האם ישראל היא מעצמת תחבורה חכמה?

השבוע נערכו בתל אביב כנס ותערוכת התחבורה החכמה, שמארגנת מדי שנה המינהלת לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה, שפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה. האירוע מרכז סטארט-אפים וחברות ותיקות שמפתחים פתרונות לתחום הרכב החכם – חשמלי וכמובן אוטונומי. מגיעים אליו מבקרים ממדינות שונות ומדובר ביחסי ציבור טובים וחשובים לישראל.

אבל, היה קשה להפריד בין התצוגות והמסרים שעברו כחוט השני בפאנלים ובמסלולים השונים של הכנס לבין המציאות הלא ורודה שמחוץ למבנה היפה של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל.

היה זה אך סמלי שמסיבת העיתונאים שהתקיימה לרגל פתיחת הכנס התעכבה בחצי שעה. הסיבה: חלק מהמשתתפים נתקעו בפקקים המפורסמים בדרך לתל אביב, או בחיפוש החנייה האינסופי שמאפיין את העיר העברית הראשונה. במקרים רבים, החדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחום התחבורה החכמה נשארת בינתיים במגדלי המשרדים של מרכזי הפיתוח, או נמכרת לחו"ל.

המינהלת הוקמה במטרה למצוא פתרונות כדי לצמצם את התלות של מדינת ישראל במקורות נפט. אלא שעם הזמן היא החלה לעסוק גם בתחבורה חכמה, והחלק הזה בפעילותה הלך וצבר תאוצה, עקב התפתחות התחום. אחת החברות הבולטות בהתפתחות הזאת היא מובילאיי הישראלית, שנרכשה על ידי אינטל בעסקת ענק בסך של 15.3 מיליארד דולר. ברם, מובילאיי היא לא היחידה: יש בישראל אקו-סיסטם רחב בתחום התחבורה החכמה, שמושך יזמים להשקיע בארץ, ויצרני רכב מקימים כאן מרכזי פיתוח בזה אחר זה.

עסקת אינטל-מובילאיי היא גם לא האקזיט היחיד של חברה ישראלית בתחום, אם כי הוא הבולט שבהם. מאז 2015 היו לא פחות מ-104 אקזיטים של חברות ישראליות בעולם התחבורה החכמה. אקזיט בולט נוסף בתחום (שנעשה עוד ב-2013) הוא זה של ווייז, שנקנתה על ידי גוגל תמורת 1.15 מיליארד דולר. יצרנית האוטומוטיב הרמן רכשה פה לא פחות משלוש חברות, בשווי כולל של כ-300 מיליון דולר. כל החברות הללו ממוקמות במרכז החדשנות של חברת הענק בהוד השרון. כמו כן, פורד רכשה חברה ישראלית בשם סייפס, בסכום שלא פורסם אך מוערך במיליוני דולרים.

הצד של הממשלה

הממשלה, באמצעות המינהלת והמשרדים הרלוונטיים, משקיעה השנה כ-140 מיליון שקלים בחברות ישראליות שיש להן פוטנציאל בתחום הרכב החכם. התקציב כמעט שלא השתנה בשנים האחרונות, למרות ההתרחבות הניכרת של התחום, אבל לדברי ד"ר ענת בונשטיין, שעומדת בראש המינהלת, זו מצליחה להניע תהליכים ולסייע לחברות במסגרת שיתופי פעולה בין המשרדים השונים גם בתקציב הנוכחי.

ד"ר ענת בונשטיין, ראשת מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה. צילום: ניר שמול

באופן כללי, החזון של המינהלת הוא למצב את ישראל כמובילה בכמה תחומים בולטים בתחום התחבורה החכמה: רכב חשמלי, רכב אוטונומי, מיזמי תוכנה ותפעול של רכב חכם במכוניות קיימות, חיבור בין רכבים, וכן ניהול ממוקד ואונליין של ציי מכוניות ממרכזי בקרה ממוחשבים. לזה מתחברים פרויקטים בתחום האנרגיה – רכבים ירוקים והיברידיים, וכן תחליפי דלקים. לדברי ד"ר בונשטיין, המינהלת לוקחת בימים אלה את המשימות שלה צעד אחד קדימה, ותהיה מעורבת יותר לא רק בעידוד פיתוח רעיונות, אלא גם ביישומם. כוונתה היא, למשל, לרכיבי אינטרנט של הדברים ברמזורים ולפרויקטי ניסוי של רכבים חכמים.

זהו מהלך מעניין, שייתכן שייתן מענה חלקי למצוקת התחבורה הנוראית שמתחרשת כיום בכבישי ישראל – מצוקה שעל פי שקף שהציגה ד"ר בונשטיין, מסב למשק נזקים בסכומים עצומים, כתוצאה מתאונות דרכים, זיהום אוויר ועוד. היא ציינה גם תחזית קודרת, שלפיה עד 2030, הפקקים יתארכו בשעה אחת בכל שנה, מה שיוביל לנזק שנתי מצטבר של 25 מיליארד שקלים.

השורה התחתונה: ישראל היא מוקד ידע ופיתוח של פתרונות לתחבורה חכמה, לרבות במסגרת המינהלת. אבל במוקדם או במאוחר, הפרויקטים שהמינהלת יוזמת יצטרכו להתכתב עם המציאות הקשה. גם כאן, כמו בתחומים אחרים, מתקיים דבר שמאפיין את אומת הסטארט-אפים: הפער הבלתי נסבל בין החדשנות והרעיונות המקוריים שנולדים במוחות של המהנדסים שלנו לבין המציאות בשטח. במקרה הזה, בעוד שווייז, מוביט, גט וחברות ישראליות אחרות בולטות בעולם (ובארץ), שירותי התחבורה הציבורית שלנו הם בינוניים, לא תמיד נגישים ולא אטרקטיביים מספיק כדי שתהיה מסה של נהגים שייוותרו על הרכב הפרטי, ייסעו בהם ובכך יביאו לצמצום הפקקים. לשם כך דרושה ממשלה מתפקדת, שתוכל ליישם תכניות קיימות ולהגות מיזמים חדשים, ויפה שעה אחת קודם – רגע לפני שהכאוס בכבישי ישראל יהפוך לקטסטרופלי במיוחד.