מיהם המרוויחים העיקריים ממהפכת הבינה המלאכותית בבנקים?
עד כה דיברו על הרווח של הלקוחות מהטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת על הבנקים – מהלך שמבוסס על בינה מלאכותית, BI והרבה מאוד נתונים ● עכשיו הגיע הזמן לדבר על מה ההנהלות מרוויחות מכך
נתונים של הבנק העולמי וחברות מחקר מראים שב-2020 נראה המשך ישיר ל-2019, שמסתיימת עוד מעט, בכל הנוגע לתחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית וביג דטה, שהשנה חל גידול מואץ בשימוש בהם. המגמה הזו בולטת גם בתחומים הפיננסיים בישראל, לרבות בבנקאות ובביטוח, לאור הרפורמות החדשות של בנק ישראל. רפורמות אלה פותחות את השוק לתחרות ועל מנת להצטיין בה, הגופים הפיננסיים עסוקים בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, בהחדרת אפליקציות שיאפשרו ללקוחות נגישות רבה יותר לביצוע פעולות ישירות, ארנקים דיגיטליים ועוד. מאחורי האפליקציות הללו פועלות מערכות שמבוססות בעיקר על בינה מלאכותית, ניתוחים אנליטיים, לימודי מכונה וכדומה.
אולם, לבד מהיתרונות שיש בשימוש במערכות הללו, ובכלל זה בבינה המלאכותית, עבור הלקוחות של המוסדות הפיננסיים, מחקרים אחרונים מראים שאימוץ טכנולוגיה זו מסייע מאוד למוסדות אלה לנהל טוב יותר את הנכסים שלהם, ובעיקר עוזר להם בכל מה שקשור לניהול הסיכונים.
הבינה המלאכותית – אחד ממנועי הצמיחה של הבנקים
שימוש ב-AI בשירותים פיננסיים היה אחד הנושאים שעלו בכנס השנתי של הפורום הכלכלי הבינלאומי (WEC). במסגרת הכנס פורסם מחקר של פירמת הייעוץ דלויט, שהתייחס לתועלות ולאתגרים של יישום טכניקות BI מתקדמות בעולם הפיננסי. המחקר הזה הוא חלק מדו"ח מקיף ביותר שפרסמה דלויט, שנקרא Navigating Waters Uncharted.
רוב גלסקי, מומחה לבנקאות דיגיטלית ושותף בכיר בדלויט קנדה, כתב בדו"ח כי הבינה המלאכותית ומה שסביבה הם בין אבני היסוד של המהפכה התעשייתית הרביעית. מחברי הדו"ח טוענים כי המוסדות הפיננסיים יהיו המרוויחים העיקריים מהשימוש בה. מדובר בתועלת שיש לה משמעות חשובה מאוד בשורה התחתונה של הגופים הללו.
על פי המסמך, הבינה המלאכותית מעלה, גם אם בעקיפין, את הרף האתי למערכת הפיננסית כולה, מגבירה את האמון של הלקוחות בגופים הפיננסיים ומקלה על הנהלות הבנקים לתת להם שירותים בצורה יעילה ומהירה יותר.
עורכי המחקר מציינים שהמהפכה הזו דורשת שינוי תפיסתי-מחשבתי אצל מנהלי הגופים הפיננסיים ובעקבותיו שינוי ארגוני, לרבות הקמה של מסגרות חדשות, שבירת קונספציות ולחדול מהחשש מלהתמודד עם התנגדויות לשינויים. מעבר לזה, אימוץ בינה מלאכותית יסייע לבנקים להתמודד עם הרגולציה ולרגולטורים לעבוד טוב יותר עם המוסדות הפיננסיים.
הרגולציה היא נקודה חשובה שלא מרבים לדבר עליה כשעוסקים בטכנולוגיית ה-AI, משום שהגורמים הרגולטוריים לא ממש הכירו את התחום הזה ולא הבינו עד כמה הוא חשוב הן להם והן לגופים שהם מפקחים עליהם.
כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לגופים פיננסיים לנהל סיכונים?
אם מתעמקים במחקרים שביצעו גרטנר ודלויט מגלים עולם שלם, שמאפשר ניהול טוב יותר של סיכונים פיננסיים. בין היתר, טוענים חוקרי גרטנר כי יישום נכון של מערכות אנליטיקה ובינה מלאכותית מאפשר להנהלות המוסדות הפיננסיים לקבל הסברים טובים יותר על סיכונים, כמו, למשל, להבין החלטות שאפילו אלה שמחליטים אותן לא מסוגלים להסביר מה הן אומרות. כך יוסר החסם הוותיק, שבו מנהל מקבל החלטה, לעתים החלטה גורלית, אבל אין מי שמבין אותה, ש-"מדבר את השפה" הזאת.
נקודה נוספת שצריך להאיר עליה את הזרקור היא שמערכות בינה מלאכותית מבוססות על מעבדים שרצים במהירות מטורפת, ויכול להיווצר מצב שבו השליטה עליהן תהיה מוגבלת. כתוצאה מכך, יהיו מנהלים בכירים בתחום הפיננסי שיחששו להיכנס לעולם הזה.
החשש הוא לא רק ברמת השליטה, אלא גם באזורים המשפטיים. למשל, אחת השאלות שעולות היא מידת האחריות שהנהלה יכולה לקבל על עצמה כשמדובר בקבלת החלטות המבוססת על AI, והאם זה קביל משפטית. השאלה הזאת ושאלות כבדות משקל אחרות בתחום טרם נבחנו לעומק, בין היתר כי הניסיון העולמי בתחום עדיין מועט יחסית.
כדי להתמודד עם האתגרים האלה, בדיונים שנערכו בפורום הכלכלי העולמי הועלו רעיונות שונים כיצד לחבר בין מפתחי פתרונות AI לבין הלקוחות בהנהלות הבנקים, באופן ששני הצדדים יבינו היטב במה המדובר. נותר עתה לראות האם החיבור הזה יצא לפועל והאם הוא יניב תוצאות טובות.
השורה התחתונה: הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמאלצת את המערכת הבנקאית לחולל שינויים דרמטיים, עוברת דרך תחומי ה-BI, ה-AI, האנליטקה ועוד. בעוד שעד כה דיברו על הרווח שהלקוחות יכולים להפיק מבנקים שמשתמשים במערכות כאלה, כעת מדברים על התועלות העסקיות והמעשיות שיש בשימוש בהן להנהלות הבנקים. אלא שעדיין קיימים תחומים אפורים שצריך למצוא להם פתרון, ואין ספק שזה עוד יקרה.
תגובות
(0)