן של התעשייה המסורתית לעשות זאת", הוסיף.

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: ניב קנטור

גם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הפנתה את האצבע לממשלה. היא אמרה כי "יש כשל מערכתי, תכנוני ואסטרטגי, שנגרם כתוצאה מהממשלה. הממשלה לא השכילה להריץ תכנית אסטרטגית ולהיערך הוליסטית – מהחינוך בגיל הרך דרך להשכלה הגבוהה, ששניהם באחריות משרד החינוך, ועד להכשרות המקצועיות שבמשרד העבודה".

"התעשייה לא תאמץ את התעשייה 4.0 בלי תמריצים משמעותיים, ואלה צריכים להגיע מהממשלה", ציינה.

פינק, נציגת הממשלה בדיון, העירה בהקשר זה ש-"הפניית החץ לא צריכה להיות רק לממשלה. זה עניין תרבותי-לאומי: יותר מרבע מהמועסקים בתעשייה המסורתית הם בגיל 55 פלוס. העובדים שעלו מברית המועצות, שהיו בעל ידע בטכנולוגיה והיוו מתנה למדינת ישראל, הולכים ופורשים, והאנשים שצריכים להחליף אותם עוברים להיי-טק. האחריות היא גם של הממשלה וגם של המעסיקים, שצריכים להיות מעורבים יותר בהכשרות".

חיים רוסו, יו"ר תעשיידע. צילום: ניב קנטור

חיים רוסו, יו"ר תעשיידע ולשעבר מנכ"ל אל-אופ וסגן נשיא אלביט, אמר כי "האתגר בשילוב התעשייה 4.0 בייצור השוטף הוא במוכנות ובנכונות של התעשייה והעובדים, שיצטרכו להשלים את הידע שלהם בהתאם להתפתחות התעשייה 4.0".