מה הקשר בין רבין, תפוזים, היי-טק ופייק ניוז?

בשנות ה-90', יצחק רבין ז"ל היה האיש שפתח את ישראל לעולם ועל ידי כך שינה את כלכלת ישראל. אלא שמאז צצו להן פייק ניוז למכביר על תקופת שלטונו ועובדות הפכו למטרד. קחו בבקשה כמה דקות לקרוא את הפסקאות הבאות:

רבין לא היה כלכלן, גם לא איש עסקים. אבל רבין היה איש אמיץ והוא ראה תמיד 10 ו-20 שנים קדימה. כראש ממשלה, הוא הוביל מהלכים ששינו את פניה של הכלכלה הישראלית:

החממות הטכנולוגיות ותכנית יוזמה ליצירת קרנות טכנולוגיה – גלי העלייה הגדולים מברית המועצות הביאו לארץ אלפי מדענים ומהנדסים. אנשים משכילים וחרוצים שרצו להשתלב, שהיו צריכים פרנסה. רבין הבין את הפוטנציאל ונתן תמיכה גדולה לפרויקט החממות, למוסד המדען הראשי ולרשות ההשקעות. הוא יצר שותפות של המגזר הציבורי עם זה הפרטי (Public Private Partnership). הפרויקטים האלה יצרו מקומות עבודה ופיתוחים, וניצלו את המשאב הכי גדול שהביאו אתם העולים – ידע והשכלה. התכנית גם נתנה דחיפה אדירה למיזמים רבים בארץ לצאת לעולם ולהיות הרבה יותר בינלאומיים.

יוזמה היא תכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון-סיכון. הפריחה של ההיי-טק הישראלי היא תוצר ישיר של התכנית הזאת. השילוב בין היצירתיות, התעוזה והרעיונות החדשניים לבין תמיכה ממשלתית מסיבית והבנה של הממשלה שחייבים להוביל את ישראל לעידן טכנולוגי היה הבסיס לכך שכיום אנחנו סטארט-אפ ניישן .את הקרן שלנו, JVP, הקמתי בזכות התכנית הזאת. הרבה מאוד אנשים חייבים את ההצלחה העסקית שלהם לרבין.

ואם מדברים על יוזמה, חייבים לתת קרדיט גם לאהרון פוגל ויגאל ארליך, ולשר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט. הרעיון והביצוע היו שלהם והחזון – של רבין.

רבין הבין את המשמעות של תעוזה מדינית – הוא הוביל את הקונספט שלפיו נילחם באויבים ביד קשה אבל מצד שני, נעשה כל מאמץ לפתוח את האזור לבני ברית חדשים. המשא ומתן עם הפלסטינים, השלום עם ירדן ומדינה שמוכנה לפשרות כי היא חזקה מספיק, שהופכת להיות מובילה ולא נגררת גם ברמה המדינית – כל אלה היו המדיניות שלו. המדיניות הזאת אפשרה לנו להיפתח לעולם, לעורר רצון טוב בכל מקום ולהפוך את המהפכה הטכנולוגית בישראל למהפכה בינלאומית, ולא רק מקומית. בלי העולם זה לא היה קורה.

ח"כ לשעבר ד"ר אראל מרגלית, יזם ויו"ר קרן JVP. צילום: יח"צ

האם מגיע קרדיט גם לנתניהו?

לבנימין נתניהו מגיע קרדיט כשר האוצר. הוא עשה בזמנו עבודה חשובה תחת ראש הממשלה, אריאל שרון, שמנעה מישראל להגיע להידרדרות פיננסית. אבל הממשלות בהנהגתו, בעיקר בשנים האחרונות, לא יצרו ולו תכנית לאומית אחת. המדיניות היא כאן ועכשיו, שום ראייה לטווח הארוך. איך משלבים את הפריפריה במהפכה שמתרחשת במרכז? כיצד מסתכלים על שתי האוכלוסיות המאותגרות במדינה – הערבית והחרדית? הרי השיח הפוליטי שמתנהל בעניינן הוא שיח ישן, שכבר 10 שנים לא תקף. קורים שם תהליכים מדהימים שההנהגה הישראלית פשוט מתעלמת מהם, כי שיח של קיטוב יוצר קמפיין שנאה, שמביא להישג מידי בקלפי. לומר את האמת זה לזרוע זרעים שייקח להם זמן עד שינבטו.

באמת שאפשר לקחת קרדיט על כל דבר, כי הזיכרון הציבורי קצר, אבל העובדות חייבות להיאמר: היה ראש ממשלה שקראו לו יצחק רבין. והוא והממשלה שלו נתנו לי ולדור שלי תקווה ופתחו את המקום הזה לעולם. כיום, הדור הצעיר זקוק למנהיגות כזאת בדיוק – שתראה אותו, שתיתן לו תקווה.